התרת נישואין (הליך)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

זוג נשוי, אשר כל אחד מבני הזוג הוא בן דת אחרת, או לפחות אחד מבני הזוג אינו משתייך לעדה דתית כלשהי, ואשר מעוניין להתגרש, צריך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין
הליך זה אינו רלוונטי לבני זוג בני אותה הדת המבקשים להתגרש וכן אינו רלוונטי אם אחד מבני הזוג או שניהם משתייך לדת היהודית, המוסלמית, הנוצרית או הדרוזית

זוג נשוי, אשר כל אחד מבני הזוג הוא בן דת אחרת או כאשר אחד מהם או שניהם לא שייכים לעדה דתית כלשהי (יהדות, נצרות, אסלאם והדת הדרוזית), המבקש להתגרש, צריך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין.

  • על בית המשפט להתיר את הנישואין על מנת שבני הזוג ייחשבו כפנויים ויוכלו להתחתן עם אחר.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • זוג נשוי המבקש להתגרש שעונה על שני התנאים הבאים:

1. דתם של בני הזוג

  • כל אחד מבני הזוג הוא בן דת אחרת או שאחד מבני הזוג לפחות אינו משתייך לעדה דתית כלשהי (יהדות, איסלאם, נצרות והדת הדרוזית).
דוגמה:
  • יהודי הנשוי לנוצרייה
  • מוסלמי הנשוי ליהודיה
  • נוצרי הנשוי למוסלמית
  • יהודי הנשוי לבת דת ההינדית
  • יהודיה הנשואה לבן הדת הבודהיסטית

2. זיקה לישראל

  • מתקיים אחד מהתנאים הבאים:
    • שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים.
    • בן הזוג המעוניין להתגרש הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל.
    • בן הזוג המעוניין להתגרש הוא אזרח ישראלי, והוא התגורר בישראל במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין.
    • בן הזוג המעוניין להתגרש הוא אזרח ישראלי ונמצא בישראל במועד הגשת הבקשה להתרת הנישואין, ובאותו מועד, במקום מושבם האחרון של בני הזוג לא ניתן לערוך גירושין על-פי כל דין.
    • מקום מושבו של בן הזוג המעוניין להתגרש הוא בישראל, והוא התגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת הבקשה להתרת הנישואין.
    • מקום מושבו של בן הזוג המעוניין להתגרש הוא בישראל ומקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל.
    • מקום מושבו של בן הזוג שרוצים להתגרש ממנו הוא בישראל.

למי ואיך פונים?

שלבי ההליך

בירור האם יש צורך בהליך גירושין לפי דין דתי

  • לאחר הגשת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה, סגן הנשיא של בית המשפט לענייני משפחה יפנה אל ראשי העדה הדתית שאליה משתייך כל אחד מבני הזוג, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי אותה דת (אם בני הזוג בני דתות מוכרות שונות, תישלח פנייה לכל אחד מראשי הדת הנוגעים בדבר).
  • ראש בית הדין הדתי ימסור את קביעתו המנומקת לבית המשפט ולבני הזוג בתוך 3 חודשים מיום משלוח הפנייה אליו (סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה רשאי להאריך את המועד לתקופה של שלושה חודשים נוספים אם ראש בית הדין הודיע כי הדבר נחוץ לשם בירור העובדות).
  • אם ראש בית הדין הדתי קבע כי יש צורך בגירושין על-פי הדין הדתי - לבית הדין הדתי יהיו כל הסמכויות הנלוות המוענקות לו בחוק לצורך ביצוע הגירושין, כמו: הסמכות לעכב יציאה מהארץ או להחזיק רישיון נהיגה, הסמכות למנוע מאדם לעסוק בעיסוק המחייב רישיון, במקרה שיש החלטה למתן גט והאיש אינו מקיים אותה, או הסמכות לעצור אדם שהוזמן לדיון ולא התייצב עם זאת לבית הדין הדתי לא תהיה סמכות לדון בעניינים הכרוכים לגירושין, כדוגמת משמורת, חלוקת רכוש או מזונות. הסמכות לדון בסוגיות אלה תהיה של בית המשפט לענייני משפחה.
  • אם ראש בית הדין הדתי קבע כי אין צורך בגירושין על-פי הדין הדתי - הליך התרת הנישואין יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.

הדין החל בהליך התרת נישואין בבית משפט לענייני משפחה

  • אם בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בהתרת הנישואין של בני הזוג, בית המשפט ידון בהתרת הנישואים בהתאם לדין שחל על התרת נישואין במקום מושבם המשותף של בני הזוג. אם אינם גרים באותה מדינה, ידון בית המשפט בהתרת נישואיהם לפי הדין שחל במדינה שבה גרו יחד לאחרונה, ואם לא גרו כלל יחד באותה מדינה, ידון בית המשפט בהתרת הנישואין על-פי הדין שחל במדינה שבני הזוג הם אזרחיה. אם בני הזוג אינם אזרחיה של אותה מדינה, ידון בית המשפט בהתרת נישואיהם על פי-הדין שחל במדינה שבה נערכו הנישואין.
  • אם אף אחת מהאפשרויות לעיל לא מאפשרת לבית המשפט להכריע לפי דין שיחול על שני בני הזוג, רשאי בית המשפט לדון בעניינם של הצדדים על-פי הדין שחל במקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לבית המשפט צודק בנסיבות העניין.

חשוב לדעת

  • הליך התרת נישואין אינו רלבנטי לבני זוג נשואים אשר משתייכים לאותה הדת. במקרה כזה על בני הזוג להתגרש בהתאם לדין הדתי של הדת אליה הם משתייכים.
  • אם הדיון נערך בבית המשפט לענייני משפחה, הדיון יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם בית המשפט החליט אחרת.

חקיקה ונהלים

מקורות