משחקי הימורים מיועדים בעיקרם להנאה וריגוש. אולם, בקרב חלק מהמהמרים הופכים משחקים אלו לכפייתיים, גורמים לאובדן שליטה על הדחף להמר ומביאים להתמכרות להימורים. ככל שתפיסת ההימורים כמקור להרגעה ומפלט מבעיות חזקה יותר, כך הופכת ההתמכרות אליהם לקשה יותר. השלכותיה של התמכרות זו ניכרות גם בסביבתו הקרובה של הפרט, אשר הולכת ומאבדת את ממונה ורכושה.

מהמרים רבים נוטים להכחיש את בעייתם ומסתבכים באובדן כספים, הלוואות, שוק אפור, שקרים ורמייה. כמו כן, הם יטו להשלות את עצמם כי ינצחו בהימור הבא, יחזירו את חובותיהם ואף יזכו בסכומי כסף. בנוסף, הם מנסים לשכנע את בני משפחתם כי מצבם הינו תחת שליטה. זאת על אף שההימור הבא לעולם לא יהיה ההימור האחרון ואין זה משנה מהן תוצאותיו.

החוק במדינת ישראל אוסר על הפעלת משחקי הימורים והגרלות. היתר מיוחד ניתן למפעל הפיס, למועצה להסדר ההימורים בספורט ולמשחקים אחרים שנחשבים לחוקיים (לדוגמה: "לוטו" "טוטו" "ווינר" "חיש גד" וכו').

למרות זאת, מופעלים בארץ גם משחקים רבים שאינם חוקיים. למשל: בתי קזינו, מכונות מזל, אינטרנט וכו'.

ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

תודות