כדי לקבוע אם ילדים נמצאים על רצף האוטיזם יש לעבור אבחון רפואי ופסיכולוגי
האבחון כלול במסגרת שירותי סל הבריאות
מומלץ לבצע את האבחון מוקדם ככל האפשר כדי שיהיה ניתן להתחיל בטיפול - אם יידרש
למידע רשמי ראו אבחון אוטיזם באתר משרד הבריאות וחוזר מנכ"ל בנושא אבחון ילדים בספקטרום האוטיזם


שימו לב
  • דף זה מתייחס לאבחון אוטיזם בילדים בלבד.
  • אבחון אוטיזם במבוגרים לא נכלל בסל הבריאות וניתן לבצע אותו בקופות החולים בתשלום או במכונים פרטיים.
  • על האבחון לעמוד בתנאי משרד הבריאות שמפורטים בחוזר 8/2020 - אבחון רצף האוטיזם באדם הבוגר.

כאשר מתעורר ספק לגבי המצאותם של ילדים על רצף האוטיזם מומלץ לעבור אבחון מוקדם ככל האפשר.

  • האבחון נכלל בין שירותי סל הבריאות ונמצא באחריותן של קופות החולים.
  • אבחון שיכלול בדיקה גופנית, נוירולוגית, התפתחותית ורגשית, בהתאם לכללים של חוזר מנכ"ל משרד הבריאות (המבוסס על הגדרות DSM-5), יהיה קביל במוסדות המדינה לצורך קבלת הזכויות הרלוונטיות.
  • עם זאת, בתביעה לגמלת ילד נכה ניתן להגיש אבחונים שבוצעו על-פי ההגדרות של DSM-4 והסתיימו לפני 01.06.2014 (ללא קשר למועד הגשת התביעה).
טיפ
אחרי שבוצע אבחון ניתן לפנות למחלקה לשירותים חברתיים לצורך הכרה על-ידי משרד הרווחה וקבלת זכויות ושירותים שונים.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • ילדים עד גיל 18 שהוריהם או אנשי מקצוע סבורים כי הם נמצאים על רצף האוטיזם.

למי ואיך פונים

הגורמים המאבחנים

  • הבדיקה הרפואית תיעשה על-ידי רופא שהוא אחד מאלה:
    • פסיכיאטר של ילדים ונוער
    • מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד
    • רופא ילדים התפתחותי עם ניסיון עבודה של 3 שנים לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד
  • במקביל לבדיקה הרפואית, על הילד לעבור אבחון על-ידי אחד מאלה:
    • פסיכולוג קליני מומחה שיש לו הכשרה מוכחת בתחום הקליני של הילד
    • פסיכולוג התפתחותי (או מתמחה בכך תחת הדרכה)
    • פסיכולוג שיקומי או פסיכולוג חינוכי - בתנאי שיש להם הכשרה מוכחת בתחום אבחון האוטיזם
  • באבחון ישתתפו אנשי מקצועות בריאות נוספים, בהתאם לצורך.

קביעת האבחנה

  • האבחון יתבצע לפי ההגדרות של DSM-5, שלא כוללות יותר מושגים כגון אוטיזם, תסמונת אספרגר, PDD-NOS,PDD, אלא רק Autistic Spectrum Disorder) ASD).
  • האבחון יתייחס לקריטריונים ולרמת החומרה שלהם בכל אחד מהתחומים שמופיעים ב-DSM-5:
    • תקשורת ואינטראקציה חברתית (כולל 3 קריטריונים)
    • התנהגות חזרתית (כולל 4 קריטריונים)
  • כדי שילד יהיה מוגדר כלוקה ב- Autistic Spectrum Disorder) ASD), עליו למלא את כל 3 הקריטריונים של תחום התקשורת והאינטראקציה החברתית, ולפחות שניים מתוך 4 הקריטריונים של תחום ההתנהגות החזרתית.
  • בתחום תקשורת ואינטראקציה חברתית נדרש ביטוי בהווה או בעבר של כל הסימפטומים הבאים:
    • ליקוי ביחסי גומלין חברתיים או רגשיים המשתרע, למשל, מגישה חברתית לא תקינה, כשל בניהול שיחה, מיעוט בשיתוף תחומי עניין ורגשות, ועד כדי כשלון ליזום ולהגיב לאינטראקציה חברתית.
    • ליקוי בתקשורת לא מילולית לצורך אינטראקציה חברתית המשתרע, למשל, מקשר עין ושפת גוף לא תקינים, כישלון להבין מחוות ועד היעדר מוחלט של הבעות פנים ותקשורת לא מילולית.
    • ליקוי בפיתוח, תחזוקה והבנה של מערכות יחסים, החל, למשל, מקושי בהתאמת התנהגות להקשרים חברתיים שונים, קושי במשחק מדומה, קושי להתחבר ועד היעדר עניין בחברים.
  • בתחום התנהגות חזרתית נדרש ביטוי בהווה או בעבר של לפחות 2 מהקריטריונים הבאים:
    • התנהלות סטריאוטיפית או חזרתית בפעילות מוטורית, שימוש בחפצים או שפה.
    • התעקשות ואי התגמשות על דפוסי התנהגות (למשל מצוקה בעקבות שינוי קטן, מחשבה נוקשה, שימוש בנתיב הליכה קבוע, בררנות באוכל).
    • תחומי עניין מוגבלים או מקובעים (למשל התעניינות יתר בחפץ לא רגיל).
    • תגובת יתר או תת תגובה לקלט תחושתי, או התעניינות יוצאת דופן בהיבט סביבתי תחושתי (למשל היעדר תגובה לכאב או טמפרטורה, תגובה לא תקינה לקול, שימוש רב בהרחה או במגע).
  • באבחון יש לקבוע את דרגת הקושי בכל סעיף - קל, בינוני או קשה, על סמך מידת החומרה של התסמינים והקושי הנגרם מהם בהשתלבות החברתית של הילד בחיי היום מיום.
  • כדי להגדיר את הילד כסובל מ-ASD, יש לוודא כי:
    • הסימפטומים היו קיימים כבר בשלב מוקדם של ההתפתחות (אם כי ייתכן שיבואו לידי ביטוי משמעותי רק בשלב מאוחר יותר כאשר הצורך החברתי גדול מהיכולת).
    • הסימפטומים גורמים לקושי משמעותי בתפקוד חברתי או תעסוקתי.
    • ההפרעות אינן מוסברות בליקוי באינטליגנציה או פיגור כללי.
    • לילדים שיש להם מוגבלות שכלית התפתחותית בנוסף ל- ASD - הכושר החברתי שלהם צריך להיות נמוך יותר מזה התואם את רמת המוגבלות השכלית.
  • בנוסף לקביעת רמת החומרה של הקריטריונים השונים, האבחון יכלול התייחסות לרמה התפתחותית ורמה קוגניטיבית (בהתאם לגיל), וכן הערכה תפקודית, והערכת תסמיני האוטיזם.
  • בדו"ח של כל איש מקצוע יצויין הכלי שבאמצעותו נקבעה האבחנה, ובאילו מרכיבים של הכלי היו ליקויים אצל הנבדק.
  • האבחנה תוכר רק אם קיימת לגביה הסכמה של הרופא והפסיכולוג שביצעו את האבחון.

כלים שניתן להיעזר בהם באבחון

  • להערכה התפתחותית/קוגניטיבית:
    • עד גיל 3: אבחון התפתחותי - MULLEN (אם אין היכרות עם הכלי ניתן להשתמש ב- BAILEY-III או BAILEY-II)
    • מגיל 3 עד גיל 7: אבחון קוגניטיבי באמצעות WPPSI-III (אם לא ניתן להעביר WIPPSI יש להעביר מבחנים קוגניטיביים אלטרנטיביים בהתאם לגיל ובהתאמה ליכולת של הנבדק).
    • מגיל 6-7: אבחון קוגניטיבי באמצעות WISC-IV.
  • להערכה תפקודית יש להשתמש ב-VINELAND-II או ABAS-II.
  • להערכת תסמיני אוטיזם, יש לכלול שאלוני איתור והערכה:
    • שאלוני הורים (כגון CARS-2,SCQ,SRS-2)
    • דו"ח גננת/מחנכת (כגון SRS-2)
  • כמו כן, מומלץ להשתמש בכלי האבחון ADOS ו-ADI-R, במידת הצורך ובתנאי שקיימת הכשרה לכך.
  • שימוש בכלי אבחון פסיכולוגיים יתבצע אך ורק על-ידי פסיכולוג.
  • כלי האבחון מתעדכנים מעת לעת ויש להשתמש בכלים מעודכנים.

חשוב לדעת

  • הניסיון מראה כי ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך התוצאות טובות יותר, ולכן רצוי לעשות את האבחון מוקדם ככל האפשר.
  • האבחון מאפשר מתן ייעוץ גנטי למשפחה, וכן איתור תסמונות דומות ולעתים קלות יותר אצל אחים, וטיפול בהן.
  • ניתן לממן באופן פרטי אבחון שיעשה על-ידי אנשי מקצוע פרטיים המוכרים על-ידי משרד הבריאות.
ראו גם

גורמים מסייעים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים