מי שהיה עובר בבטן אימו בתקופה שנרדפה ע"י הנאצים, עשוי להיות מוכר כניצול שואה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
תינוק שנולד תוך 300 יום מיום סיום תקופת הנרדפות של אמו, נחשב כמי שהיה עובר בבטן אמו בתקופה הנרדפות
24.08.1944 הוא מועד סיום אמצעי האלימות והרדיפות שמקורם בהשראה נאצית בעיר בקאו, רומניה
לשם הוכחת הלכת הפחד, יש להניח בסיס לקיום חשש אובייקטיבי סביר
על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ועל כן פסק הדין אינו סופי

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית משפט השלום בתל אביב - יפו
שם התיק:ו"ע 31778-10-13
תאריך:26.01.2015
קישור:פסק הדין מאתר "נבו"

העורר, מר גונן משה, נולד ביום 27.06.1945 בעיר בקאו ברומניה, והגיש תביעה להכרה כנכה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, בטענה שאמו נרדפה ע"י נאצים בעת שחיה בבקאו, והוא היה עובר ברחמה בתקופה שנרדפה או במהלך 300 יום שלאחר תום תקופת הרדיפה.

  • ביום 24.08.1944 השתלט הצבא האדום על בקאו וביום 12.09.1944 נחתם הסכם שביתת הנשק בין רומניה לבעלות הברית.
  • הצדדים חלוקים בשאלה האם הסתיימה המלחמה בבקאו ביום 24.08.1944 או ביום 12.09.1944 והאם בתקופת נרדיפותה של אם העורר הוא היה עובר ברחמה.
  • העורר טוען שבמהלך המלחמה אמו נרדפה ע"י הנאצים: היא חיה בגטו בבקאו, גויסה לעבודות כפייה ועברה מסכת התעללויות. לטענתו המלחמה בבקאו הסתיימה ביום 12.09.1944, עת היה עובר בן שבועיים בבטן אמו.
  • לאור האמור לעי"ל, טוען העורר שהוא זכאי לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וזאת מכוח "הלכת העוברים", המכירה בזכאות לפיצוים על פי החוק למי שהיה עובר בבטן אמו בעת שנרדפה ע"י הנאצים ועד לתקופה של 300 יום מתום תקופת הרדיפה. לפרטים נוספים ראה: הכרה כניצול למי שהיה עובר ברחם אימו בעת הרדיפות.
  • לחילופין טוען העורר, שגם אם אמו התעברה לאחר סיום המלחמה, יש לראותה כנרדפת מכוח הלכת הפחד, שכן המשיכה לחיות בפחד ובמתח קיצוני ומירבי מחשש שהגרמנים יחזרו לרומניה, גם לאחר שכוחות הצבא האדום השתלטו על העיר.
  • הרשות לזכויות ניצולי השואה דחתה את התביעה בנימוק שהמלחמה ברומניה הסתיימה ביום 23.08.1944 עת נכנס הצבא האדום לרומניה וכי העורר נולד 307 יום לאחר מועד זה. מן האמור לעיל עולה שלטענת הרשות העורר לא היה עובר ברחם אמו בתקופה שהייתה "נרדפת" ולכן "הלכת העוברים" לא חלה עליו.
  • לטענת הרשות לזכויות ניצולי השואה, גילויי האנטישמיות וההתנכלות לאחר תום המלחמה, אם היו כאלה לא נעשו בהשפעת הנאצים והם אינם מהווים "רדיפה" עפ"י חוק נכי רדיפות הנאצים.

פסק הדין

  • הגדרת "נרדף" בחוק נכי רדיפות הנאצים מתבססת על חוק הפיצויים הגרמני המגדיר ערך זה כמי שננקטו נגדו אמצעי אלימות נאציונאל-סוציאליסטיים. לכן, אם סבלה אם העורר מהתנכלויות אנטישמיות מצד גורמים באוכלוסייה הרומנית לאחר המלחמה, אין להגדירם כ"רדיפה" עפ"י חוק הפיצויים הגרמני וחוק נכי רדיפות הנאצים.
  • לעניין המחלוקת לגבי מועד סיום המלחמה, בית המשפט פסק כי ביום 24.08.1944 הסתיימו בבקאו אמצעי האלימות והרדיפות שמקורם בהשראה נאצית. מן האמור לעיל עולה שאמו של הערר התעברה לאחר סיום המלחמה וכי העורר נולד 307 יום לאחר מועד זה.
  • בית המשפט דחה את טענת העורר לפיה גם אם אמו התעברה לאחר סיום המלחמה יש לראותה כנרדפת, שכן המשיכה לחיות בפחד ומתח קיצוני ומרבי מחשש שהגרמנים יחזרו לרומניה:
    • חיים בפחד או במתח קיצוני ומרבי הוכרו כעילת רדיפה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים מכוח הלכת הפחד.
    • הטוען לעילה מכוח הלכת הפחד, אינו יכול להסתפק בהוכחת פחד ומתח סובייקטיביים בלבד, אלא יש להניח בסיס לקיום חשש אובייקטיבי סביר של אם העורר לכיבושה מחדש של בקאו.
    • בנסיבות המקרה לא מצא בית המשפט בסיס לקיומו של חשש אובייקטיבי סביר של אם העורר לכיבושה מחדש של בקאו ע"י הגרמנים.
  • לאור כל האמור לעיל הערר נדחה. העורר אינו זכאי לפיצויים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
  • על פסק דין זה הגיש מר גונן ערעור לבין המשפט המחוזי, ופסק דין זה אינו סופי.

משמעות

  • תקופת הרדיפות ע"י הנאצים בעיר בקאו ברומניה הסתיימה ביום 24.08.1944.
  • מי שאמו נרדפה ע"י הנאצים בבקאו בתקופת המלחמה והוא היה עובר ברחם אמו במהלך תקופה זו, או נולד בתוך 300 יום מיום סיום המלחמה (ביום 24.08.1944), עשוי להיות זכאי לפיצויים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
  • כדי להוכיח עילת נרדפות של חיים בפחד או במתח קיצוני ומירבי מכוח הלכת הפחד יש להוכיח לא רק את לתחושת הפחד הסובייקטיבית ה אלא גם להוכיח תשתית אובייקטיבית כדי לבסס את סבירותו של החשש.
  • מאחר ועל פסק דין זה הגיש מר גונן ערעור לבית המשפט המחוזי, פסק דין זה אינו סופי.

חשוב לדעת

ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.

פסקי דין קשורים