העדפת בוגרי ישיבות גבוהות בקבלה ללימודים על ידי מוסד להשכלה גבוהה אינה מהווה אפליה פסולה על רקע מעמד חברתי
קבלת תלמיד שאינו עונה על כל דרישות הקבלה מנוגדת לחוק ופסולה, אולם קבלת תלמיד שלא השלים את כל בחינות הבגרות על-תנאי אינה פסולה

פרטי פסק הדין

ערכאה:בג"צ
שם התיק:בג"צ 131/81
תאריך:13.08.1981
קישור:נוסח פסק הדין (מאתר נבו)

העותר, בוגר ישיבה תיכונית ובעל תעודת בגרות ישראלית מלאה, עתר לבג"צ נגד אוניברסיטת בר-אילן בבקשה שיורה לאוניברסיטה לבטל מתן עדיפות בקבלת תלמידים לפקולטה למשפטים למועמדים שהם "בוגרי ישיבות גבוהות" מאחר והעדפה כזו הינה אפליה על רקע מעמד חברתי בניגוד לכלל 9 לכללי המועצה להשכלה גבוהה (הכרה במוסדות), וכן שיורה לאוניברסיטה שלא לקבל לפקולטה למשפטים תלמידים שאינם מחזיקים בתעודת בגרות ישראלית מלאה בניגוד לכלל 6 לכללי המועצה להשכלה גבוהה (הכרה במוסדות).

בג"צ פסק כי:

בג"צ קבע כי, אין להעלות על הדעת שבוגרי ישיבות גבוהות מהווים מעמד חברתי מיוחד. המונח "בוגר ישיבה גבוהה" מתאר אך ורק אדם שרכש ידיעות נוספות ואין שוני בין העדפה שמוכנה הפקולטה למשפטים להעניק לבוגר ישיבה גבוהה לבין העדפה שמוכנה היא להעניק לבעל תעודת בגרות מלאה שהגיע להישג ציונים מעל למינימום הנדרש. האפליה במקרה זה היא העדפה מבחינה אקדמית טהורה שהינה עניינית ואף רצויה מאחר והיא משרתת את המטרה הכללית המוצהרת של הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה (החיאת המשפט העברי על-ידי הכנת משפטנים בקיאים בהלכה ובמשפט הכללי). עוד קבע בג"צ כי, כלל 9 לעיל אינו בא למנוע אפליה עקיפה, כלומר, אפליה כתוצאה מעובדות, נסיבות או דרישות.

קבלת תלמיד שאינו עונה על כל הדרישות לרבות הדרישה לתעודת בגרות מלאה נוגדת את החוק ופסולה אולם קבלת תלמיד שלא השלים את כל בחינות הבגרות על-תנאי (שישלים תוך זמן קצוב את החסר לו לבחינת בגרות מושלמת) אינה פסולה ויש להניח לעתים כי נתוניו האחרים של מועמד הם כה מרשימים שסביר להניח שיהיה זה לטובת הענין שירשו לו להתחיל את לימודיו.

משמעות

  • העדפת בוגרי ישיבות גבוהות בקבלה ללימודים אינה מהווה אפליה פסולה בשל מעמד חברתי אלא העדפה עניינית מבחינה אקדמית טהורה בקבלה ללימודים שהינה מותרת.
  • קבלת תלמיד שאינו עונה על כל הדרישות לרבות הדרישה לתעודת בגרות מלאה נוגדת את החוק ופסולה אולם קבלת תלמיד שלא השלים את כל בחינות הבגרות על-תנאי (שישלים תוך זמן קצוב את החסר לו לבחינת בגרות מלאה) אינה פסולה.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים