"עונש חינוכי" אלים כלפי ילדים יכול להוות התעללות (פסק דין)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

שימוש מצד הורים בעונשים גופניים או באמצעים המבזים ומשפילים את הילד כשיטת חינוך הינו אסור

פרטי פסק הדין

שם התיק:
פלונית נ' מדינת ישראל
ערכאה:
בית המשפט העליון
שופטים:
הנשיא א' ברק, השופטת (דאז) ד' ביניש, השופט י' אנגלרד
מס' תיק:
ע"פ 4596/98
תאריך:
04.02.1999

בית המשפט העליון קבע חד משמעית כי ענישה גופנית אסורה.

עובדות המקרה

  • באותה פרשה, אם נהגה להכות את ילדיה כ"עונש חינוכי". הם היו מגיעים לגן עם חבלות והתנהגו בצורה מחשידה (נרתעו מהגננת כשהתקרבה). הדבר הביא להתערבות הרשויות.
  • בית המשפט העליון אישר את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי שהרשיע את האם בעבירה פלילית של התעללות בקטין.

פסיקת בית המשפט העליון

  • נקבע כי התעללות גופנית יכולה לבוא לידי ביטוי לא רק במעשה אלים ואקטיבי אלא גם בהזנחה, הרעבה והתנהגות דומה.
  • עוד נקבע שההתנהגות האלימה, המתמשכת והעקבית של האם אינה יכולה להיחשב כחינוך לגיטימי אלא כהתעללות אסורה.
  • ענישה מכאיבה או משפילה כשיטת חינוך, אינה משיגה את מטרותיה באופן אמיתי וגורמת לילד נזקים גופניים ונפשיים, היא מפרה את זכותם הבסיסית של אוכלוסיית הילדים בחברתנו לכבוד, ולשלמות הנפש והגוף.
  • ענישה גופנית כלפי ילדים, או השפלתם וביזוי כבודם כשיטת חינוך מצד הוריהם, פסולה היא מכל וכל, והיא שריד לתפיסה חברתית-חינוכית שאבד עליה הכלח. הילד אינו רכוש הורהו; אסור כי ישמש שק איגרוף, בו יכול ההורה לחבוט כרצונו, כך גם כאשר ההורה מאמין בתום לב שמפעיל הוא את חובתו וזכותו לחינוך ילדו.

משמעות

  • אין לסכן את שלמות גופו ונפשו של קטין בענישה גופנית כלשהי.
  • אמת המידה הראויה צריכה להיות ברורה וחד משמעית, והמסר הוא כי אין ענישה גופנית מותרת.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

  • מאיר שמגר "כבוד האדם ואלימות", משפט וממשל ג'(1), עמוד 33.
  • יובל שני "ביתי אינו מבצרי: אלימות במשפחה כסוג של עינוי אסור על פי המשפט הבינלאומי", המשפט ז' תשס"ב, עמוד 151.