המדינה אחראית להבטיח את נגישותו הבסיסית של האדם למים (פסק דין)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

גם לתושבים החיים במקום בלתי מוכר או במבנים שנבנו באופן בלתי חוקי, קיימת הזכות לנגישות למים.

פרטי פסק הדין

שם התיק:
עבדאללה אבו מסאעד ואח' נ' נציב המים
ערכאה:
בית המשפט העליון
שופטים:
א' פרוקצ'יה, ע' ארבל, י' אלון
מס' תיק:
ע"א 9535/06
תאריך:
5/6/11

ארגון עדאלה הגיש ערעור בשם קבוצה של תושבי ששה כפרים בדואים בלתי מוכרים בנגב, אשר הגישו לרשויות המים בקשות להתקין בעבורם נקודות חיבור פרטיות למים בבתיהם, אך נדחו.
בית המשפט פסק כי נגישות למקורות מים לצורך שימוש אנושי בסיסי נופלת בגדרי הזכות לקיום מינימלי בכבוד. הזכות למים זוכה להגנה חוקתית מכח הזכות החוקתית לכבוד האדם, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המדינה אחראית להבטיח את נגישותו הבסיסית של האדם למקורות מים בישראל, גם אם התיישב על קרקע לא לו, בנה בניה המנוגדת לדיני התכנון והבניה, הסיג גבול של אחר, ופגע בזכויותיו הקנייניות, וגם אם בכל אלה פגע בבסיסו של שלטון החוק.
יש צורך ליישב בין הדרישה לשמירה על החוק ואכיפתו הראויה, לבין הדאגה לצורך הקיומי הבסיסי של כל אדם בצריכת מים, גם אם אינו שומר חוק.
עוד נכתב בפסיקת בית המשפט כי המדיניות העקרונית שהמדינה גיבשה לפתרון בעיית המים בישובים הבלתי חוקיים משקפת, ביסודה, איזון ראוי בין הערכים המתנגשים במקרה זה. כאשר במצב הקיים מסופקים להם מים במסגרת שני מנגנוני אספקה חלופיים: האחד – באמצעות מרכזי מים המצויים בסמיכות לישובי קבע, מהם ניתן לרכוש מים ולהובילם למקום המושב באופן עצמאי, והשני – בדרך של פנייה לוועדת הקצאה של מי שתייה, שבסמכותה להמליץ על חיבור תושבי כפרים לא מוכרים לחיבורי מים פרטיים בעקבות פניות ספציפיות, ומשיקולים הומניטריים מיוחדים.
נפסק כי יש להחזיר את עניינם של חלק מהמערערים לבדיקה נוספת של ועדת המים ומנהל הרשות כדי שיבחנו פעם נוספת את מידת הנגישות של מערערים אלה למקורות המים בסביבה, את סבירותה של נגישות זו, וכן את אפשרות קיומם של צרכים הומניטריים מיוחדים העשויים להצדיק מתן היתר פרטני להתחברות פרטית.

משמעות

  • הזכות למים הוכרה כזכות חוקתית.
  • לא ניתן לשלול מתושבים החיים במקום בלתי מוכר או במבנים שנבנו בניגוד לדיני התכנון והבניה את הזכות לנגישות למים.

חקיקה ונהלים