הוראת אשפוז מהפסיכיאטר המחוזי לא יכולה להינתן רק בשל סירוב לקבל טיפול מרפאתי על-פי צו של בית משפט (פסק דין)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

בית המשפט העליון קבע כי סירוב של נפגע נפש לקבל טיפול מרפאתי על פי צו של בית משפט אינו תנאי מספיק למתן הוראת אשפוז על-ידי הפסיכיאטר המחוזי
אין לאשפז נפגע נפש אשפוז כפוי בבית החולים, אם ניתן לטפל בו ולהגן על שלום הציבור באמצעות טיפול מרפאתי כפוי, ואין לכפות טיפול, אם ניתן להשיגו ללא כפייה

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית משפט עליון
מס' תיק:
רע"פ 2060/97
תאריך:
11.03.1998

רקע עובדתי

  • אישה הועמדה לדין פלילי בגין תקיפת בתה הקטינה. על-פי חוות דעת פסיכיאטרית שהובאה לבית משפט השלום נקבע כי האם היתה חולת נפש בעת ביצוע המעשה, וכיוון שהיא עדיין חולה היא אינה בת עונשין ואינה מסוגלת לעמוד לדין.
  • בית המשפט ציווה מכח סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, כי האישה תקבל טיפול מרפאתי כפוי, וההליכים המשפטיים נגדה הופסקו.
  • לאחר שהאישה סירבה לקבל את הטיפול, החליט הפסיכיאטר המחוזי לאשפזה אשפוז כפוי, למרות שקבע כי היא לא מסוכנת לעצמה או לציבור, ובלי לתת לסניגורה לטעון את טענותיו.
  • על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, שקבע כי לא עומדת למערערת זכות ערעור.
  • המערערת ערערה לבית המשפט העליון.

פסיקת בית המשפט העליון

  • בבית המשפט העליון נבחנו 3 שאלות מרכזיות:
    • האם נתונה לחולה זכות ערעור של הוראת אשפוז של הפסיכיאטר המחוזי מכח סעיף 15(ה) לחוק?
    • האם החולה זכאי לייצוג של סניגור בעת מתן הוראת האשפוז הפסיכיאטרי?
    • האם הפרת צו לטיפול מרפאתי שיפוטי, היא תנאי מספיק למתן הוראת אשפוז על-ידי הפסיכיאטר המחוזי?
  • בית המשפט העליון קבע כי:
    • נקודת המוצא היא כי ההגנה שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעניק לכבוד ולחירות, מוענקת גם לחולה הנפש. עם זאת, זכויות אלה אינן מוחלטות, וניתן לפגוע בהן אם המטרה ראויה.
    • הפגיעה צריכה להיות מידתית. אין לפגוע בחירותו של חולה הנפש מעבר לדרוש להגנה עליו, לטיפול בו, או להגנה על שלום הציבור.
    • אין לאשפז חולה נפש אשפוז כפוי בבית חולים, אם ניתן לטפל בו ולהגן על שלום הציבור באמצעות טיפול מרפאתי כפוי, ואין לכפות טיפול, אם ניתן להשיגו ללא כפיה. תמיד יש לנקוט את האמצעי המגשים את המטרה הראויה, שפגיעתו בחולה הנפש היא הקטנה ביותר.
    • החוק מבחין בין הליכי אשפוז כפוי פלילי להליכי אשפוז כפוי אזרחי -
      • האשפוז הכפוי האזרחי עוסק באשפוז כפוי של חולה שאינו חשוד, עצור או נאשם.
      • האשפוז הכפוי הפלילי עוסק באשפוזו של חולה שהוא חשוד, עצור או נאשם.
    • מטרתו של האשפוז הכפוי הפלילי אינה עונשית והוא אינו תחליף למעצר. מטרתו היא טיפול בחולה הנפש והגנה עליו ועל שלום הציבור. אין לאשפז נאשם באשפוז כפוי, רק לשם הגנה על הציבור או עליו.
    • הוראותיו המפורשות של החוק מובילות למסקנה, כי הוראת הפסיכיאטר המחוזי בדבר אשפוז כפוי צריכה להינתן בנוכחות הסניגור.
    • כמו כן, לחולה נפש מוענקת זכות ערעור על הוראה של הפסיכיאטר המחוזי כפי שיש לו זכות ערעור על פסק-דין שהרשיע אותו.
    • הפרת צו לטיפול מרפאתי שיפוטי אינה תנאי מספיק למתן הוראת אשפוז לפי החוק על-ידי הפסיכיאטר המחוזי. נדרש שיתקיימו גם תנאי סעיף 9 לחוק לגבי מתן הוראת אשפוז כפוי אזרחי שהם: מחלתו של חולה הנפש, היותו מסוכן לעצמו או לזולת, וקיום קשר סיבתי בין המחלה של חולה הנפש ובין מסוכנתו.
    • צו לאשפוז שיפוטי אינו מתבטל מאליו אם הוועדה הפסיכיאטרית נמנעת מלדון בו יותר מ-6 חודשים, כפי שהחוק דורש. אם הוועדה הפסיכיאטרית אינו דנה בעניינו של הנאשם חולה הנפש, ניתן לפנות לבג"ץ, כדי שזה יאלץ את הוועדה לדון בעניין. כמו כן ניתן לפנות לבית המשפט, כדי שיבחן את תוקפו של צו האשפוז.
  • בית המשפט העליון קיבל את הערעור.
  • נקבע כי עניינה של המערערת צריך לחזור לדיון בפני הפסיכיאטר המחוזי ובדיון זה יש לשתף את סניגורה של המערערת.

משמעות

  • הפרת הצו לטיפול מרפאתי שיפוטי אינה מהווה סיבה מספקת כדי לתת הוראת אשפוז כפוי בהתאם לחוק על-ידי הפסיכיאטר המחוזי.
  • בנוסף, צריכים גם להתקיים 3 התנאים למתן הוראת אשפוז כפוי אזרחי שהם:
    • מחלתו של נפגע הנפש
    • היותו מסוכן לעצמו או לזולת
    • קיום קשר סיבתי בין המחלה של נפגע הנפש ובין מסוכנתו

חקיקה ונהלים


תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.
  • המידע המקורי בערך זה נכתב ע"י הר"י.


endarticle