זכותון הורים ביולוגיים בהליכי אימוץ (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

הורה שחתם על מסמך הסכמה למסירת ילדו לאימוץ רשאי לחזור בו מההסכמה, כל עוד לא הושלם תהליך האימוץ על-ידי המשפחה המאמצת
במקרים מסוימים בית המשפט רשאי לאשר אימוץ עם קשר ("אימוץ פתוח"), שבו נשמר הקשר של הילד עם בני משפחתו הביולוגיים
למידע נוסף בנושא זכויות ההורים הביולוגיים, ראו באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

ישנם מקרים שונים שבהם הורים נדרשים למסור את הילדים שנולדו להם לאימוץ. ערך זה מפרט לגבי הליכים וזכויות הרלוונטיים להורים אלה.

  • צו אימוץ לילד ניתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה במקרים הבאים:
    • במקרה שההורה הביולוגי הגיע להחלטה כי אין ביכולתו לתפקד כהורה לילדו, והוא חתם על "הסכמת הורה לאימוץ".
    • במקרים שבהם ההורה הביולוגי אינו מסוגל לדאוג לילדו (או שהוא נטש את הילד או נמנע מלמלא את חובותיו כלפיו) ובית המשפט הכריז על הילד כבר אימוץ.

חתימה על הסכמת הורה לאימוץ

  • הורה המבקש למסור את ילדו למשפחה מאמצת צריך לחתום על "כתב הסכמת הורה למסירת ילדו לאימוץ" (טופס 1 בתוספת לתקנות).
  • הורה שטרם מלאו לו 18 שנים רשאי לחתום על הסכמה למסירת ילדו לאימוץ, מבלי שתידרש לכך הסכמת הוריו או אפוטרופסו.
  • ניתן לחתום על המסמך בפני כל אחד מההרכבים הבאים:
  • במקרה שהחתימה נעשית בחו"ל ניתן לחתום על המסמך בפני נציג קונסולרי או דיפלומטי של ישראל.
  • ההורה זכאי שאדם מטעמו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת מתן ההסכמה למסירת ילדו לאימוץ.
  • הורה המבקש למסור את ילדו לאימוץ יכול ליצור קשר עם השירות למען הילד (עוד לפני הולדת הילד).
  • בשירות למען הילד העובד/ת הסוציאלי/ת לפי חוק אימוץ יסביר להורה את משמעות החתימה על המסמך ויברר איתו את הנסיבות שהביאו להחלטה למסור את הילד לאימוץ.
  • אם יהיה ברור מעל לכל ספק שההורה שקל את החלטתו והוא אינו רואה כל דרך לגדל את ילדו, העו"ס יהיה רשאי להחתים את ההורה על מסמך הסכמת הורה לאימוץ.
  • החתימה על "הסכמת הורה לאימוץ" מתבצעת רק אחרי לידת הילד, ורק לאחר שההורה שקל פעם נוספת את בקשתו לחתום.
  • ההורה הביולוגי מוותר בחתימתו על זכויותיו וחובותיו כלפי הילד (פרט לזכאותו של הילד לרשת את ההורה הביולוגי).
  • מרגע החתימה מתנתק הקשר בין ההורה לבין הילד, מלבד במקרים שבהם הוחלט על אימוץ עם קשר.

חזרה מההסכמה על מסירת ילד לאימוץ

  • הורה שחתם על מסמך הסכמה למסירת ילדו לאימוץ רשאי לחזור בו מהסכמתו.
  • ניתן לחזור מההסכמה אם טרם חלפו 60 ימים מיום מסירת הילד למשפחה המאמצת או מיום חתימת ההורה על מסמך ההסכמה (לפי המאוחר מביניהם), וטרם ניתן צו אימוץ (צו האימוץ יכול להינתן רק אחרי שעברו לפחות 6 חודשים שבהם הילד נמצא אצל המשפחה המאמצת).
  • לשם כך, על ההורה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולהגיש "בקשה לביטול או חזרה מהסכמה לאימוץ לפי סעיף 10(א) לחוק האימוץ" בליווי תצהיר, ב-3 עותקים (ראו טופס 3 בתוספת לתקנות).
  • ניתן לפנות לקבלת סיוע מהעובד/ת הסוציאלי/ת בשירות למען הילד, שימסור פרטים לגבי הליך הגשת הבקשה, ואם ההורה מעוניין בכך - יסייע לו למלא ולהגיש לבית המשפט את טופס הבקשה.
  • ההורה יידרש להוכיח לבית המשפט כי ההסכמה נלקחה ממנו בדרך פסולה, או שהנסיבות שהביאו אותו לחתימה על ההסכמה השתנו.
  • בית המשפט ימנה להורה עורך דין שייצג את עמדתו בבקשת החזרה מהסכמה.
  • בית המשפט ידון בבקשתו של ההורה הביולוגי ויחליט אם לאשר אותה. החלטת בית המשפט תינתן בתוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה.
  • ניתן לערער על החלטת בית המשפט בתוך 15 ימים מהיום שניתנה.

הכרזת בית משפט על ילד כבר אימוץ

  • הוועדה לתכנון תכניות טיפול בשירות למען הילד דנה בעניינם של ילדים בסיכון ומחליטה אם יש לפנות לבית המשפט בבקשה להכרזת קטינים כבני אימוץ.
  • הדיון בוועדה נערך בהשתתפות ההורים הביולוגיים או נציגיהם.
  • על-מנת לסייע בקבלת ההחלטה אם לפנות לבית המשפט, ייתכן שההורים הביולוגיים יתבקשו לעבור אבחון פסיכולוגי לקביעת "מסוגלותם ההורית".
  • בהתאם לסעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט ולסעיף 21 לחוק אימוץ ילדים, הדיון בבית המשפט ייערך בדלתיים סגורות, אלא אם בית המשפט החליט לקיימו בפומבי.
  • בית המשפט ימנה להורה הביולוגי עורך דין שייצג אותו ואת עמדתו לגבי הבקשה להכריז על ילדו כבר אימוץ, ויביא עדים וראיות שיחזקו את עמדתו של ההורה הביולוגי.
  • בית המשפט ישקול את כל הראיות שהוצגו בפניו ויקבל החלטה אם להכריז על הילד כבר אימוץ.
  • ניתן לערער על החלטת בית המשפט בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

שמירת קשר עם ההורה הביולוגי

אימוץ סגור

  • ככלל, האימוץ במדינת ישראל הוא סגור על פי צו, כלומר הקשר בין ההורה לילד מתנתק וההורה אינו זכאי לקבל פרטים על הילד במהלך השנים.
  • עם זאת, ההורים יכולים להמשיך את הקשר עם השירות למען הילד, להשאיר מזכרות ומכתבים עבור הילד ולעדכן את כתובתם במהלך שנות האימוץ.
  • החומר יישמר בתיקו של הילד המאומץ בגנזך השירות ויימסר לו אם וכאשר יחליט לפתוח את תיק האימוץ לאחר שיגיע לגיל 18 (מי שאומץ רשאי לפתוח את תיק האימוץ שלו מגיל 18 ואילך, לדעת מהן נסיבות מסירתו לאימוץ ולבקש לפגוש את הוריו הביולוגיים).

אימוץ עם קשר ("אימוץ פתוח")

  • למרות שהאימוץ הוא לרוב סגור, במקרים מסוימים בית המשפט רשאי להחליט על אימוץ עם קשר ("אימוץ פתוח") שבו נשמר הקשר של הילד עם בני משפחה ביולוגיים המשמעותיים עבורו (כגון הורים, אחים, סבים וסבתות), וזאת כאשר שמירת הקשר נעשית לטובת הילד המאומץ וצרכיו.
  • אימוץ עם קשר יכול להתבצע רק כאשר הוא מתאים לשלושת הצדדים - לילד המאומץ, להורה/בן המשפחה הביולוגי ולמשפחה המאמצת.
  • שמירת הקשר נעשית בדרגות שונות - החל מהעברת מידע, תמונות, מכתבים או קלטות וידאו על-ידי העו"ס, ועד לקיום מפגשים בפועל בין הילד המאומץ לבני משפחתו הביולוגית והיכרות בין בני המשפחה הביולוגית לבני המשפחה המאמצת.
  • למידע נוסף, ראו אימוץ עם קשר באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

חשוב לדעת

  • בעת מסירת הילד לאימוץ, השירות למען הילד יתחשב בבקשת ההורה הביולוגי לגבי המשפחה שעתידה לאמץ את ילדו.

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים