אישה הוכרה כאם של הילד הביולוגי של בת זוגה באמצעות פסק דין הצהרתי ללא צורך באימוץ (פסק דין)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

כאשר אחת מבנות הזוג מאותו מין הרתה מתרומת זרע אנונימית וילדה, יכולה בת הזוג השניה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולקבל פסק דין הצהרתי המצהיר על ההורות שלה ללא צורך בצו אימוץ
ניתן לבקש פסק דין הצהרתי ללא צורך באימוץ רק אם הילד נולד אל תוך מערכת היחסים הזוגית, שהיתה קיימת עוד לפני לידתו
יש לפנות לבית המשפט תוך 6 חודשים מלידת הילד
יש צורך בהגשת תסקיר, וניתן להתחיל בעריכת הבדיקות להכנתו עוד טרם הלידה

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב
מס' תיק:
אמצ (ת"א) 245-01-14‏ ‏
תאריך:
04.09.2014
פסק דין זה ניתן בבית המשפט לענייני משפחה ואינו מהווה הלכה משפטית מחייבת
פסק דין זה ניתן בבית המשפט לענייני משפחה.
סוגיה זו טרם נידונה בבית המשפט העליון, ולפיכך טרם ניתנה הלכה מחייבת בסוגיה זו.

רקע עובדתי

  • שתי בנות זוג עתרו לבית המשפט למתן "צו הורות פסיקתי" המכריז על הורותה של אחת מהן כלפי קטין שהינו בנה הביולוגי של בת זוגה לצורך הרישום במרשם האוכלוסין, ללא צורך בתסקיר וללא הליך משפטי נפרד.
  • בנות הזוג מקיימות מערכת יחסים זוגית מספר שנים ואף רשומות כנשואות במרשם האוכלוסין. הן קיבלו החלטה משותפת להביא ילד לעולם – באמצעות שימוש בתרומת זרע אנונימית כאשר אחת מהן היא האם הביולוגית והיא זו שנשאה את ההיריון – ולגדלו כילדן המשותף.

החלטת בית המשפט

  • בהיעדר קשר ביולוגי של הורות טבעית ובהיעדר צו אימוץ מכח חוק אימוץ ילדים, או צו הורות מכח "חוק הפונדקאות", לא מכיר המשפט בהיווצרות יחסי הורה ילד.
  • בנסיבות מסוימות ניתן ליצור קשרי הורות בין הורה לא ביולוגי לבין קטין שהינו ילדו הביולוגי של בן זוגו אף בדרך נוספת, ואימוץ אינו הדרך היחידה.
  • סעיף 1(4) לחוק בית המשפט לענייני משפחה הקובע את סמכויות בית המשפט ומציין שתביעה לאבהות או לאמהות היא אחת מסמכויות בית המשפט , יכול להכיל את האפשרות לפיה במצב של הולדת קטין לבני זוג המקיימים מערכת יחסים זוגית, לפחות כידועים בציבור, כשמתקיים קשר גנטי בין אחד מבני הזוג לבין הקטין, יכול להינתן פסק דין הצהרתי לקביעת קשרי הורות.
  • לשם כך נדרש שיתקיימו שני התנאים הבאים:
    1. מתקיימים רצון וכוונה אמיתית ליחסי הורות והסכמה של ההורה הלא ביולוגי לקבל על עצמו חובות הוריות היכולה להתגבש כביטוי מפורש, לדוגמה בהסכם הורות, או להילמד מההתנהגות בפועל
    2. מתקיימים יחסי הורה-ילד הזהים במתכונתם ליחסים שבין הורה ביולוגי לילדו במישור הרגשי, החברתי והכלכלי.
  • השימוש במסלול זה (פסק דין הצהרתי) לפי סעיף 1(4) לחוק הנ"ל יתאפשר רק אם הקטין נולד לתוך הקשר הזוגי והבקשה הוגשה במהלך 6 חודשים ממועד הלידה.
  • לעומת זאת, אם ההורה הלא ביולוגי מצטרף לתא משפחתי בו הקטין כבר קיים או אם הבקשה הוגשה כעבור יוצר מ-6 חודשים מהולדתו של הילד, תתחייב הגשת בקשה לאימוץ לצורך כינון קשרי ההורות.
  • לפני מתן פסק דין הצהרתי המצהיר על ההורות יש מקום לבחינה פרטנית של טובת הקטין במסגרת התא המשפחתי הספציפי, כלומר נדרש תסקיר.
    • יחד עם זאת, בהינתן הנסיבות המיוחדות של העניין, הגישה לגבי התסקיר צריכה להיות מקלה.
    • מדובר בתסקיר טכני יותר במהותו הבודק את טובתו של הקטין בראי התקיימות העובדות הצריכות לעמוד ביסוד הבקשה, קרי – קיומה של מערכת יחסים זוגית יציבה, רצון וכוונה משותפים להורות והולדה של הקטין למסגרת המשפחתית, הסכמת ההורה הביולוגי במועד עריכת התסקיר, המחויבות לקטין, מילוי תפקידים הוריים וכיו"ב.
    • התסקיר חייב להיות מוגש תוך זמן קצר, ולכל היותר 30 ימים.
    • הבדיקות הדרושות להכנת התסקיר יכולות להיעשות עוד לפני הולדתו של הילד.
    • היועץ המשפטי לממשלה רשאי להודיע לבית המשפט שהוא מוותר על תסקיר ובית המשפט ישקול את ההודעה.
  • אף שאין הבדל מהותי בין "פסק דין הצהרתי" ל"צו הורות פסיקתי" (הניתן להורים המיועדים במקרה של פונדקאות ואשר מצהיר על הורותם ועל היותן אפוטרופוסים של הילד להבדיל מהאם הנושאת (הפונדקאית)), במקרה זה ההצהרה על ההורות של בת הזוג הלא ביולוגית לא נועדה להצהיר על היעדר המעמד של אדם אחר (כמו האם הנושאת במקרה של פונדקאות) כלפי הילד.

משמעות

  • כאשר אחת מבנות הזוג מאותו מין הרתה מתרומת זרע אנונימית וילדה, יכולה בת הזוג לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולקבל פסק דין הצהרתי המצהיר על ההורות שלה ללא צורך בצו אימוץ, וזאת אם הילד נולד אל תוך מערכת היחסים הזוגית שהיתה קיימת עוד לפני לידתו.
  • יש לפנות לבית המשפט תוך 6 חודשים מלידת הילד.
  • יש צורך בהגשת תסקיר, וניתן להתחיל בעריכת הבדיקות להכנתו עוד טרם הלידה.
פסק דין זה ניתן בבית המשפט לענייני משפחה ואינו מהווה הלכה משפטית מחייבת
פסק דין זה ניתן בבית המשפט לענייני משפחה.
סוגיה זו טרם נידונה בבית המשפט העליון, ולפיכך טרם ניתנה הלכה מחייבת בסוגיה זו.

חשוב לדעת

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.