דמי הבראה (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

עובדים שהשלימו שנת עבודה אחת לפחות במקום עבודתם זכאים לדמי הבראה, בהתאם לוותק שצברו במקום העבודה
לא ניתן לוותר על דמי ההבראה או על חלק מהם
גובה דמי ההבראה הוא 378 ש"ח ליום במגזר הפרטי (החל מיולי 2014 ואילך) ו-424 ש"ח במגזר הציבורי (החל מיוני 2017)
לעובדי קבלן, עובדי שמירה ואבטחה, עובדי ניקיון ומלצרים בגני אירועים נקבעו תנאים מיטיבים יותר (ראו סעיף הרחבות)
למידע נוסף ראו צווי הרחבה בדבר תשלום דמי הבראה באתר משרד הכלכלה

עובד זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום העבודה.

  • דמי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה, בהתאם להיקף משרתו ובהתאם למשך העסקתו באותה שנה.
  • גובה דמי הבראה ליום מתעדכן בהתאם לעליית מדד המחירים הכללי לצרכן, במסגרת צו הרחבה.

גובה דמי ההבראה

  • גובה דמי ההבראה במגזר הפרטי הוא 378 ש"ח ליום, החל מיולי 2014 ואילך (374 ש"ח לפני כן).
  • גובה דמי ההבראה במגזר הציבורי הוא 424 ש"ח ליום החל מיוני 2017 (421 ש"ח לפני כן).

מי זכאי?

  • כל עובד שכיר שהשלים לפחות שנת עבודה אחת אצל המעסיק (כולל עובדים במשרה חלקית או עובדים שבפועל עבדו רק בחלק מהימים במהלך השנה אך התקיימו יחסי עבודה בינם ובין המעסיק לפוחת שנה אחת).
    • עובד שפוטר או התפטר והעסקתו הסתיימה בפועל לאחר תום שנת עבודה אחת ייחשב כמי שהשלים שנת עבודה מלאה ויהיה זכאי לדמי הבראה, גם אם ההודעה המוקדמת לפיטורים או להתפטרות נמסרה לפני שהשלים העובד שנת עבודה מלאה.
    • אם המעסיק ויתר על עבודתו של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, כלומר העדיף שהעובד יסיים את העסקתו לאלתר עם מסירת ההודעה על הפיטורים, ובמקום הודעה מוקדמת שילם לעובד שכר עבור תקופת ההודעה (פדיון הודעה מוקדמת), ייחשב העובד כמי שהעסקתו הסתיימה באותו רגע. לפיכך אם בעת מסירת ההודעה על הפיטורים או ההתפטרות טרם השלים העובד שנת עבודה מלאה, הוא לא יהיה זכאי לדמי הבראה.
  • גמלאים המקבלים פנסיה תקציבית זכאים לדמי הבראה למרות שהעסקתם הסתיימה.

חישוב מספר ימי ההבראה

  • מספר ימי ההבראה מחושבים בהתאם לוותק שצבר העובד במקום העבודה.
  • הטבלה הבאה מפרטת את מספר ימי ההבראה לעובדים במגזר הפרטי (במגזר הציבורי מספרם גבוה יותר):
שנות ותק של העובד מספר ימי הבראה
שנה ראשונה 5 ימים
שנה שנייה ושנה שלישית 6 ימים
שנים רביעית עד עשירית 7 ימים
שנים אחת עשרה עד חמש עשרה 8 ימים
שנים שש עשרה עד תשע עשרה 9 ימים
שנה עשרים ואילך 10 ימים
  • דמי ההבראה מחושבים באופן יחסי לפי חלקיות המשרה ובאופן יחסי לתקופת העסקה חלקית במהלך השנה.
דוגמה:

עובד שהחל לעבוד במקום עבודה חדש ועבד שנה וחצי בחצי משרה -

  • עבור השנה הראשונה הוא יקבל דמי הבראה עבור יומיים וחצי (5 ימים X‏ 50% משרה).
  • עבור מחצית השנה השנייה הוא יקבל דמי הבראה עבור יום וחצי (6 ימים X‏ 50% משרה X‏ 1/2 שנה).

