מי שויתר על אזרחותו הישראלית אינו זכאי לקצבה מהאוצר גם אם עבר רדיפה מוכרת ועלה לפני 1953

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית משפט השלום בתל אביב - יפו בשבתו כועדת ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
שם התיק:10288-04-12
תאריך:22.08.2012
קישור:פסק הדין

עניינו של פסק הדין בניצול שעבר רדיפה מוכרת בתקופת השואה, עלה לישראל לפני 1953 אולם הוא ויתר על אזרחותו הישראלית כדי לרכוש אזרחות חדשה. הערעור הוגש נגד החלטה לדחות את תביעתו לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, וטען, בין היתר, כי נאלץ לוותר על אזרחותו הישראלית בעת קבלת אזרחותו החדשה והוא אף חזר לישראל ומתגורר בה יותר מעשור.
בית המשפט קבע כי בנוסף לרדיפה מוכרת בתקופת השואה ועלייה לישראל עד ה-1.10.1953, תנאי נוסף להכרה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים הוא אזרחות ישראלית רציפה החל מה-1.4.1957, וגם אם נאלץ לוותר על אזרחותו זו כדי לרכוש אזרחות חדשה, הרי שאין בכך כדי לסייע לו כיוון שהאזרחות החדשה לא נכפתה עליו וקבלתה נעשתה מתוך בחירה. בית המשפט פסק כי "לוויתור על האזרחות הישראלית השלכות על זכויותיו האזרחיות של העורר בישראל, ולענייננו, משמעות הוויתור היא החרגתו מזכאות לפי חוק הרדיפות."

משמעות

  • ניצולים שעזבו את הארץ וויתרו על אזרחותם הישראלית, לא יהיו זכאים לקצבה מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, אפילו אם הם חוו רדיפה מוכרת ועומדים ביתר תנאי החוק, מאחר ולא שמרו על אזרחות רציפה בהתאם לדרישות ס' 3 לחוק נכי רדיפות הנאצים.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • מידע מקורי בערך זה באדיבות עו"ד אודי מוזס מועידת התביעות.