הליך חלופי הוא הליך המחליף עבור קטין את ההליך הפלילי כולו או חלקו, ומתבצע מחוץ לכתלי בית המשפט
מטרת ההליך החלופי לגרום לקטין לקבל אחריות למעשה הפלילי שביצע, בין היתר באמצעות מעשה תיקון כלפי נפגע העבירה, הקהילה או החברה
נפגע העבירה משתתף בהליך החלופי, אלא אם כן נתן את הסכמתו לקיום ההליך בלעדיו
על ההליך החלופי חלה חובת סודיות


"הליך חלופי" הוא הליך המחליף את ההליך הפלילי (כולו או חלקו), ומטרתו להביא לפעולה שתבטא את קבלת האחריות של הקטין למעשה הפלילי, לרבות באמצעות תיקון כלפי נפגע העבירה (כגון התנצלות ו/או מתן פיצוי), הקהילה או החברה.

  • קיומו של ההליך מותנה בהסכמתו של הקטין הפוגע ובנכונותו לקבל על עצמו אחריות למעשה הפלילי, וכן בהסכמתו של נפגע העבירה לעצם קיום ההליך, גם אם בהיעדרו.
  • על ההליך חלה חובת סודיות, ובמקרה שהוא נכשל, לא ניתן להציג בפני בית המשפט טענות או ראיות שעלו במסגרת ההליך.

הליך חלופי- קד"ם

  • מודל קד"ם (קבוצת דיון משפחתית) מהווה חלופה אפשרית להליך הפלילי הרגיל או לחלק ממנו והוא מיועד לקטינים שטרם הוגש כתב אישום נגדם.
  • בהליך קד"ם מתקיים מפגש בהשתתפות הנער הפוגע, בני משפחתו ותומכיו, נפגע העבירה ותומכיו ואנשי מקצוע.
  • מטרת המפגש היא לדון בעבירה ובהשלכותיה, ולהסכים על תוכנית לתיקון הפגיעה ולמניעת ביצוע עבירות נוספות של הנער בעתיד.
  • להליך זה תרומה משמעותית הן לפוגע והן לנפגע:
    • הפוגע עובר תהליך של הכרה במעשיו, לקיחת אחריות על הפגיעה והשלכותיה, ואפשרות לתקן את הפגיעה שגרם לנפגע. כמו כן ניתנת לו ההזדמנות להביע חרטה ולבקש סליחה מהנפגע. בנוסף, הפוגע עובר תהליך של שיפור קשריו עם משפחתו, ועם גורמים חינוכיים-טיפוליים המלווים אותו.
    • הנפגע חווה תהליך הוגן ומכובד ומקבל את הכרתו של הפוגע בפגיעה, תוך כדי הזדמנות להציג את מגוון ההשלכות של המעשה הפלילי על חייו. ניתנת לו ההזדמנות לשאול שאלות המטרידות אותו בהקשר לפגיעה, וביכולתו להשפיע ולקבוע כיצד יתוקנו הפגיעות, כולל פיצוי והתנצלות.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • קטין שנחשד בביצוע עבירה ועונה על כל התנאים הבאים:
    1. בעת ביצוע העבירה מלאו לו 12 שנים אך לא מלאו לו 18 שנים.
    2. הוא קיבל אחריות למעשה הפלילי במשטרה.
    3. מדובר בעבירה שעונשה מעל 3 חודשים, אך לא באחת מהעבירות הבאות:
      • עבירות המתה;
      • עבירות מין;
      • עבירות סמים;
      • עבירות מתחום האלימות במשפחה.
      • עבירות אלימות חמורות, אלא אם כן ניתן לכך אישור על-ידי קצין הנוער המחוזי או המרחבי.
    4. לקטין אין תיקי משטרה פתוחים נוספים שהוא מעורב בהם כחשוד בביצוע עבירה.
    5. אין לחובתו של הקטין מאסר על תנאי שניתן להפעיל, ואם כן, הקצין המוסמך (קצין הנוער בתחנת המשטרה) אישר את הפנייתו של הקטין להליך.
    6. החקירה הסתיימה, ואם לא ייושם הליך הקד"ם, יומלץ להגיש כתב אישום נגד הקטין בגין העבירות המיוחסות לו.
    7. ההפניה עומדת בלוחות הזמנים כפי שנקבעו בנהלי ההפעלה שבין המשטרה ושירות המבחן לנוער
    8. הקטין נתן את הסכמתו להליך.
    9. נפגע העבירה נתן את הסכמתו להליך, גם אם בהיעדרו.
      • אם הנפגע קטין, נדרש שגם הקטין הנפגע וגם הוריו יסכימו להליך החלופי, ושההורים יסכימו לנוכחות הקטין בהליך ולהשתתפותם בו או להשתתפות בגיר אחר במקומם.
      • כאשר העבירה בוצעה על ידי מספר אנשים, נדרשת הסכמה של נפגע העבירה להליך החלופי עבור כל מבצעי העבירה.
      • במקרה שבו אין נפגע ישיר, יופנה הקטין להליך בכפוף לאישור מחלקת הנוער במשטרה ובאישור המפקחת הארצית.

עבירה שבוצעה על-ידי מספר שותפים

  • אם מתברר כי חלק מהשותפים לביצוע העבירה אינם מתאימים להשתתפות בהליך החלופי, אין בכך כדי למנוע את הפנייתם להליך קד"ם של הקטינים הפוגעים שכן נמצאו מתאימים לכך.

למי ואיך פונים

  • ההפניה להליך מתבצעת על ידי קצין המבחן בשירות המבחן לנוער.
  • לקצין המוסמך ולקצין המבחן שיקול דעת שלא להפנות את הקטין להליך, לרבות בהתחשב בנסיבות האירוע, עבר פלילי והנסיבות האישיות.
  • אם הקטין ביצע את העבירה בטרם מלאו לו 18 שנים, ובעת ההפניה להליך החלופי מלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 18.5 שנים, הפנייתו להליך תותנה באישור שניתן לכך על-ידי קצין הנוער המחוזי או המרחבי.

שלבי ההליך

בדיקת התאמה והפניי להליך

  • כשקטין נעצר או כשנתגלה בחקירה פלילית כי קיים יסוד להעמיד אותו לדין, חובה על המשטרה להודיע על כך לקצין המבחן לנוער בשירות המבחן לנוער.
  • קצין מבחן שקיבל הפניה מקצין מוסמך (קצין הנוער בתחנת המשטרה) או שמצא כי קטין שהופנה אליו עומד בתנאי הסף להפניה להליך קד"ם, יבדוק אם ניתן להפנות את הקטין להליך קד"ם, ויעביר את תוצאות בדיקתו לקצין המוסמך.
  • אם הקצין המוסמך אישר את הפניית הקטין להליך, רשאי קצין המבחן להפנות את הקטין להליך כאמור.
  • קצין המבחן ייפגש עם הקטין והוריו ויערוך להם חקירה פסיכו-סוציאלית, במסגרת החקירה יבדוק קצין המבחן אם הקטין ומשפחתו מתאימים להליך:
    • קצין המבחן יוודא, בין היתר, כי הקטין אכן מקבל אחריות למעשה הפלילי, מבין את ההשלכות של האירוע לגבי הנפגע והקהילה ומוכן לפעול לתיקון כלפיהם.
    • כמו כן ייבחן האם הקטין זקוק, מוכן ומסכים לטיפול ולשינוי, והאם קיימת הסכמה ואם ניתן לערב אנשים נוספים מהמשפחה המורחבת בהליך.
  • אם קצין המבחן מצא כי ניתן להפנות את הקטין להליך קד"ם, יציע לקטין ולהוריו להשתתף בהליך קד"ם ויסביר להם את מטרת ההליך, תנאיו, מהלכו, והצורך בקבלת הסכמת נפגע העבירה.
  • קצין המבחן ידגיש כי באפשרותם להפסיק את ההליך בכל שלב, וכי ההליך ייפסק אם יתברר שהקטין ביצע עבירות נוספות, או בהתאם לשיקול הדעת המקצועי של קצין המבחן.

הסכמת הקטין והוריו

  • אם הסכימו הקטין והוריו להליך, יוודא קצין המבחן שהם הבינו את משמעות ההליך והסכימו לתנאיו.
  • על הקטין והוריו להביע את הסכמתם בכתב.
  • אם לא הסכימו הקטין או הוריו להשתתף בקד"ם, יודיע קצין המבחן לקצין המוסמך בכתב, ובמקרה כזה יימשך ההליך הפלילי כנגד הקטין באופן רגיל ללא הליך חלופי.

המשך נקיטת הליכים משפטיים פליליים נגד הקטין

  • השלמת ההליך החלופי מהווה שיקול מרכזי בהחלטה האם להמשיך את ההליך הפלילי בעניינו של הקטין או לא.
  • אם הקטין טרם הועמד לדין, לא יוחלט על העמדתו לדין, אלא אם כן מוצדק לעשות זאת מנימוקים מיוחדים.
  • אם התוכנית החלופית לא בוצעה במלואה והוחלט לחזור להליך הפלילי, התיק יועבר לתביעה המשטרתית או לפרקליטות לצורך העמדה לדין.

סודיות

  • על ההליך החלופי חלה חובת סודיות.
  • המשתתפים בהליך החלופי חותמים על הסכם סודיות, שבו הם מתחייבים לשמור על סודיות ההליך ועל הפרטים המזהים או הפרטים שעלולים להביא לזיהויים של המשתתפים בו.
  • אם נכשל ההליך החלופי, והמשפט הפלילי נגד הקטין מתנהל בבית המשפט, הצדדים אינם רשאים להעלות מיוזמתם ראיות או טענות מתוך ההליך החלופי.

חשוב לדעת

ראו גם

גורמים מסייעים

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים