העברת סכומים שנוכו משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

מעסיק חייב להעביר את הסכומים שניכה משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים, וזאת במועדים הקבועים בחוק
מעסיק שניכה משכר העובד סכומים המיועדים לגופים אחרים, ולא העביר את הכספים לאותם גופים תוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, עובר עבירה פלילית שדינה קנס או מאסר לתקופה של שנתיים
במקרה זה ניתן להגיש תלונה נגד המעסיק ליחידת האכיפה של חוקי העבודה
למידע נוסף ראו סעיפים 25א-25ב לחוק הגנת השכר

מעסיק חייב להעביר את הסכומים שניכה משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים, וזאת במועדים הקבועים בחוק.

דוגמה:
  • מס הכנסה שניכה מעסיק מעובדיו חייב להיות משולם עד ה-15 לחודש שלאחר תום חודש העבודה שעבורו שולם השכר. (תשלום המשולם באמצעות אתר האינטרנט של רשות המסים יכול להתבצע עד ה-19 לחודש).
  • מעסיק חייב להעביר למוסד לביטוח לאומי את דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו (הן את חלקו והן את חלק העובד) עד ה-15 לחודש שלאחר החודש שעבורו שולם השכר.
  • מעסיק חייב להעביר את הסכומים לביטוח פנסיוני, קרנות השתלמות וקופות גמל תוך 7 ימי עסקים או עד ה-15 לחודש שלאחר תום החודש שעבורם הם משולמים.
  • מעסיק המאחר בהעברת הכספים עשוי לשאת בקנסות ובחיוב של הפרשי הצמדה וריבית, ובמקרים מסויימים ייחשב האיחור כעבירה פלילית.
  • חוק הגנת השכר מטיל על מעסיק חובה להעביר את הסכומים המיועדים לגופים שונים, כגון: קופות גמל, קרנות פנסיה, חברות ביטוח המנהלות את פוליסת ביטוח המנהלים של העובד, ביטוח לאומי, מס הכנסה וכו'.
  • לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר, סכומים שנוכו משכר העובד, ואשר מיועדים לגופים אחרים, יועברו על ידי המעסיק אל אותם גופים בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו בוצע הניכוי (כלומר, אם לא העביר את הסכומים תוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק).
  • דוגמה:

    מעסיק שניכה משכר העובד לחודש מאי את ניכויי מס הכנסה, את ניכויי דמי ביטוח לאומי, ניכויים בגין מס בריאות, ניכוי חלקו של העובד בתשלומי הפנסיה, קרן השתלמות או קופת גמל, ניכוי התשלום לארגון העובדים וכיו"ב, חייב להעביר את הסכומים שניכה אל רשות המסים, אל המוסד לביטוח לאומי, אל קרן הפנסיה, אל קרן ההשתלמות, אל קופת הגמל או אל ארגון העובדים, לכל המאוחר עד ה-9 ביולי.

    מועד העברת הסכומים נקבע באופן הבא: המועד לתשלום שכר העבודה של חודש מאי הוא 1 ביוני. המועד שבו רואים את השכר כמולן (אם הוא לא שולם) הוא 10 ביוני. יש להעביר את הסכומים שנוכו אל הגופים הרלוונטיים בתוך 30 יום ממועד זה, כלומר עד ה-10 ביולי.
    • מעסיק שלא מעביר את הסכומים שניכה משכר העובד לגופים הנ"ל תוך 30 יום מהמועד הנ"ל, מבצע עבירה פלילית שעונשה קנס או מאסר.
    • בנוסף, מעסיק שמעכב או לא מעביר את הסכומים המיועדים לביטוח הפנסיוני של העובדים או לקרן השתלמות (אם העובד זכאי לה), נחשב למעסיק שמלין את השכר של העובד. מעסיק זה עשוי להיות מחויב בתשלום פיצויי הלנת שכר ואף בתשלום ריבית לגוף הפנסיוני או לקרן ההשתלמות, וזאת אם לא העביר את הסכומים (הן את חלקו של המעסיק והן את חלקו של העובד) תך 21 יום מהיום שבו רואים את השכר מולן. למידע נוסף ראו העברת כספים לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות על ידי המעסיק.

    מי זכאי?

    • כלל העובדים.

    תהליך מימוש הזכות

    • הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
    • במקרה שמעסיק הפר את הזכות ולא העביר את הסכומים שניכה אל הגופים שאליהם הם מיועדים בתוך התקופה הקבועה בחוק, ניתן לפעול במספר דרכים:

    חשוב לדעת

    • המועד הקבוע בחוק להעברת התשלומים עשוי להיות מוקדם יותר מהמועדים שצוינו לעיל ואיחור עשוי להטיל על המעסיק קנסות ותשלומי ריבת והצמדה.
    • הפרת החובה להעביר את הסכומים תוך 30 יום מהיום שבו נחשב השכר למולן (כלומר, תוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק) נחשבת לעבירה פלילית של המעסיק, ודינה קנס או מאסר לתקופה של עד שנתיים.
    • במידה שההפרה בוצעה בנסיבות מחמירות, עשוי המעסיק לספוג קנס הגדול פי ששה מהקנס הקבוע בחוק או למאסר לתקופה של עד 30 חודשים. נסיבות מחמירות הן:
      • כוונה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר;
      • כוונה למנוע מהעובד תשלום שמגיע לו או תשלום שמגיע עבורו;
      • ביצוע 6 עבירות שונות כלפי 2 עובדים (3 עבירות נגד כל עובד).
    • בנוסף, מעסיק שמעכב או לא מעביר את הסכומים המיועדים לקופת גמל או לקרן פנסיה, נחשב למעסיק שמלין את השכר של העובד, ועשוי להיות מחויב בתשלום פיצויי הלנת שכר. למידע נוסף ראו העברת כספים לקופת גמל או לקרן פנסיה על ידי המעסיק.
    • המעסיק אינו רשאי לעכב את העברת הכספים, גם אם הוא נקלע לקשיים כלכליים וגם אם העובד הסכים לעיכוב.
    • המוסד לביטוח לאומי עשוי לחקור מעסיקים החשודים באי-תשלום דמי ביטוח בעבור עובדיהם, ובמקרים מסויימים ייתכן שיוגש נגדם כתב אישום. למידע על זכויות הנחקרים ראו זכותון נחקרים בביטוח הלאומי.
    • אם המוסד לביטוח לאומי שילם או עתיד לשלם לעובד שכיר קצבה כלשהי ומעסיקו לא דיווח או שילם עבורו במועד את דמי הביטוח הלאומי, המוסד לביטוח לאומי רשאי לתבוע מהמעסיק לשלם לו את כל סכומי הקצבה ששולמו או ישולמו לעובד. למידע נוסף ראו: דיווח ותשלום לביטוח לאומי על-ידי המעסיק עבור שכירים ומקבלי פנסיה.

    גורמי ממשל


    חקיקה ונהלים

    הרחבות ופרסומים