חישוב דמי הבראה לעובדים שעתיים

  • כאשר מדובר בעובד שעתי, כלומר עובד ששכרו משולם על בסיס מספר השעות שעבד בפועל, יחושב היקף המשרה באמצעות חלוקת מספר שעות העבודה השבועיות שלו ב-43.
  • גובה דמי ההבראה שלהם הוא זכאי יחושב באופן הבא:

(מס' שעות עבודה רגילות בשבוע מחולק ב- 43) X מחיר יום הבראה X מס' ימי הבראה

  • 43 הוא מספר שעות העבודה השבועיות למשרה מלאה.
דוגמה:
  • עובדת עם ותק של 10 שנים במקום העבודה עובדת 18 שעות בשבוע.
  • מכיוון שעבדה 10 שנים, היא זכאית ל- 7 ימי הבראה (על-פי הטבלה למעלה).
  • נכון ל-2017 תשלום ליום הבראה הוא 378 ש"ח.
  • חישוב דמי ההבראה: 1,107.62 = 43 /‏ 18 X‏ 378 ש"ח X‏ 7 ימים.
  • העובדת זכאית לתשלום דמי הבראה בסך 1,107.62 ש"ח בשנה זו.
  • החישוב יכול להיעשות גם על-פי מספר השעות החודשיות של העובד חלקי 186 (שעות עבודה חודשיות למשרה מלאה).
  • אם היקף שעות העבודה של עובד שעתי אינו קבוע בכל חודש:
    • ניתן לחשב את מספר השעות החודשיות הממוצע שלו בחודש על-ידי חלוקה ב-12 של סך כל השעות שעבד באותה שנה.
    • את התוצאה שהתקבלה מכפילים בסכום דמי ההבראה ליום ובמספר ימי ההבראה בהתאם לוותק של העובד, ומחלקים ב-186.
דוגמה:
  • עובדת שעתית בהיקף שעות משתנה, שעבדה במהלך שנתה השלישית במקום העבודה -
    • 60 שעות בכל חודש במשך 4 חודשים
    • 90 שעות בכל חודש במשך 3 חודשים
    • 120 שעות בכל חודש במשך 5 חודשים
  • ממוצע השעות החודשיות שעבדה באותה שנה: 92.5 = 12/(120 X‏ 5 + 90 X‏ 3 + 60 X‏ 4)
  • מכיוון שזו שנתה השלישית במקום העבודה, היא זכאית באותה שנה ל- 6 ימי הבראה (על-פי הטבלה למעלה).
  • נכון ל-2017 תשלום ליום הבראה הוא 378 ש"ח.
  • דמי ההבראה שהעובדת זכאית להם בשנה זו: 1,127.90 ש"ח = 186 /‏ 92.5 X‏ 378 ש"ח X‏ 6 ימים.
  • משרה מלאה לבני נוער היא בהיקף של 40 שעות בשבוע (או 173 שעות בחודש), ולכן תשלום דמי הבראה לבני נוער שהם עובדים שעתיים יחושב בהתאם לכך.

תהליך מימוש הזכות

  • את דמי ההבראה ניתן לשלם ב-3 דרכים - בתשלום אחת לשנה, בתשלומים חודשיים, או על-ידי מימון של נופש (במקום תשלום דמי ההבראה).

תשלום שנתי

  • ברוב מקומות העבודה נהוג לבצע את תשלום דמי ההבראה בתשלום שנתי יחיד וכתוספת לאחת המשכורות.
  • דמי ההבראה משולמים לרוב כתוספת לאחת המשכורות של חודשי הקיץ (יוני - ספטמבר), אך ניתן להוסיף את דמי ההבראה למשכורת של חודש אחר במהלך השנה, בהתאם לנוהג במקום העבודה הספציפי. גמלאים המקבלים פנסיה תקציבית מקבלים את דמי ההבראה יחד עם קצבת הפנסיה של חודש יוני.
  • עובד שעד למועד תשלום דמי ההבראה טרם השלים שנה במקום העבודה, יקבל את דמי ההבראה במועד החלוקה הבא בשנה העוקבת. בדמי ההבראה שיקבל תחושב גם השנה הקודמת.
דוגמה:

עובד שכיר החל לעבוד ביום 01.01.2013, במקום עבודה שדמי ההבראה משולמים בו בחודש יולי.

  • מכיוון שביולי 2013 טרם השלים שנה במקום העבודה, יקבל העובד דמי הבראה לראשונה ביולי 2014, כאשר התשלום יכלול הן את דמי ההבראה עבור שנת עבודתו הראשונה והן את דמי ההבראה עבור חצי משנת העבודה השנייה (ינואר- יולי 2014):
    • עבור השנה הראשונה שעבד הוא יקבל 5 ימי הבראה.
    • עבור השנה השנייה הוא זכאי ל-6 ימי הבראה, אולם מכיוון שפועל, נכון ליולי 2014 הוא השלים רק חצי מתוך השנה השנייה לעבודתו, ולכן הוא יקבל במועד זה דמי הבראה עבור 3 ימים בלבד בגין שנת עבודתו השנייה.
  • סה"כ יקבל העובד ביולי 2014 תשלום עבור 8 ימי הבראה (5 עבור השנה הראשונה ו-3 על חצי מהשנה השנייה) : 3,024 ש"ח = 378 ש"ח X‏ 8.
  • ביולי 2015 (לאחר שהעובד השלים שנתיים וחצי של עבודה) ישולמו לעובד דמי הבראה עבור חצי מהשנה השנייה לעבודתו וחצי משנת עבודתו השלישית (סה"כ 6 ימים): 2,268 ש"ח = 378 ש"ח X‏ 6
דוגמה:

עובד שכיר החל לעבוד ביום 01.05.2013, במקום עבודה שדמי ההבראה משולמים בו בחודש יולי.

  • מכיוון שביולי 2013 טרם השלים שנה במקום העבודה, יקבל העובד דמי הבראה לראשונה ביולי 2014, כאשר התשלום יכלול הן את דמי ההבראה עבור שנת עבודתו הראשונה והן את דמי ההבראה עבור חלק שנת העבודה השנייה (מאי-יולי 2014):
    • עבור השנה הראשונה שעבד הוא יקבל 5 ימי הבראה.
    • עבור השנה השנייה הוא זכאי ל-6 ימי הבראה, אולם מכיוון שפועל, נכון ליולי 2014 הוא השלים רק שלושה חודשים מתוך השנה השנייה לעבודתו (מאי-יולי), שהם רבע שנה, הוא זכאי במועד זה רק לרבע ממכסת ימי ההבראה של השנה השנייה - כלומר יום וחצי (לפי החישוב: 1/4 שנה X‏ 6 ימי הבראה).
  • סה"כ יקבל העובד ביולי 2014 תשלום עבור 6.5 ימי הבראה (5 עבור השנה הראשונה ו-1.5 על רבע מהשנה השנייה) : 2,457 ש"ח = 378 ש"ח X‏ 6.5.
  • ביולי 2015 (לאחר שהעובד השלים שנתיים וחצי של עבודה) ישולמו לעובד דמי הבראה עבור 9 חודשים (שהם 3/4 שנה) מהשנה השנייה לעבודתו ועוד שלושה חודשים (שהם 1/4 שנה) משנת עבודתו השלישית (סה"כ 6 ימים): 2,268 ש"ח = 378 ש"ח X‏ 6

תשלום חודשי (תשלום שכר גלובלי שכולל בתוכו כבר את דמי ההבראה)

  • עובד ומעסיק רשאים להסכים כי השכר המשולם לעובד מדי חודש כבר כולל בתוכו דמי הבראה.
  • לשם כך, חובה על המעסיק לקבוע זאת במפורש בחוזה ההעסקה של העובד וכן לייחד שורה נפרדת לתשלום דמי ההבראה בתלוש השכר (כלומר להפריד את תשלום דמי ההבראה משאר רכיבי השכר).
  • מעסיק שלא קבע זאת במפורש בחוזה העסקה ולא ייחד שורה נפרדת לדמי ההבראה בתלושי השכר החודשיים של העובד, אך טוען בדיעבד כי השכר ששולם כבר כולל בתוכו את דמי ההבראה, יצטרך להוכיח זאת בבית הדין לעבודה באמצעות ראיות אחרות.
  • חישוב דמי ההבראה הניתנים בתשלומים חודשיים ייעשה באמצעות חלוקת סכום דמי ההבראה השנתי המגיע לעובד (לפי הוותק שלו במקום העבודה) ל-12.
  • בכל מקרה, אסור למעסיק לשלם שכר בסיס הנמוך משכר המינימום. כלומר, אם השכר המשולם לעובד הוא שכר מינימום, המעסיק לא יכול לטעון כי שכר זה כולל בתוכו את דמי ההבראה, שכן משמעות הדבר ששכר הבסיס המשולם (ללא דמי ההבראה) נמוך משכר המינימום, והדבר מהווה עבירה על החוק.
  • תשלום חודשי לעובד חדש שטרם השלים שנה מלאה במקום העבודה, יכול להיעשות באחת משתי הדרכים:
    1. תשלום דמי ההבראה החל מהחודש הראשון לעבודה - במקרה כזה נהוג להחתים את העובד על הסכם לפיו במקרה שהוא אינו משלים שנה מלאה הוא מתחייב להחזיר את הסכומים שקיבל על חשבון דמי ההבראה או לאפשר למעסיק לקזז את הסכומים הללו מסכומים אחרים שהמעסיק עשוי להיות חייב לעובד.
    2. להמתין עד שהעובד ישלים שנה מלאה ולשלם לו את דמי ההבראה בעבור אותה השנה בתשלום יחיד, ולשלם תשלומים חודשיים החל מהשנה השנייה.
  • עובדי קבלן בתחומי השמירה והניקיון, המועסקים כעובדים שעתיים, זכאים לקבל את דמי ההבראה באופן יחסי בכל חודש. למידע נוסף ראו:

מימון של נופש (במקום תשלום דמי ההבראה)

  • בפסק הדין שניתן בעניין תב"ע נד/ 3-1691 אריאלה מילר נ' תוריקו נסיעות ותיירות בע"מ (באתר נבו), קבע בית הדין האזורי לעבודה בת"א כי ישנה אפשרות לשלם את דמי ההבראה לעובדים באמצעות מימון של נופש.
  • מדובר במקרה שבו המעסיק בוחר לממן נופש לעובדים במקום לשלם להם דמי הבראה. (פסק הדין אינו מעניק לעובדים זכות לצאת לנופש כרצונם ולקבל מהמעסיק החזר של עלות הנופש).
  • כדי שמימון הנופש ייחשב כתשלום דמי הבראה יש לעמוד בשני תנאים:
    1. הודעה מוקדמת - המעביד מחויב להודיע לעובד מראש ובצורה מפורשת כי היציאה לנופש היא על חשבון דמי ההבראה שלו (ולא לצורך מטרה אחרת, כגון גיבוש חברתי).
    2. הסכמת העובד -
      • על העובד להסכים לכך שדמי ההבראה ישולמו בדרך של יציאה לנופש.
      • הסכמת העובד יכולה להיות מפורשת או באמצעות התנהגות (כלומר, עצם היציאה לנופש בפועל על-ידי העובד פירושה שהוא מסכים לכך).
  • במקרה שערך הנופש הינו נמוך מגובה דמי ההבראה המגיעים לעובד - על המעביד לשלם לעובד את ההפרש.
  • מימון הנופש נחשב כהטבה לצרכי מס, כלומר, העובדים יידרשו לשלם מס הכנסה על הנופש. המס ינוכה מתוך השכר.

פדיון דמי הבראה (בגין שנים קודמות שבהן לא שולמו דמי הבראה)

  • עובד שלא קיבל דמי הבראה במהלך תקופת עבודתו (או בחלקה) יכול לתבוע בדיעבד דמי הבראה רטרואקטיבית, וזאת כל עוד לא עברו 7 שנים מהמועד שבו היה אמור לקבל את דמי ההבראה. הדבר נכון הן במקרה שהעובד כבר סיים את עבודתו (פוטר, התפטר או פרש לפנסיה) והן במקרה שהוא עדיין ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה.
  • עם זאת, במקרה שעובד סיים את העסקתו לפני יולי 2016 או ינואר 2017 (בהתאם למקום שהוא מועסק בו), ייתכן שיוכל לתבוע פדיון דמי הבראה עבור השנתיים האחרונות בלבד.
  • למידע נוסף ראו פדיון דמי הבראה.
צו הרחבה מיום 8.1.2017 ביטל את סעיף 7(א) לצו המקורי מ-98 שהגביל את אפשרות התביעה לשנתיים האחרונות בלבד.
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 14:43, 17 בינואר 2017 (IST)

