תיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים מגביל את שכר הטרחה המירבי שמותר לעורך דין או מטפל לגבות ממי שזכאותו לתגמולים אושרה כתוצאה מההחלטה מנהלית
ההגבלה על גובה שכר הטרחה חלה גם על הסכמי שכר טרחה שנכרתו בעבר
ניצולי שואה, ששילמו שכר טרחה עודף עבור הטיפול בהכרתם לפי חוק נכי רדיפות הנאצים בהתאם להחלטה המנהלית, רשאים לדרוש חזרה עד ליום 30.12.2020, את שכר הטרחה העודף ששילמו
הגבלת שכר הטרחה חלה גם על הליכי הערר והערעור

ביום 31.12.2014 פורסם התיקון לסעיף 22א לחוק נכי רדיפות הנאצים שהגביל את שכר הטירחה המרבי שמותר לעורך דין או למטפל לגבות ממי שזכאותו לתגמולים אושרה כתוצאה מהחלטה מנהלית.

  • ההגבלות על שכר הטרחה חלות גם על הסכמי שכר טרחה שנחתמו בעבר.
  • ניצול שואה ששילם שכר טרחה עודף, רשאי לדרוש חזרה את שכר הטרחה העודף ובהתאם לצורך אף להגיש תביעה להשבתו.
  • ההגבלה על גובה שכר הטרחה חלה גם על מי שאינו עורך דין.
  • ביום 07.04.2016, פורסם תיקון נוסף לחוק, שעדכן את תעריפי שכר הטירחה המירביים שמותר לעורך דין או למטפל לגבות והוסיף הוראות שונות כמפורט בהמשך.
טיפ
הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מעניק לניצולי שואה ונכי המלחמה בנאצים ייעוץ משפטי וייצוג בהליכים בחינם, ללא תלות במבחן הכנסה. למידע נוסף ראו: סיוע משפטי חינם לניצולי שואה מטעם משרד המשפטים.

מי זכאי?

הסכמתו של ניצול השואה כתנאי לתשלום שכר טירחה

  • כדי שמטפל בתביעה יהיה זכאי לשכר טירחה צריכים להתקיים כל התנאים המפורטים לעיל. אם תנאים אילו לא התקיימו לא חלה על ניצול השואה החובה לשלם שכר טירחה:
    • ניצול השואה צריך לתת למטפל בתביעה הוראה מפורשת מראש ובכתב, לעניין כל שלב בטיפול בתביעה שמקורה בהחלטה מינהלית, ואין די בהסכמה כללית של ניצול השואה לטיפול בתביעה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, או לפי חוק הטבות לניצולי שואה.
    • לגבי הסכמי שכר טירחה שנחתמו לאחר יום 07.04.2016- בנוסף לאמור לעיל, על ניצול השואה, טרם החתימה על הסכם הטירחה, לאשר בחתימת ידו על גבי טופס הסבר - בקשה לפי החלטה מנהלית, שהוסבר לו המצב החוקי ומהות התביעה, משמעותיה והשלכותיה וכי הוא קרא או שהוקרא לו טופס ההסבר.

הגבלת שכר טרחת עורך דין בתביעות לתגמולים, אשר מקורם בהחלטה מינהלית לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

  • בתביעות שאושרו מכוח ההחלטה המינהלית שכר הטרחה המרבי הנו כדלקמן:

המטפל או עורך הדין לא הגישו ערר או ערעור או שהערר/ערעור הוגשו לאחר מתן ההחלטה המינהלית

  • ניתנה ההחלטה המינהלית, ולאחר מכן נכרת הסכם שכר הטרחה והוגשה התביעה לרשות המוסמכת – שכר הטרחה המירבי עומד על סך360 ₪ (כולל מע"מ)+הצמדה למדד, שהם כ-392 ש"ח נכון לשנת 2023, ובלבד ששכר הטירחה נחתם לאחר יום 07.04.2016.
    • במקרה שהסכם שכר הטירחה נחתם לפני יום 07.04.2016 יעמוד שכר הטירחה המירבי על סך 473 ₪ בתוספת מע"מ והצמדה, שהם כ- 514 ש"ח+מע"מ, נכון לשנת 2023.
  • נכרת הסכם שכר הטרחה והוגשה התביעה לרשות המוסמכת, ולאחר מכן ניתנה ההחלטה המינהלית – שכר הטרחה המירבי עומד על סך700 ₪ (כולל מע"מ)+ הצמדה למדד, שהם כ-761 ש"ח נכון לשנת 2023, ובלבד ששכר הטירחה נחתם לאחר יום 07.04.2016.
    • במקרה שהסכם שכר הטירחה נחתם לפני יום 07.04.2016 יעמוד שכר הטירחה המירבי על סך 949 ₪ בתוספת מע"מ, שהם כ-1032 ש"ח +מע"מ , נכון לשנת 2023.
  • שכר טירחה המירבי כפי שפורט לעיל יחול גם אם לאחר מתן ההחלטה המינהלית הוגש ערר לוועדת העררים או ערעור לבית המשפט והוא נמחק, נדחה או שהטיפול בו הופסק.

שכ"ט נחתם לאחר יום 07.04.2016 שכ"ט נחתם לפני יום 07.04.2016
הסכם שכה"ט נחתם לאחר שניתנה ההחלטה המינהלית שכ"ט המירבי הוא 360 ₪ כולל מע"מ, (שהם כ-392 ש"ח נכון לשנת 2023) שכ"ט ההמקסימלי הוא 473 ₪ בתוספת מע"מ, (שהם כ-514 ש"ח +מע"מ נכון לשנת 2023)
הסכם שכה"ט נחתם לפני שניתנה ההחלטה המינהלית שכ"ט המירבי הוא 700 ₪ כולל מע"מ (שהם כ-761 ש"ח נכון לשנת 2023) שכ"ט ההמקסימלי הוא 949 ₪ בתוספת מע"מ, (שהם כ-1032 ש"ח נכון לשנת 2023)

המטפל או עורך דין הגישו ערר או ערעור לפני ההחלטה המינהלית

  • ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש בפועל ערר לוועדת עררים – שכר הטרחה המירבי עומד על סך3,700 ₪ כולל מע"מ+הצמדה למדד, שהם כ-4025 ש"ח נכון לשנת 2023, ובלבד ששכר הטירחה נחתם לאחר יום 07.04.2016.
    • במקרה שהסכם שכר הטירחה נחתם בין יום ה-09.01.2011 ליום ה-07.04.2016 יעמוד שכר הטירחה המירבי על סך 4,910 ₪ בתוספת מע"מ והצמדה למדד שהם כ-5341 ש"ח +מע"מ נכון לשנת 2023.
    • אם נכרת הסכם שכר הטרחה לפני 9.1.2011 – שכר הטרחה המירבי הנו 70% משכר הטרחה שנקבע בהסכם שכר הטרחה.
  • ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש בפועל ערעור לבית המשפט – שכר הטרחה המירבי עומד על סך 4,500 ₪ כולל מע"מ, שהם כ- 4895 ש"ח נכון לשנת 2023, ובלבד ששכר הטירחה נחתם לאחר יום 07.04.2016.
    • במקרה שהסכם שכר הטירחה נחתם בין יום ה-09.01.2011 ליום ה-07.04.2016, יעמוד שכר הטירחה המירבי על סך 5,960 ₪ בתוספת מע"מ, שהם כ 6,483 ש"ח +מע"מ נכון לשנת 2023.
    • אם נכרת הסכם שכר הטרחה לפני 9.1.2011 – שכר הטרחה המירבי הנו 85% משכר הטרחה שנקבע בהסכם שכר הטרחה.
שכ"ט נחתם לאחר יום 07.04.2016 שכ"ט נחתם בין יום 09.01.2011 ליום 07.04.2016 שכ"ט נחתם לפני יום 09.01.2011
ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש ערר לוועדת העררים שכ"ט ההמירבי הוא 3,700 ₪ כולל מע"מ (שהם כ-4025 ש"ח נכון לשנת 2023) שכ"ט המירבי הוא 4,910 ₪ בתוספת מע"מ(שהם כ-5341 ש"ח + מע"מ נכון לשנת 2023) שכר הטרחה המירבי הינו 70% משכר הטירחה שנקבע בהסכם שכר הטרחה
ההחלטה המינהלית ניתנה לאחר שהתובע הגיש ערעור לבית המשפט שכ"ט ההמירבי הוא 4,500 ₪ כולל מע"מ ( שהם כ-4895 ש"ח נכון לשנת 2023) שכ"ט ההמירבי הוא 5,960 ₪ בתוספת מע"מ (שהם כ-6483 ש"ח +מע"מ נכון לשנת 2023) שכר הטרחה המירבי הינו 85% משכר הטירחה שנקבע בהסכם שכר הטרחה

שכר הטירחה כשיש ריבוי מטפלים/הליכים או כשאין קשר בין התביעה להחלטת הרשות

  • גם כשמספר בני אדם מטפלים בתביעה להכרה בתגמולים (כגון עורך דין וגורם מטפל נוסף, או מספר עורכי דין), עדיין אסור לגבות מניצול השואה שכר טירחה העולה על שכר הטירחה המירבי, ושכר הטירחה של כלל המטפלים בתביעה אינו יכול לעלות על שכר הטירחה המירבי הקבוע בחוק. תחולתו של סעיף זה חלה גם על הסכמי שכר טירחה ישנים.
  • כאשר במסגרת תביעה אחת ננקטים מספר הליכים, כגון ערר, ערעור וכיו"ב, שכר הטרחה המקסימלי שמותר לגבות עבור כל ההליכים יחד הוא שכר הטרחה עבור אחד ההליכים (הגבוה מביניהם) בלבד, ולא ניתן לחשב את שכר הטרחה המקסימלי עבור כל הליך בנפרד.
  • כאשר אין קשר בין הטיפול בתביעה על ידי עורך הדין לבין החלטת הרשות על זכאותו של הניצול לתגמולים, אז עורך הדין או מטפל אחר בתביעה אינם זכאים כלל לשכר טירחה.
דוגמה
אם זכותו של ניצול השואה לתגמולים הוכרה בגלל ההחלטה המינהלית, ללא קשר לטיפול של עורך הדין או של המטפל, אזי הניצול אינו צריך לשלם לעורך הדין או המטפל שכר טירחה.

תחולה רטרואקטיבית של התיקון לחוק והמגבלות על הסכם שכר הטרחה

  • תחולה רטרואקטיבית של הוראות החוק- הוראות אלה על הגבלת שכר הטרחה יחולו גם רטרואקטיבית על הסכמי שכר טרחה שנכרתו בעבר, וזאת אף אם התביעות הסתיימו וגם אם הכסף כבר נגבה, ובתנאי שעדיין לא ניתן פסק דין חלוט (פס"ד שלא ניתן לערער עליו עוד) בעניין שכר הטרחה.
  • אם ניצול השואה טרם שילם לעו"ד או למטפל את שכר הטירחה, אזי גובה סכום שכר הטירחה שייגבה חייב להיות מותאם לסכומים שצוינו לעיל.
    • אם יש נגד ניצול הליך הוצאה לפועל חלה חובה של עורך הדין או המטפל לעדכן מידית את לשכת ההוצאה לפועל על הקטנת החוב בהתאם לסכומים החדשים שקבע החוק.
  • אם ניצול השואה כבר שילם לעו"ד או למטפל שכר טרחה הוא זכאי להשבת שכר הטרחה העודף, כמפורט בסעיף הבא.

השבת שכר טרחה עודף

  • ניצול שואה ששילם לעו"ד או למטפל, לפני מועד כניסתו של החוק לתוקף ביום 31.12.2014, שכר טרחה הגבוה משכר הטרחה המצוין למעלה, זכאי להגיש תביעה להחזרת עודף שכר הטרחה.
  • לפי החוק, עומדות בפני המטפל בתביעה שתי חלופות:
    • חלופה אחת - להחזיר לניצול, תוך 60 יום מיום הבקשה, 25% משכר הטרחה העודף ששולם לו. במקרה זה ניצול השואה לא יוכל לתבוע את יתרת השכר העודף שגבה ממנו המטפל.
    • חלופה שנייה - לסרב לשלם את שכר הטרחה העודף. במקרה זה יהיה רשאי ניצול השואה לתבוע את המטפל בבית המשפט על מלוא שכר הטרחה העודף.
  • אם נגבה מניצול שואה שכ"ט בניגוד לאמור בחוק לאחר מועד כניסתו של החוק לתוקף ביום 31.12.2014, הרי שעל המטפל בתביעה להשיב לניצול השואה את מלוא שכר הטרחה שנגבה ביתר (אין לו אפשרות להשיב רק רבע). במקרה שהמטפל לא עשה כן, רשאי ניצול השואה להגיש כנגדו תביעה להשבת מלוא שכר הטירחה ששולם בניגוד לחוק.
  • יורש של ניצול שואה ששילם עודף שכר טרחה רשאי לנקוט בהליכים המפורטים למעלה להשבת עודף שכר הטרחה, בתנאי שניצול השואה המוריש הגיש עוד בחייו בקשה למטפל בתביעה להחזיר את עודף שכר הטרחה.
  • אסור לעו"ד או למטפל בתביעה לגבות מניצול השואה עמלות, הוצאות או החזרים, בעד הטיפול בבקשה להחזרת עודף שכר הטרחה.

תהליך מימוש הזכות בתביעה להשבת שכר טרחה עודף שנגבה לפני יום 31.12.2014

  • על ניצול שואה המבקש להחזיר עודף שכר טרחה ששולם לפני יום 31.12.2014 לפנות בכתב למטפל בתביעה (העורך דין או מטפל אחר) בבקשה להחזרת עודף שכר הטרחה.
  • את הבקשה בכתב יש להפנות עד ליום 30.12.2020.
  • אם המטפל בתביעה שילם לניצול השואה 25% מעודף שכר הטרחה המבוקש, וזאת תוך 60 יום מתום החודש שבו התקבלה אצלו הבקשה להחזרת עודף שכר הטרחה, אזי לא ניתן לתבוע את המטפל בתביעה בבית המשפט להשבת יתרת עודף שכר הטרחה.
  • אם המטפל בתביעה לא שילם סכום זה, ניתן להגיש נגדו תביעה בבית משפט להשבת מלוא עודף שכר הטרחה.
  • יורש של ניצול שואה ששילם עודף שכר טרחה רשאי לנקוט בהליכים המפורטים למעלה להשבת עודף שכר הטרחה, בתנאי שניצול השואה המוריש הגיש עוד בחייו בקשה למטפל בתביעה להחזיר את עודף שכר הטרחה.
  • ניצולי שואה זכאים לסיוע משפטי חינם, ללא מבחן הכנסה, בתביעה להחזרת שכר טרחה עודף. לפרטים נוספים ראו: סיוע משפטי בחינם לניצולי שואה מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.

חשוב לדעת

  • הוראות חוק נכי רדיפות הנאצים הקובעות שכר טרחה מקסימלי, גוברות על הוראות הסכם שכר הטרחה שנכרת בין הצדדים, במקרה שהן מתנגשות עם הוראות החוק, גם אם ההסכם נחתם בעבר.
  • ארגוני סיוע שונים, כדוגמת אלה המפורטים למטה, מעניקים סיוע בחינם במיצוי זכויות של ניצולי שואה.
  • ניצולי שואה זכאים לסיוע משפטי בחינם, ללא תלות במבחן הכנסה, במקרים של התגוננות בפני תביעות שכר טרחה בבית משפט ובהוצאה לפועל וכן בתביעות שהם מבקשים להגיש נגד עורכי דין ומטפלים. לפרטים נוספים ראה:סיוע משפטי בחינם לניצולי שואה מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
  • מענקים או תשלומים המשולמים לפי החלטה מינהלית, אינם ניתנים לעיקול, אלה בתנאים מסויימים. לפרטים ראה קצבאות ותשלומים של ניצולי שואה שאסור לעקל.
  • נקבע קנס פלילי למטפל או עורך דין שגבה שכ"ט מעל הקבוע בחוק.. הקנס הכספי עומד (נכון לחודש אפריל 2016), על סך של 75,300 ₪. קנס זה יחול רק בתנאי שהסכם שכר הטירחה נחתם לאחר יום 07.04.206,
  • ביום 18.07.2018 התקבל תיקון נוסף בחוק נכי רדיפות הנאצים אשר האריך את המועד להגשת בקשה להחזרת עודף שכר טרחה עד ליום 30.12.2020.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

  • לערך מורחב על ארגוני סיוע לניצולי השואה ראו זכויות ניצולי שואה/ארגוני סיוע - בישראל פועלים ארגונים, עמותות ומוסדות המסייעים לניצולי השואה. חלק מהארגונים פועלים במספר תחומי סיוע, וחלקם מתמקדים בנושא ספציפי. בדפי הארגונים המופיעים בערך המורחב, ניתן למצוא הסבר מפורט לגבי תחומי הפעילות של כל ארגון ואמצעי יצירת הקשר איתו.

גורמי ממשל

גורם ממשלתי אתר אינטרנט זכויות ותחומי אחריות
הרשות לזכויות ניצולי השואה - טל' 5105*

מרכז מידע נייד של הרשות לזכויות ניצולי השואה

אתר הרשות לזכויות ניצולי השואה טיפול בניצולי שואה הזכאים לסיוע מכוח חוק נכי המלחמה בנאצים, מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, מכוח חוק ההסדרים 2001- תיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים ומכוח חוק הטבות לניצולי שואה
הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל (במשרד האוצר) - טל' ‎03-6234100,מייל: מידע באתר משרד האוצר טיפול בזכויות ניצולי השואה, הוא מתן שירות ואמצעי קשר מול הרשויות הגרמניות עבור ניצולי השואה המקבלים תגמולים מכוח חוק הפיצויים הפדרלי הגרמני (BEG). הלשכה מתמקדת בנזקי בריאות של ניצולי השואה והדרכה וסיוע במימוש זכויותיהם.
ועידת התביעות (במשרד האוצר) - טל' ‎03-5194400 אתר ועידת התביעות טיפול בבקשות לקבלת סיוע מהקרנות שבניהולה ובמימון ממשלת גרמניה, כגון: מענק פעמי מקרן הסיוע, קצבאות לניצולי שואה מקרן ועידת התביעות ופיצוי חד פעמי לניצולים שהיו ילדים בתקופת השואה
מוקד 8840* לאזרחים ותיקים אתר המוקד לאזרחים ותיקים מוקד *8840 של אגף בכיר אזרחים ותיקים מהווה כתובת מרכזית לטיפול בפניות של אזרחים ותיקים, למתן מידע אודות כלל הזכויות, השירותים וההטבות המגיעים לציבור האזרחים הוותיקים ולסיוע במיצוי זכויות.
יחידת סגולה - מוקד מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים בבתי חולים אתר המשרד לשוויון חברתי מוקד זכויות בריאותיות לאזרחים ותיקים, לסיוע לאזרחים ותיקים ובני משפחותיהם בבירור זכויות המאושפז, במהלך תקופת האשפוז בבית החולים
המוסד לביטוח לאומי

שירות הייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו
מרכז תמיכה ומידע 9696*

זכויות בגיל השלישי באתר המוסד לביטוח לאומי זכאות לקצבאות שונות בהתאם לגיל ולמצב הכלכלי והפעלת שירותי יעוץ לקשיש ומוקד טלפוני חינם לקשישים ולבני משפחותיהם
משרד הרווחה והביטחון החברתי

שי"ל - שירות ייעוץ לאזרח - מוקד טלפוני: 118

אזרחים ותיקים באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים מימון מגורים במסגרת מוסדית לקשישים עצמאיים ותשושים ומתן שירותים שונים במסגרת קהילה ופנאי
משרד הבריאות

קול הבריאות - מוקד השירות הטלפוני של משרד הבריאות 5400*

הגיל המבוגר באתר משרד הבריאות ביטוח בריאות וסיוע לסובלים מבעיות רפואיות שונות על רקע גיל
משרד הבינוי והשיכון - מוקד טלפוני בנושא דיור 5442* אתר משרד הבינוי והשיכון סיוע בדיור ומתן פתרונות דיור לקשישים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים