בת זוג חייבת במזונות ילדה הקטין של בת זוגה גם אם לא אימצה אותו (פסק דין)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

בת זוג שלא נישאה לבת זוגה, עשויה להיות חייבת במזונות ילדיה הקטינים של בת זוגה, גם אם לא אימצה אותם
אם ישתכנע בית המשפט שבעת הבאת הילדים לעולם התכוונו בנות הזוג לראות בהם ילדים משותפים, הוא יחייב את בת הזוג בתשלום מזונות

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב
שופטים:
אסתר ז'יטניצקי רקובר
מס' תיק:
תמ"ש 21910-02-10, תמ"ש 35645-06-11, תמ"ש 35716-06-11, תמ"ש 35695-06-11
תאריך:
27.08.2013

בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב חייב אישה בתשלום מזונות עבור ילדה הקטין של בת זוגה.

  • בנות הזוג חיו יחד 21 שנה, ואף ערכו טקס חתונה משפחתי. במהלך השנים נולד לאחת מהן ילד בהפריה חוץ גופית.
  • עם פרידתן הגישה האם הביולוגית של הקטין תביעה נגד בת זוגה ובמסגרתה תבעה כי בת הזוג תשלם מזונות עבור הילד הקטין.

טענות הצדדים

  • האם טענה כי לידתו של הילד הייתה מתוך רצון והסכמה משותפים של בנות הזוג, וכי שתיהן ראו את הקטין כבן משותף ועל כן על בת הזוג לשאת במזונותיו.
  • בת הזוג טענה כי האם היא שרצתה להרות ולשמש לבד כאמו של הילד, וכי ההחלטות הנוגעות לילד והטיפול בו התקבלו על ידי האם בלבד, שלא הסכימה כי בת הזוג תשמש כאם לילד.

פסיקת בית המשפט

  • היות שמדובר בבנות זוג שאינן נשואות, ולפי הדין הדתי לא חלה עליהן חובת תשלום מזונות, בית המשפט בדק את כוונת בנות הזוג בעת הבאת הילד לעולם, וקבע כי השתיים התכוונו לשמש כהורים משותפים לילד.
  • בית המשפט ציין כי בנות הזוג לא טרחו לעגן את יחסיהן בהסכם בכתב ולא טרחו להגיש בקשת אימוץ, שבה מבוקש כי בת הזוג תאמץ כחוק את הקטין, ולכן כל שנותר לבדוק הוא מה הייתה הסכמתן "הלא כתובה" של בנות הזוג, כפי שניתן ללמוד מדרך התנהלותן לפני לידת הקטין ולאחריה.
  • בית המשפט קבע כי מכל העדויות עולה כי האם הסכימה להרות רק לאור העובדה שבת זוגה הייתה לצידה וכי היא רצתה ששתיהן תשמשנה כאמהות לקטין שייוולד.
  • כמו כן קבע בית המשפט כי בת הזוג הודתה כי רצתה להאמין שהקטין הוא גם שלה, ולאחר פרידתן אף הגישה לבית המשפט תביעה לקבלת אפוטרופסות ומשמורת משותפת על הקטין. בתביעות אלה טענה כי לידת הילד הייתה תוצאה של כוונה משותפת לשמש לו כשתי אמהות, ומיום לידתו יצרו בנות הזוג עבור הקטין מציאות חיים שבה שימשו שתיהן כאימהות עבורו, ואף הוצגו כשתי אמהותיו בפני אחרים. בת הזוג מחקה לאחר מכן את התביעות הללו, ובית המשפט קבע כי עשתה זאת רק מהחשש שיגרמו לחיובה במזונות.
  • בית המשפט קבע כי מכל העדויות עולה כי כוונת בנות הזוג הייתה לגדל את הקטין יחד, ואכן בת הזוג הייתה מעורבת בכל הליך ההפריה, ליוותה, תמכה ועודדה כשהאם העידה שלא הייתה נכנסת לכל התהליך ללא בת זוגה. מרגע לידתו של הקטין הייתה בת הזוג מעורבת בגידולו בצורה שווה לאם הביולוגית, אם לא מעבר לכך, שכן היא בעצמה העידה כי היא זו שטיפלה בו מרגע שחזר הביתה מהמסגרת החינוכית ועד לשעה שבה הלך לישון.
  • על סמך כל אלה קבע כית המשפט שנוצרה התחייבות חוזית של בת הזוג כלפי הקטין וכלפי האם הביולוגית למלא את חובותיה כלפי הקטין, ובכלל זה את חובת המזונות.

משמעות

  • לפי החוק, אדם חייב במזונות של הילדים הקטינים שלו ושל בן זוגו בהתאם לדין הדתי שחל עליו.
  • אם על-פי הדין הדתי שחל עליו, הוא לא חייב בתשלום מזונות כלל או שלא חל עליו דין דתי, אז:
  • אם הוא נשוי לבן זוגו, הוא חייב בתשלום מזונות על פי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות).
  • אם הוא לא נשוי לבן זוגו, (במקרה שבני הזוג הם ידועים בציבור או בני זוג מאותו מין), יבדוק בית המשפט את נוצרה התחייבות חוזית בין שני בני הזוג (גם אם ההתחיבות אינה כתובה). בית המשפט יבדוק את כוונת בני הזוג בעת הבאת הילד לעולם והתנהגותם לפני הלידה ואחריה. אם כוונת בני הזוג היתה ששני בני הזוג ישמשו כהורים בפועל, הוא יחייב את בן הזוג שאינו ההורה הביולוגי בתשלום מזונות של ילדיו הקטינים של בן זוגו (גם אם הוא לא אימץ את הילדים).

חשוב לדעת

חקיקה ונהלים

מקורות

  • פסק הדין באדיבות פורטל זכויות האדם של המרכז האקדמי למשפט ועסקים.