דרישת מעסיק לחייב את עובדיו למסור טביעת אצבע לשם רישום שעות הנוכחות שלהם בשעון נוכחות ביומטרי מהווה פגיעה בזכות לפרטיות של העובדים
כשאין הוראה בחוק המתירה למעסיק לדרוש מעובדיו טביעת אצבע לשם שימוש במערכת נוכחות ביומטרית ולא ניתנה הסכמה לכך מדעת וברצון חופשי, אסור למעסיק לדרוש מעובדיו טביעת אצבע לצורך שימוש בשעון נוכחות ביומטרי

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה
שם התיק:עסק (ארצי) 7541-04-14
תאריך:15.03.2017
קישור:לקריאת פסק הדין


רקע עובדתי

  • ההסתדרות היא ארגון העובדים היציג של עיריית קלנסווה.
  • ביוני 2012 החליטה העירייה שרישום הנוכחות של עובדות החינוך ייעשה באמצעות שעון נוכחות, שהחתימה בו נעשית בהטבעת טביעת האצבע (שעון ביומטרי).
  • העירייה חייבה את עובדות החינוך למסור את טביעות אצבעותיהן לשם שימוש בשעון הביומטרי, ואף איימה באי תשלום שכר לעובדות שלא ימסרו טביעות אצבעותיהן.
  • בחודש אוקטובר 2012 לא שולמו משכורות לחלק מעובדות החינוך כיוון שלא חתמו נוכחות באמצעות הטבעת אצבע, ועקב כך הודיע ועד עובדי העירייה על שביתה.
  • הצדדים פנו לבית הדין האזורי לעבודה אשר קבע כי העירייה רשאית לבצע רישום נוכחות באמצעות שעון נוכחות ביומטרי, וכי היא אינה מחויבת להיוועץ בעניין זה עם ההסתדרות.
  • ההסתדרות הגישה ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי לבית הדין הארצי לעבודה בטענה שדרישת העירייה מעובדות החינוך למסור טביעת אצבע לצרכי השעון הביומטרי מהווה פגיעה בזכות העובד לפרטיות ומנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם, וכי היה על העירייה להיוועץ תחילה בארגון העובדים.
  • לטענת העירייה, לפי חוקת העבודה של עובדי הרשויות המקומיות שיטת דיווח הנוכחות היא עניין אדמיניסטרטיבי שנתון להחלטתה כמעסיקה, ונציגות העובדים אינה רשאית להתערב. כמו כן לטענתה, דיווח נוכחות בטביעת אצבע הוא אמצעי לגיטימי ואינו מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם.
  • הדיון בערעור זה נסב סביב השאלה האם רשות מקומית רשאית לחייב את עובדות החינוך למסור טביעת אצבע לשם רישום שעות הנוכחות שלהם בשעון נוכחות ביומטרי.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

  • בית הדין הארצי קיבל את הערעור וקבע שעל העירייה אסור לחייב את עובדיה למסור טביעת אצבע, ועליה להפסיק את השימוש בשעון הנוכחות הביומטרי:

הדרישה למסור טביעת אצבע לשם שימוש בשעון ביומטרי מהווה פגיעה אסורה בזכות לפרטיות ולאוטונומיה

  • בית הדין הארצי פסק שטביעת אצבע מהווה מידע פרטי-אישי של אדם, שכן היא מכילה נתונים אנושיים פיזיולוגיים ייחודיים, והיא משמשת מפתח למידע אישי רב.
  • לאור האמור לעיל, דרישת העירייה לחייב את עובדות החינוך למסור טביעת אצבע לשם רישום שעות הנוכחות שלהם בשעון נוכחות ביומטרי מהווה פגיעה בזכויות יסוד המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - הזכות לפרטיות והזכות לאוטונומיה. פגיעה נוספת נגרמת כתוצאה מהסיכון הכבד לשימוש לרעה בטביעת האצבע.
  • יחד עם זאת, זכותו של עובד לפרטיות במקום העבודה אינה מוחלטת ויש לאזנה מול זכות הקניין של המעסיק וזכות היתר הניהולית שלו במקום העבודה.את האיזון יש לערוך בשים לב לאופי העבודה וטיבה, דרישות התפקיד ומהותו, סביבת העבודה, המדיניות הכללית במקום העבודה, והצורך בהגנה מפני עבירות ונזקים מצידו של העובד.

באילו נסיבות רשאי המעסיק לפגוע בזכותו של עובד לפרטיות ולאוטונומיה?

  • לא בכל מקרה חל איסור על המעסיק לעשות שימוש בשעון נוכחות ביומטרי או באמצעים ביומטריים אחרים במסגרת העבודה. כדי להכשיר שימוש שכזה, יש לבחון הן את הפגיעה בזכויות של העובדים והן את הסנקציה שהמעסיק מטיל על עובדים המסרבים לשתף פעולה עם הפגיעה.
  • הפגיעה בזכיות היסוד לפרטיות ולאוטונומיה יכולה להיעשות באחת משתי דרכים:
    • בחוק העומד בדרישות של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, או
    • בהסכמה מדעת ורצון חופשי, שאינה נוגדת את תקנת הציבור, שניתנת בין היתר על רקע חובתו של המעסיק לקבוע מדיניות ברורה, ליידע את העובדים באשר למדיניותו ולהסביר באופן מפורט את הטכנולוגיות שבדעתו לנקוט, לאפשר לעובדים גישה למידע שנאסף עליהם ולהבטיח את שמירתו בסודיות ואת אבטחתו וכן לשתף את העובדים בקביעת המדיניות ועיגונה בחוזה העבודה).
  • השאלה אם הפגיעה בזכויות העובדים והסנקציה המוטלת על עובדים המסרבים לשתף פעולה נבחנת בהתחשב בשיקולים הבאים:
    • הצורך של המעסיק - יש לברר מדוע מבקש המעסיק לבצע את הפעולה הפוגעת בזכות, בענייננו נטילת טביעת אצבע, והאם מדובר באינטרס לגיטימי.
    • טיב המערכת - כאשר מדובר בהתקנת מערכת ביומטרית כלשהי, על המעסיק להוכיח את טיבה – תוקפה ומהימנותה.
    • מידתיות הפגיעה של המערכת מול חלופות אפשריות הפוגעות פחות - יש לבדוק קיומה של אפשרות למלא את הצורך של המעסיק באמצעים הפוגעים פחות בעובדים, כגון: התקנת מצלמה מעל עמדת שעון הנוכחות המצלמת את העובדים המחתימים את כרטיס הנוכחות או מערכת נוכחות ביומטרית מבוססת כרטיס (במקום מערכת המבוססת מאגר).
    • סבירות הסנקציה - יש לבחון אם הסנקציה שנקבעה כלפי העובד שלא ממלא את דרישת המעסיק, עומדת במבחני סבירות ומידתיות, (למשל האם הסנקציה מובילה למטרה שלשמה היא מוטלת, האם הפגיעה של הסנקציה בעובדים אינה עולה על הנדרש והאם ניתן למצוא סנקציה אחרת הפוגעת פחות בעובדים)

מהכלל אל הפרט

  • במקרה זה שתי הדרכים (חקיקה או הסכמה), לפגיעה בפרטיות של העובד לא התקיימו ועל כן דרישתה החד-צדדית של העירייה מעובדותיה למסור טביעת אצבע לצורך שעון נוכחות ביומטרי אינה חוקית ואינה חוקתית:
    • לגבי חקיקה - במקרה זה אין הוראה בחוק המתירה למעסיק לדרוש מעובדו טביעת אצבע לשם שימוש במערכת נוכחות ביומטרית. וגם לא ניתנה הסכמה של נציגות עובדים או ארגון מעסיקים במסגרת משא ומתן קיבוצי או הסכם קיבוצי.
    • לגבי הסכמה מדעת - הסכמה מדעת של העובדות אינה מתקיימת במקרה זה, שכן העירייה לא קבעה מדיניות ברורה, גלויה ומידתית בכל הנוגע לשימוש בשעון הביומטרי, וממילא לא שיתפה את עובדות החינוך או נציגיה בקביעת מדיניות זו. קודם לבקשת הסכמתן של עובדות החינוך היה על העירייה להציג להן מידע מקיף ומפורט, ובכלל זה הסבר מפורט על הסוגיות הבאות:
    • מה "ניטל" מהן?
    • מי הם ה"טכנאים" שיטלו מהן את טביעות האצבע ומה הכשרתם?
    • האם טביעות האצבע נשמרות ב"מאגר"?
    • מי אחראי על המאגר ולמי יש גישה אליו?
    • האם המידע שנשמר, נשמר בצמידות לפרטי זיהוי אישיים אחרים?
    • מהן דרכי האבטחה של אותו מידע?
    • מהן הסכנות האפשריות?
    • האם לגורמים חיצוניים יש אפשרות להתחבר ל"מערכת" מבחוץ?
    • האם ניתן להעתיק את טביעת האצבע מיחידות הקצה (הסורקים)?
    • מי בודק ומתי האם מידע זה נשמר? כיצד ומתי מוחקים מידע מאותו מאגר?
    • מי הממונה בעירייה על כל אלה ומי אמון על מתן תשובות לשאלות?
  • בנוסף, המַעֲבַר לשימוש בשעון נוכחות ביומטרי מהווה שינוי מהותי בתנאי ההעסקה המצריך היוועצות בנציגות העובדים, וכזו לא הייתה במקרה זה.
  • כפיית עובדות החינוך על ידי העירייה למסור טביעת אצבע לשם שימוש בשעון הביומטרי, תוך איום (ומימושו) לשלול את שכרן אם לא יעשו כן, מגלמת בתוכה פגיעה שלא כדין בזכותן לפרטיות ובזכותן לאוטונומיה על גופן, ומהווה הפרה מצד העירייה של חובות תום הלב וההגינות המוגברות המוטלות עליה כמעסיקה.
  • לאור האמור, העירייה לא הייתה רשאית לחייב את עובדות החינוך למסור טביעות אצבעותיהן לשם שימוש בשעון הביומטרי, ולא הייתה רשאית להפעיל נגד המסרבות למסור את טביעת האצבע כל סנקציה שהיא, ועליה לחדול מעשיית שימוש בשעון הביומטרי.

משמעות פסק הדין

  • מעסיק רשאי לדרוש טביעת אצבע מעובדיו לצורך שעון נוכחות ביומטרי רק אם יש הוראה בחוק המאפשרת זאת או שניתנה הסכמה מדעת של העובדים.
  • אם אין הוראת חוק המתירה זאת וגם לא ניתנה הסכמת העובדים מדעת, אסור למעסיק לדרוש טביעת אצבע מהעובדים.

חשוב לדעת

  • על המעסיק חלה חובה לשמור על פרטיות העובדים, ולהימנע מפגיעה בה גם בסיטואציות נוספות.
דוגמה
למעסיק אסור:
  • לחדור לתיבת הדואר האלקטרוני של העובד (אפילו אם מדובר בתיבת האימייל של העבודה).
  • לחדור לחשבון הפייסבוק של העובד (אפילו אם אתר הפייסבוק פתוח על המחשב של מקום העבודה).
  • לחדור לטלפון הנייד האישי של העובד.
  • להתקין מצלמה נסתרת במקום העבודה ללא ידיעת העובד.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.