בוטל סעיף בהסכם העבודה הקיבוצי של דיילי אל-על שהפלה עובדים על רקע גילם (פסק דין)

מעסיק לא יכול לקבוע גיל פרישה שונה לעובדים שונים, אלא אם הוא יכול להצביע על סיבה ראויה ומוכחת להבחנה ביניהם, המצדיקה קביעת גיל פרישה שונה

העובדות

הסכם העבודה הקיבוצי של חברת התעופה אל-על קבע כי אנשי צוות דיילי האוויר חייבים לפרוש מעבודתם באל-על בגיל 60, בעוד שיתר העובדים באל-על חייבים לפרוש בגיל 65.
מספר דיילים באל-על שפוטרו מחמת גילם, הגישו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנושא, ולאחר פסקי דין שונים וערעורים רבים הגיע התיק לבג"צ.
בדיון עלו טענות רבות ומגוונות. בין היתר, טענה אל-על, כי השוני המהותי בין תפקיד דיילי האוויר ובין תפקיד דיילי הקרקע מצדיק קביעת גיל פרישה נמוך יותר לדיילי האוויר.

בית המשפט העליון קבע ברב דעות, כי אכן מדובר באפליה פסולה ובלתי חוקית מטעמי גיל, האסורה מכוח עקרון השוויון, והאסורה מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
בית המשפט העליון דחה את טענת אל-על, לפיה השוני המהותי בין תפקיד דיילי האוויר ובין תפקיד דיילי הקרקע מצדיק קביעת גיל פרישה נמוך יותר לדיילי האוויר, וקבע בענין זה שתי אמות מידה מרכזיות:

חובתו של מעביד לקבוע גיל פרישה אחיד ושווה לכל עובדיו, אלא אם כן תפקידו של העובד מצדיק קביעתו של גיל פרישה שונה. המבחן האם תפקיד שונה מצדיק קביעת גיל פרישה שונה, צריך להיות מבחן אוביקטיבי. השאלה איננה מה המעביד חושב סוביקטיבית כי דרישות התפקיד מחייבות, אלא מה דרישות התפקיד מחייבות באופן סביר ממהות התפקיד.
דרישת המידתיות - החובה לצמצם ככל הניתן את האפליה ואת הפגיעה בערך השיוויון. המעביד חייב להעדיף כמעט תמיד מבחן אינדבידואלי לגבי היכולות למלוי תפקיד בגיל מסויים, ולא לעשות הכללה המבוססת על גיל כרונולוגי – שאינו מנבא על יכולות תעסוקתיות.

בג"ץ החליט לבטל את הסעיף בהסכם הקיבוצי הקובע גיל פרישה שונה, לאחר שקבע כי הוא מהווה אפליה על רקע גיל.
בית המשפט קבע כי ללא סיבה ראויה ומוכחת אין מקום להבחנה על רקע גיל בין עובד למשנהו במקום עבודה.
בנוסף, חויבה אל-על לשאת בהוצאות הדיילים בסכום כולל של 50,000 ₪.

מעסיק לא יכול לקבוע גיל פרישה שונה לעובדים שונים, אלא אם הוא יכול להצביע על סיבה ראויה ומוכחת להבחנה ביניהם, המצדיקה קביעת גיל פרישה שונה.

המידע המקורי בערך זה נכתב בסיוע אשל - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל