בחינות קבלה למוסד חינוך על-יסודי במגזר החרדי (הליך)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

מוסדות חינוך על-יסודיים במגזר החרדי יכולים לערוך מיונים לתלמידים המעוניינים ללמוד בהם
המיונים צריכים לעמוד בקריטריונים שקבע משרד החינוך ושמפורטים בערך זה
במוסדות החינוך שאינם חרדיים אסור לקיים מבחני קבלה

מוסדות חינוך על-יסודיים במגזר החרדי בלבד יכולים לערוך מיונים לתלמידים המעוניינים ללמוד בהם - וזאת, כחלק מהליך הקבלה למוסדות חינוך אלה.

  • מבחני המיון צריכים לעמוד בכללים המפורטים למטה.
  • על מוסד החינוך להימנע מאפליה פסולה, כגון: אפליה על רקע מוצא עדתי, סמכות רוחנית, נוסח תפילה וכיו"ב.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • תלמידים בחינוך העל-יסודי שמעוניינים ללמוד במוסדות חינוך שבהם נהוג לקיים מיונים.

שלבי ההליך

  • מוסד חינוכי על-יסודי במגזר החרדי רשאי לערוך מיונים לתלמידים המעוניינים ללמוד בו באמצעות בחינה בכתב וראיון בעל פה.
  • על המוסד לקבוע מראש את המשקל של כל אחד משני השלבים בציונו הסופי של התלמיד. משקל הבחינה בכתב לא יפחת מ-40% מהציון הסופי.

בחינה פנימית בכתב

  • המוסד רשאי לערוך בחינה פנימית בכתב לכל תלמיד מועמד.
  • הבחינה צריכה להיערך בעילום שם, כך שזהות התלמיד תהיה חסויה בפני המעריך.
  • הבחינה צריכה להיערך על ידי המוסד החינוכי ולא על ידי מכון בחינות חיצוני.
  • בכל בחינה יש לציין במפורש את הניקוד לכל שאלה או פרק.
  • הבחינה יכולה לכלול שאלות בידע כללי, יהדות, אנגלית, מתמטיקה ועברית.

ראיון אישי

  • מוסד חינוכי רשאי לערוך ראיון אישי לכל תלמיד מועמד או רק לאלה שעמדו בציון סף בבחינה שבכתב.
  • על המוסד החינוכי לתעד את מהלך הראיון בכתב בצורה מפורטת.
  • המוסד החינוכי צריך ליידע את התלמיד מראש בדבר הפרמטרים שעליו ייבחן בראיון, כגון: רמת הבעה בעל פה, תרבות הפנאי ועוד.
  • על סמך הציון המשוקלל של הבחינה בכתב והראיון בעל פה יקבע המוסד החינוכי אם התלמיד יתקבל או לא למוסד.

ערעור על אי-קבלת תלמיד למוסד

חשוב לדעת


חקיקה ונהלים