הסכמה של הורים בנפרד לטיפול רפואי או פסיכולוגי בילד (הליך)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

צוות רפואי או פסיכולוג רשאי להסתפק להסתפק בהסכמת אחד ההורים, לצורך טיפול שגרתי בילד קטין, אלא אם כן ידוע לצוות המטפל על התנגדותו של ההורה השני לטיפול או לסוג הטיפול
בטיפולים לא שגרתיים יש לקבל את הסכמת שני ההורים בתנאי שההמתנה לקבלת הסכמת ההורה הנוסף אינה פוגעת בבריאותו של הקטין
במקרים דחופים אפשר להסתפק בהסכמתו של הורה אחד בלבד, ויש ליידע בדיעבד את ההורה השני

החוק מחייב באופן עקרוני שני הורים לפעול בהסכמה בעניין מתן טיפול רפואי בילדם, אך ישנה הנחה (חזקה) שהורה אחד הסכים לפעולת ההורה השני, כל עוד לא הוכח ההיפך. הצוות הרפואי חייב לקבל הסכמה לטיפול רפואי, אך יש מצבים שבהם אי-אפשר לקבל את הסכמתם של שני ההורים למתן טיפול רפואי (כולל טיפול נפשי).

  • אם ההורה שאינו נוכח בטיפול פנה ישירות ומפורשות אל המוסד הרפואי וביקש לקבל את הסכמתו לכל טיפול, חובה לקבל את הסכמתו - ובלבד שלפי שיקול דעתו של איש המקצוע ההמתנה לקבלת ההסכמה לא תפגע בילד.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • הורים לילדים קטינים שאפוטרופסותם לא נשללה או הוגבלה.

שלבי ההליך

מקרים דחופים

טיפול שגרתי

  • בטיפול שגרתי ניתן להסתפק בהסכמת אחד ההורים, אלא אם כן ידוע לצוות המטפל על התנגדותו של ההורה השני לטיפול או לסוג הטיפול.

טיפול לא-שגרתי

  • בטיפול לא-שיגרתי (כגון ניתוח, טיפול נפשי, אשפוז ומתן תרופות נרקוטיות), יש לעשות מאמץ לקבל את הסכמת שני ההורים, ובלבד שעל-פי שיקול דעתו של איש המקצוע, המתנה לקבלת ההסכמה של שני הורים לא תפגע במטופל.

חשוב לדעת

ארגוני סיוע

.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים