בדיקה כפויה לא דחופה של נפגעי נפש (הליך)

לפסיכיאטר המחוזי סמכות להורות על בדיקה של אדם בניגוד לרצונו
על-פי פקודת הנזיקין, אדם שנבדק בכפייה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים בחוק זכאי לתבוע פיצויים מבית חולים או מהפסיכיאטר המחוזי
  • לפסיכיאטר המחוזי סמכות להורות על בדיקה לא דחופה בכפייה של אדם.
  • ניתן לפנות אל הפסיכיאטר המחוזי, בבקשה לאשפז בכפייה אדם, ולהציג בפניו עדויות למקרים הבאים:
    • אותו אדם חולה באופן הפוגע בכושר שיפוטו או כושר ביקורתו למציאות.
    • אותו אדם מהווה סכנה לעצמו ולסביבתו.
    • אותו אדם מסרב להיבדק על ידי פסיכיאטר.
  • אין צורך בהכרח במסמכים רפואיים.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • על-פי סעיף 7 לחוק טיפול בחולי נפש, רשאי הפסיכיאטר המחוזי להורות על בדיקתו של אדם בכפייה, אם הובאו בפניו ראיות שהתמלאו באותו אדם כל התנאים הבאים במצטבר:
  • הנבדק חולה במחלת נפש - מחלת נפש לעניין חוק זה מוגדרת כמחלת נפש הפוגעת בשיפוט ובתפיסת המציאות, כגון: סכיזופרניה. החוק אינו כולל הפרעות נפשיות, שאינן נחשבות מחלות נפש, כגון: חרדות, פחדים והפרעות אישיות. הסיווג הקובע למחלות נפש הוא זה הנכלל בגרסה הרביעית של ה DSM של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.
דוגמה:
אנורקסיה נרבוזה אינה באה בכלל "מחלת נפש". לכן, לא ניתן לאשפז בכפיה חולות וחולים במחלה זו, על אף הסיכון הנשקף לחייהם.
  • בשל מחלתו נפגע כושר השיפוט שלו או כושר הביקורת למציאות - אדם שבשל מחלתו אינו מבחין בין מציאות לדמיון, מחשבותיו אינן מבוססות על המציאות ולא ניתן לשכנע אותו אחרת.
דוגמה:
אדם שמאמין שהוא המשיח; אדם שמאמין שהוא נרדף על ידי שכניו. אדם שמאמין שמשפחתו היא שיבוט.
  • הוא עונה על אחד התנאים הבאים:
  • הוא עלול להוות סכנה פיזית שאינה מיידית לעצמו או לאדם אחר. (יש צורך בראיות עובדתיות. לא ניתן להסתפק בהשערות).
דוגמה:
אדם המאיים על אנשים כי יפגע בהם בעתיד.
  • יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסים לקויה.
דוגמה:
אדם שאינו מתקלח או ששוכח לאכול.
  • הוא גורם נזק נפשי לאדם אחר ופוגע באורח החיים התקין שלו.
דוגמה:
אדם שמגדל 1000 ג'וקים כחיות מחמד או אדם שמהלך כל שעות היום ומזיז רהיטים בביתו.
  • אדם שפוגע פגיעה קשה ברכוש.
דוגמה:
משליך חפצים יקרים או שורף בתים.
  • הוא מסרב להיבדק על-ידי פסיכיאטר.

למי ואיך פונים

  • הפנייה אל הפסיכיאטר המחוזי יכולה להיעשות על ידי מנהל בית החולים שבו מאושפז האדם, על ידי קרוב משפחה, על ידי שכן ואף בעילום שם.

שלבי ההליך

  • לאחר שהוצאה הוראה לבדיקה דחופה בכפייה של אדם, הוא יובא לבדיקה פסיכיאטרית בבית החולים.

ערעור

  • לא ניתן לערער על החלטה לבדיקה כפויה.

חשוב לדעת

  • הוראת לבדיקה כפויה תקפה במשך עשרה ימים. אם היא לא בוצעה במהלך אותה תקופה, לא ניתן להביא את אותו אדם לבדיקה בכפייה, אלא אם נתן הפסיכיאטר הוראה חדשה לבדיקה כפויה של אותו אדם.
  • הפסיכיאטר המחוזי שהוציא הוראה לבדיקה בכפייה, רשאי גם:
  • למנות את מבצע הבדיקה הכפויה.
  • להורות על כך שמבצע הבדיקה יהיה זכאי לסיוע משטרתי במידת הצורך.
  • להסמיך את מבצע הבדיקה ואת השוטר המסייע לו להיכנס לביתו של החולה או לכל בית חולים או חצרים כדי לבצע את הבדיקה.
  • להסמיך את מבצע הבדיקה ואת השוטר המסייע לו להשתמש בכוח סביר כדי לתפוס את החולה ולבצע את הבדיקה.
  • לקבוע את בית החולים שבו יאושפז החולה או את המרפאה שבה החולה יקבל טיפול או את מקום ביצוע הבדיקה ואת הפסיכיאטר הבודק.
  • לקבוע תנאי הבדיקה.
  • אדם שניתנה כלפיו הוראה לבדיקה בכפייה, בלא שהתקיימו בו התנאים הקבועים בחוק, רשאי להגיש תביעה משפטית נגד הפסיכיאטר המחוזי למתן פיצויים בשל תקיפה לפי סעיף 23 לפקודת הנזיקין.


מקורות