חשוב לדעת

  • עובד אינו רשאי לוותר על דמי ההבראה או על חלק מהם. גם אם עובד נאלץ או הסכים לוותר על הסכומים המגיעים לו, בגלל חוסר הבנה או בלחץ המעסיק, אין להסכמה שלו תוקף מחייב.
  • עובד שזכאי לדמי הבראה אך סיים את העסקתו לפני המועד שבו משלם המעסיק את דמי ההבראה, זכאי לקבל את דמי ההבראה במשכורתו האחרונה.
  • דמי הבראה חייבים במס הכנסה, בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, אולם אינם נכללים בשכר המשמש לחישוב פיצויי פיטורים.
  • לצורך חישוב הזכאות לא תובא בחישוב חופשה ללא תשלום.
  • חופשת לידה על פי חוק תבוא בחישוב תקופת הזכאות. עובדת הנמצאת בחופשת לידה בחודש שבו מעניק המעסיק את דמי ההבראה זכאית לקבל אותם למרות שבפועל היא אינה עובדת באותו חודש.

הרחבות

אוכלוסיה הסבר ערך מיוחד
עובדי שמירה ואבטחה עובדי שמירה ואבטחה זכאים לדמי הבראה גבוהים יותר מאלה הקבועים בצו ההרחבה. דמי הבראה לעובדי שמירה ואבטחה
עובדי חברות ניקיון עובדי ניקיון בחברת ניקיון זכאים לדמי הבראה מוגדלים המתבטאים הן במספר ימי ההבראה השנתיים שלהם הם זכאים, והן בשווי יום הבראה, המחושב על פי התעריף במגזר הציבורי (גם לעובדי ניקיון במגזר הפרטי). דמי הבראה לעובדי ניקיון
עובדי קבלן שמירת זכויות בעת חילופי קבלנים: במקרה שהקבלן עוזב והעובד נשאר באותו מקום עבודה, הוותק של אותו עובד במקום העבודה לא מתאפס והוא זכאי לדמי הבראה, חופשה, תוספת ותק, פנסיה, הודעה מוקדמת וכו' - לפי הוותק הכולל באותו מקום העבודה הפיזי. דמי הבראה לעובדי קבלן (חברות כוח אדם)
מלצרים ועובדי אולמות וגני אירועים עובדים באולמות ובגני אירועים זכאים לימי הבראה נוספים: עבור השנה השנייה עד החמישית - 7 ימי הבראה ועבור השנה השישית ואילך - 10 ימים. המעסיק יכול לשלם את דמי ההבראה אחת לשנה בחודש אוגוסט או לפרוס אותם לתשלומים חודשיים, לפי שיקול דעתו. דמי הבראה לעובדי אולמות וגני אירועים
עובדי ענף המלונאות על-פי סעיף 30 לצו ההרחבה בענף המלונאות שחל על כל העובדים והמעסיקים בענף המלונאות, עובדים שסיימו לפחות 10 חודשי עבודה במלון זכאים לדמי ההבראה הבאים: עבור השנה הראשונה - 5 ימים, עבור השנה השנייה עד החמישית -7 ימים, עבור השנה השישית עד התשיעית - 8 ימים, עבור השנה העשירית עד השתיים עשרה - 10 ימים, ומהשנה השלוש עשרה ואילך - 12 ימים. מי שעבד פחות מ-240 יום בשנה יהיה זכאי למספר ימי הבראה באופן יחסי - מספר הימים בהתאם לשנות הוותק כפול מספר ימי העבודה שעבד בפועל באותה שנה חלקי 240.


דמי הבראה בשנים קודמות

שנה מגזר פרטי מגזר ציבורי
2016 378 ש"ח 421 ש"ח
2015 378 ש"ח 425 ש"ח
2014 378 ש"ח 427 ש"ח
2013 374 ש"ח 423 ש"ח
2012 371 ש"ח 420 ש"ח
2011 365 ש"ח 411 ש"ח
2010 351 ש"ח 395 ש"ח
2009 340 ש"ח 383 ש"ח
2008 331 ש"ח 372 ש"ח
2007 318 ש"ח 355 ש"ח
2006 318 ש"ח 360 ש"ח
2005 307 ש"ח 346 ש"ח
נתוני העבר במגזר הציבורי מבוססים על אתר ההסתדרות
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 19.01.2015, 16:02 (IST)

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים