הגשת ערר לוועדת ערר לחיילים בשירות קבע (הליך)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

ועדת ערר לחיילים בשירות קבע היא הגוף המוסמך לדון בעררים של חיילים בשירות קבע על החלטות הנוגעות לשכר ולזכויות הנלוות לשכר וכן בנוגע לקבלה לשירות קבע ולסיום השירות לפי פקודות הצבא
ניתן להגיש ערר על החלטת גורם מוסמך בצה"ל בתוך 60 יום מהמועד שבו הומצאה לעורר ההחלטה שעליה הוא מבקש לערור
הגשת ערר כרוכה בתשלום אגרה
למידע נוסף ראו אתר משרד הביטחון

ועדת ערר לחיילים בשירות קבע היא הגוף המוסמך לדון בעררים של חיילים בשירות קבע על החלטות הנוגעות לשכר ולזכויות הנלוות לשכר, ובנוגע לסיום השירות לפי פקודות הצבא, וכן בעררים על החלטות לגבי קבלה לשירות קבע.

  • הוועדה מונה שמונה חברים ומתכנסת בהרכבים של שלושה – יו"ר, נציג ציבור בעל ידע ומומחיות בתחום יחסי עבודה, ונציג ציבור נוסף המתמנה על פי הצעת שר הביטחון ובהמלצת הרמטכ"ל.
  • הוועדה משמשת מעין "בית דין לעבודה" עבור חיילים בשירות קבע, שכן אנשי קבע אינם רשאים לפנות לבית הדין לעבודה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • על פי החוק, רשאי לפנות לוועדה חייל בשירות קבע, הרואה עצמו נפגע מהחלטה של גורם מוסמך בצה"ל ורוצה לערער עליה, בעניינים הבאים:
  1. ענייני שכר וזכויות נלוות לשכר, זכאות לרכיבי שכר, חופשה, פדיון ימי מחלה, מענק שחרור, ניכויים מהשכר, מימוש תכנית שירות שאינו כרוך בתפקיד או בקידום דרגה וכיו"ב.
  2. סיום שירות הקבע בעילה מהעילות הקבועות בפקודות הצבא.
  • כמו כן, רשאי לפנות לוועדה מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של גורם מוסמך בעניין קבלתו לשירות קבע ומבקש לערער עליה.

למי ואיך פונים

  • את הערר יש לשלוח אל ועדת הערר לפי חוק שירות הקבע - משרדי חטיבת תביעות וביטוח, משרד הביטחון​, רחוב הארבעה 22, תל אביב 6473922​. (טלפון: 03-6977773​, פקס: 03-6977101​).
  • יש להגיש את הערר בארבעה עותקים, ובנוסף עוד שלושה עותקים שיועברו לידי הפרקליטות הצבאית.
  • יש לציין במסגרת כתב הערר גם את מספרו האישי ודרגתו של העורר.
  • יש לפרט בכתב הערר את כל הטיעונים והעובדות הרלוונטיות, וכן לצרף תצהיר לתמיכה ואימות בעובדות הנטענות.
  • בעת הגשת הערר יש לשלם אגרה בסך 633 ש"ח (נכון ל-2015).

מועד הפנייה לוועדה

  • ערר על החלטת גורם מוסמך בצה"ל יוגש לוועדת הערר בתוך 60 יום מהמועד שבו הומצאה לעורר ההחלטה אשר עליה הוא מבקש לערור.
  • ניתן לבקש מהוועדה ארכה להגשת הערר.
    • עורר המבקש להאריך מועד להגשת ערר, צריך להגיש לוועדת הערר בהקדם בקשה על כך, בכתב, ולפרט בה את נימוקיו.
    • המשיב (הגוף שנגדו מוגש הערר) צריך להגיש כתב תגובה לבקשה להארכת מועד בתוך 14 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה להארכת המועד, אלא אם כן קבעה ועדת הערר מועד אחר.
    • ועדת הערר רשאית, מנימוקים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת הערר בתקופה נוספת שלא תעלה על 60 יום.

שלבי ההליך

  • לאחר הגשת כתב הערר והמצאתו לפרקליטות הצבאית, צריך המשיב (הצד שנגדו הוגש הערר) להגיש כתב תשובה לערר בתוך 30 יום.
  • הוועדה רשאית למחוק על הסף את הערר, אם תהיה סבורה כי יש גורם פיקודי או מקצועי, או גורם אחר שהעניין בסמכותו, שיוכל לתת מענה יעיל ומהיר יותר לעניין שבפניה. הכוונה היא לגורמים בתוך הצבא או לגורמים כגון נציב קבילות חיילים. עם זאת, ההפניה לגורם אינה סוגרת את הדלת בפני העורר, ולאחר החלטת הגורם שאליו הועבר העניין, הוא יוכל לשוב ולהגיש ערר לוועדת הערר.
  • אם הוועדה לא מחקה את הערר על הסף, או שהוגש ערר לאחר שהגורם שאליו הועבר העניין החליט בדבר, תדון הוועדה בערר.

דיון בערר על סמך המסמכים שהוגשו

  • בדרך כלל ועדת הערר דנה בערר על פי הראיות שהביאו הצדדים בתצהירים ועל פי ראיות אחרות בכתב שצורפו לכתבי הטענות.
  • הוועדה רשאית להחליט ביוזמתה, או לבקשת אחד הצדדים בערר, לאפשר חקירה בעל פה של עדים (גם כאלה שהגישו תצהיר וגם עדים שלא הגישו תצהיר).

חקירת עד שנתן תצהיר

  • כאשר אחד הצדדים רוצה לחקור את אחד העדים של הצד השני שהגיש תצהיר, עליו להגיש בקשה בכתב לוועדת הערר, לכל המאוחר 21 ימים לפני מועד הדיון, ואם לא נקבע דיון בהשתתפות הצדדים, בתוך 14 ימים מיום הגשת התצהיר.
  • במסגרת הבקשה יש לפרט את הנושאים שעליהם מתבקשת החקירה ואת עמדתו של הצד השני (שמטעמו הוגש התצהיר), לעניין הבקשה. כמו כן יש לצרף את תגובתו של הצד השני אם ביקש זאת.
  • אם קיבלה ועדת הערר את הבקשה, היא תורה על התייצבותו של המצהיר לחקירה במועד שתיקבע.
  • אם עד שנתן תצהיר הוזמן לחקירה בעל-פה על ידי הוועדה אך לא התייצב לחקירה, לא ניתן יהיה להשתמש בתצהיר שלו כראייה, אלא ברשות ועדת הערר ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

חקירת עד שאינו מצהיר

  • כאשר אחד הצדדים מעוניין לחקור עד שלא נתן תצהיר, עליו להגיש בקשה בכתב לוועדת הערר לכל המאוחר 21 ימים לפני מועד הדיון, ואם לא נקבע דיון בהשתתפות הצדדים, בתוך 14 ימים מיום הגשת התצהיר.
לא ברור למה הכוונה ב"תוך 14 ימים מיום הגשת התצהיר" - הרי הוא לא הגיש תצהיר.
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 23.02.2015, 15:33 (IST)
  • הבקשה צריכה לפרט את הנושאים שעליהם מתבקשת החקירה, מדוע נדרשת חקירת העד לצורך הכרעה בערר, מדוע לא ניתן להסתפק בראיות שהוגשו, ואם ניתן לקבל את העדות בדרך אחרת. על מי שמבקש לחקור את העד לציין במסגרת הבקשה את עמדתו של הצד השני ולצרף את תגובתו אם ביקש זאת.
  • ועדת הערר רשאית, לאחר שנתנה לשאר הצדדים הזדמנות להגיב לבקשה, להתיר השמעת עד שאינו מצהיר.
  • אם קיבלה ועדת הערר את הבקשה, היא תורה על התייצבותו של העד לחקירה במועד שתקבע.

סדר הטיעון כאשר הוועדה החליטה על דיון בעל פה

  • אם נקבע כי יתקיים דיון בעל פה לפני הוועדה, העורר יהיה הראשון שיטען את טענותיו בפני הוועדה.
  • אם באותו דיון יש מספר עוררים, תקבע ועדת הערר את סדר הטיעון ביניהם.
  • המשיב יטען את טענותיו, לאחר שהעורר (או העוררים) סיימו לטעון את טענותיהם, אלא אם כן קבעה ועדת הערר סדר טיעון אחר.
  • ועדת הערר רשאית להתיר לאחד הצדדים או לכמה מהם טיעון נוסף בתשובה לטענות שהעלה אחד הצדדים האחרים לדיון.
  • חקירת העדים -
    • אם התירה ועדת הערר חקירת מצהיר או חקירת עד שאינו מצהיר, תיערך חקירתו לפני שמיעת טענות הצדדים, ואולם רשאית ועדת הערר, אם ראתה טעם לכך, להתיר חקירת מצהיר בשלב אחר של הדיון.
    • המצהיר מטעם העורר ייחקר תחילה, אלא אם כן קבעה ועדת הערר סדר אחר.
    • אם יש כמה עוררים, תקבע הוועדה את סדר חקירת המצהירים ביניהם.
  • ועדת הערר רשאית להורות על השלמת טיעונים בכתב בעניינים שקבעה, במקום טיעון בעל פה.

ערעור

  • החלטה סופית של ועדת ערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.
  • החלטה אחרת של ועדת ערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים, וזאת אם ניתנה לכך רשות מאת שופט של בית משפט לעניינים מינהליים.
  • מומלץ לפנות לקבל ייעוץ או ייצוג משפטי לפני הגשת הערעור.


חקיקה ונהלים