העדר רישום רפואי ע"י הרופא (פסק דין)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:


ראו גם:

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית המשפט העליון
מס' תיק:
ע"א 58/82
תאריך:
6/8/1985


התובע-החולה, קיבל טיפולים רפואיים ע"י הרופא-הנתבע, במרפאה שלו, עקב כאבים ברגליו. הרופא לא ניהל רישומים לגבי ביקורי החולה במרפאתו, וכן לא לגבי שיחות הטלפון שבהן התלונן החולה בפניו על מיחושיו. לטענת החולה, בוצעו הטיפולים ע"י הרופא ללא כל בדיקה. כעבור שבוע, הובא החולה במצב קשה לקופת חולים ונשלח לניתוח דחוף בעמוד השידרה, שלא היה בו כדי להושיע את החולה ממצב של שיתוק חלקי ברגליו. בית המשפט העליון פסק: אילו היו מצויים לפני בית המשפט הרישומים של הרופא באשר למה שראה, למה שבדק ולמה שאיבחן בשני ביקורים, ניתן היה לפי הרישומים להגיע למסקנה עובדתית ברורה והחלטית. במקרה הזה, לא היה בפי הרופא הסבר מניח את הדעת למחדלו. הרופא טען שלא ערך רישומים, כי החולה לא התקבל דרך המשרד ולכן הכרטיס לא היה בידו. בית המשפט לא קיבל טענה זו. בית המשפט ציין, כי הרופא יכול היה לבקש מהמשרד להעביר לו את כרטיס החולה, או לכתוב את העובדות ולצרף אח"כ רישום לכרטיס. נפסק, כי כאשר צריך לעשות רישום רפואי והוא לא נעשה ולא ניתן הסבר מניח את הדעת למחדל זה, יועבר נטל ההוכחה על העובדות השנויות במחלוקת, שיכלו להתבהר מתוך הרישום, אל כתפי הרופא או המוסד, שבמסגרתו ניתנו השירותים הרפואיים. העדר הרישום צריך להיות מובא בחשבון בשקילת הראיות לחובת הרופא. הערעור התקבל ונקבעה רשלנות הרופא.

משמעות

כאשר רישום רפואי לא מבוצע יועבר נטל ההוכחה על העובדות השנויות במחלוקת אל כתפי הרופא או המוסד, שבמסגרתו ניתנו השירותים הרפואיים.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות