מעסיקים מחוייבים לדאוג לזכויות עובד/ת משק הבית שלהם - מנקה, מטפל/ת וכו'
התעלמות מזכויות העובד/ת חושפת את המעסיקים לתביעות, לרבות במקרה של תאונות עבודה
יש אבחנה בין עובד/ת שמועסק/ת מספר שעות מצומצם בשבוע (לרוב עוזר/ת בית) לבין מי שמועסק/ת בהיקף רחב (מטפל/ת)
כל המידע בזכותון רלוונטי גם לוועדי בתים משותפים שמעסיקים עובד/ת ניקיון בצורה ישירה

עובדות ועובדים במשק בית זכאים לכל הזכויות שמוענקות לעובדים שכירים.

  • עובד/ת משק הבית מועסק/ת לרוב כעובד/ת שעתי/ת, כלומר שכר העבודה משולם לעובד/ת על בסיס שעת עבודה בפועל או על בסיס יום עבודה בפועל.
  • ראו הגדרת עובד/ת במשק בית באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • אם אתם מעסיקים עובד/ת במשק בית, יש כמה נקודות שחשוב ביותר לזכור:
    • חובת תשלום שכר שאינו נמוך משכר המינימום
    • חובת הסדרת התשלום למוסד לביטוח לאומי (חלק מהתשלום ינוכה משכר העובד/ת)
    • חובת הביטוח הפנסיוני לעובד/ת (חלק מהתשלום ינוכה משכר העובד/ת)
    • תשלום שכר מלא עבור ימי חג אם "נפלו" ביום ההעסקה הרגיל של העובד/ת
    • תשלום דמי הבראה כדין
  • כל המידע בזכותון רלוונטי גם לוועדי בתים משותפים שמעסיקים עובד/ת ניקיון בצורה ישירה.
  • החל מ-01.01.2020 גם עובדי ניקיון שמועסקים בבתי כנסת ובתי תפילה (מסגד, כנסייה, חילווה, בית מדרש וכו') נחשבים ל"עובדים במשק בית" בתנאי שבית התפילה שבו הם מועסקים לא מעסיק יותר מ-2 עובדים באותו חודש, ובתנאי שאותו מקום לא מקיים פעילות עסקית כמו: השכרת אולם לשמחות, השכרת משרדים וכו'.
  • שימו לב: המידע בדף זה מנוסח בלשון נקבה, אך מיועד הן לעובדות והן לעובדים שמועסקים במשק בית.
אזהרה
מעסיק שלא מקפיד על זכויותיה של עובדת במשק הבית עלול להיות חשוף לתביעות כספיות ופליליות הן מצד המדינה והן מצד העובדת.

תשלומים שוטפים - שכר, הוצאות נסיעה

  • כל עובדת בישראל, כולל עובדות במשק בית, זכאית ששכרה לא יפחת משכר מינימום שעומד כיום על 30.61 ₪ לשעה.
  • עובדות משק בית זכאיות להחזר הוצאות נסיעה למקום עבודתן (פרט להסעות מטעם המעסיק). לגובה תקרה עדכני של ההחזר ראו החזר הוצאות נסיעה.
טיפ
עובדות במשק בית עשויות לקבל מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) מהמדינה ללא כל עלות מצד המעסיק

שאלות חוזרות בנושא העסקת עובדות במשק בית

שאלה תשובה
סגרנו עם העוזרת על תשלום של 50 ₪ לשעה. אילו עוד מחויבויות כספיות יש לנו כלפיה?
באילו מקרים יתכן שנצטרך לשלם לעוזרת למרות שלא הגיעה לעבודה?
מה נדרש לשלם עם עזיבת העוזרת?
אם עובדת משק הבית עובדת יחד עם בן זוגה/בתה/אחותה, האם חלה חובה לרשום את שני העובדים בנפרד בביטוח לאומי ובקרן הפנסיה?
  • במקרה זה, כל אחד מהעובדים נחשב כעובד בפני עצמו, וחובות המעסיק על פי הדין חלות כלפי כל אחד מהעובדים.
  • על המעסיק לדווח לביטוח לאומי על כל אחד מהעובדים בנפרד ולשלם עבור כל אחד מהעובדים דמי ביטוח לאומי.
  • על המעסיק להפריש לכל אחד מהעובדים כספים לביטוח פנסיוני על פי הדין.
  • ראו הרחבה בפסקת ביטוח לאומי, בריאות ופנסיה

דמי ביטוח לאומי

אזהרה
מעסיק שאינו משלם את דמי הביטוח הלאומי עבור עובדת משק הבית עלול להיות חשוף לתביעות כספיות הן מצד המדינה והן מצד העובדת.
דוגמה
  • משפחה מעסיקה בביתה עוזרת בית בת 35, פעם בשבוע למשך 5 שעות.
    • עוזרת הבית מועסקת בין 20 ל-25 שעות בחודש.
    • השכר לשעה של עוזרת הבית הוא 50 ₪.
    • דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי בחודש שבו עבדה עוזרת הבית 25 שעות הם בסך 91 ₪ (7.25% ממשכורת חודשית של 1,250 ₪). 25 ₪ מהסכום (2% מהשכר) ינוכו משכרה של עוזרת הבית.
דוגמה
  • משפחה מעסיקה בביתה עובדת בסיעוד (ישראלית) כדי לטפל בסב המשפחה בן ה-90.
    • המטפלת מועסקת כ-40 שעות בחודש על חשבון המשפחה (יתר השעות ממומנות במסגרת גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי).
    • השכר לשעה של המטפלת הוא 40 ₪.
    • המטפלת היא בת 65 וזכאית לקצבת זיקנה.
    • דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי הם בסך 32 ₪ לחודש (2% ממשכורת חודשית של 1,600 ₪).
דוגמה
  • משפחה מעסיקה בביתה שמרטפית בת 17 פעמיים בשבוע, למשך 3 שעות כל פעם (סה"כ 6 שעות בשבוע).
    • השמרטפית מועסקת בממוצע 27 שעות בחודש.
    • השכר לשעה של השמרטפית הוא 30.61 ₪.
    • דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי בחודש שבו עבדה השמרטפית 27 שעות הם בסך 16.53 ₪ (2% ממשכורת חודשית של 826.47 ₪).
  • למידע נוסף ראו דמי ביטוח לאומי לעובד במשק בית, וכן עובד במשק בית ומעסיקו באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • רישום כמעסיק (פתיחת תיק) בביטוח לאומי

    העברת התשלומים לביטוח לאומי

    • התשלומים משולמים אחת ל-3 חודשים באמצעות פנקס שוברים שהביטוח הלאומי שולח למעסיקים, או באופן מקוון - באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי.
    • מי שמעסיק עובדת משק בית ולא שילם עבורה דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות יכול לשלם את חובו רטרואקטיבית לתקופה של שנה אחת ללא קנסות.
    • במקרה שלא שולמו דמי ביטוח במשך תקופה שעולה על שנה, יש לפנות למוסד לביטוח הלאומי בצירוף תצהיר של העובדת ותצהיר של המעסיק, במסגרתם הם מצהירים על תקופת העסקה, תדירותה (כמה פעמים בשבוע), השכר ששולם וכן הצהרה על קרבה משפחתית (אם קיימת) בין העובדת למעסיק. במקרה כזה יחויב המעסיק גם בהפרשי הצמדה, ריבית וקנסות בגין הפיגור בתשלום.

    סגירת התיק בביטוח לאומי

    • מעסיקים שמפסיקים להעסיק את העובדת (הפסקה שאינה זמנית) ומעוניינים לסגור את תיק המעסיק יכולים לעשות זאת באופן מקוון.
      • במקרה שיעסיקו שוב עובדת במשק בית, אין צורך לפתוח תיק חדש אלא ניתן לדווח ולשלם באמצעות מספר התיק הישן.

    ביטוח לאומי למעסיקים עובדת זרה

    • חובת תשלום דמי ביטוח לאומי חלה גם על מי שמעסיק במשק ביתו עובדת משק בית שאינה תושבת ישראל.
    • דמי הביטוח הלאומי לעובד זר במשק הבית עומדים על 2% מהשכר, ולא כוללים דמי ביטוח בריאות. (למידע נוסף ראו דמי ביטוח לאומי לעובד זר).
    • במקרה זה המעסיק מחויב לרכוש, בנוסף, ביטוח בריאות פרטי. לפרטים נוספים, ראו: ביטוח בריאות לעובדים זרים.

    ביטוח פנסיוני

    • מעסיקים חייבים להפריש כספים לטובת ביטוח פנסיוני מקיף לעובדות במשק הבית שלהם.
    • חובת המעסיק קיימת גם אם העובדת לא מעוניינת בביטוח הפנסיוני ואף אם היא מתנגדת או מסרבת לביטוח כזה.
    טיפ
    חלק מקרנות פנסיה נבחרות מאפשרות לבטח עובדות גם ללא הסכמתם המפורשת וללא צורך בחתימתם.
    • החובה להפרשת הכספים חלה לאחר השלמת 6 חודשי עבודה של העובדת אצל אותו מעסיק, אם לעובדת לא היה ביטוח פנסיוני קודם.
    • עובדת עם ביטוח פנסיוני קודם, זכאית להיות מבוטחת מהיום הראשון לעבודתה, כאשר ביצוע ההפרשות בפועל יתחיל רטרואקטיבית לאחר שלושה חודשי עבודה או בתום שנת המס (המוקדם מביניהם).
    • יש לשאול את העובדת לאיזה גוף פנסיוני היא רוצה להפריש את הכספים ובאיזה סוג ביטוח היא מעוניינת.
    • החל מ-01.11.2016 אם העובדת לא הודיעה למעסיק על הגוף שבחרה לנהל את הביטוח הפנסיוני שלה, יהיה המעסיק חייב לערוך עבור העובדת ביטוח פנסיוני באחת מקרנות הפנסיה שנבחרו כ"קרנות פנסיה נבחרות" ע"י משרד האוצר (קרנות אלה מעניקות דמי ניהול נמוכים מהממוצע ומתחייבות לאפשר את אותם דמי ניהול למשך 10 שנים).
    • אם העובדת עברה את גיל פרישת חובה (67, לנשים ולגברים) המעסיק רשאי שלא לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני שלה רק אם היא פוטרה או פרשה מעבודה קודמת בגיל פרישת חובה או מאוחר יותר, ומשולמת לה קצבה מלבד קצבאות וגמלאות של המוסד לביטוח לאומי. למידע נוסף ראו הפרשות לביטוח פנסיוני לעובד או עובדת שהגיעו לגיל פרישה.
    • למידע על תהליך עריכת הביטוח הפנסיוני ואופן העברת הכספים לקרן הפנסיה, לקופת הגמל או לחברת הביטוח שבהן ינוהל הביטוח הפנסיוני, ראו ביטוח פנסיוני לעובדים במשק בית (עוזרות בית).
    אזהרה
    מעסיק שלא מבטח את העובדת עלול להיתבע על ידה ולהידרש לשלם לה סכומים ניכרים עם סיום עבודתה ואף לפני כן.
    שאלה תשובה
    אם לא ביצענו הפרשות לביטוח הפנסיוני עבור העוזרת, כמה נצטרך לשלם לה כאשר תסיים את עבודתה?
    • בדרך כלל בתי הדין לעבודה פוסקים כי על מעסיק לשלם לעובדת את חלק המעסיק (6.5% מהשכר החודשי נכון לשנת 2018) עבור כל חודשי העבודה.
    • בנוסף אם העובדת זכאית לפיצויי פיטורים, על המעסיק לשלם לה את מלוא פיצויי הפיטורים (לרוב משכורת חודשית אחרונה X‏ מס' שנות העבודה).
    • אם העובדת אינה זכאית לפיצויי פיטורים (למשל פוטרה לפני שהשלימה שנת עבודה אצל המעסיק, או התפטרה בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים), על המעסיק לשלם לה בסוף העבודה את רכיב הפיצויים (6% מהשכר החודשי, נכון לשנת 2018) לכל אחד מחודשי העבודה.
    • למידע נוסף ראו תשלום פיצויי פיטורים בהמשך הזכותון.
    אם לא שילמתי לביטוח הפנסיוני, האם אני חשוף לתביעות נוספות מהעובדת?
    • התשלומים לביטוח פנסיוני נועדו בין היתר לבטח את העובדת מפני נכות (אבדן כושר עבודה).
    • אם העובדת הפכה לנכה (גם לא במסגרת עבודתה) ואיבדה את הכושר לעבוד, היא עשויה לתבוע את המעסיק, ובית המשפט עשוי לחייב אותו לשלם לה את כל קצבאות הנכות שאותה היתה יכולה לקבל מקרן הפנסיה (עד סוף חייה) אילו המעסיק היה מבטח אותה.

    דמי הבראה

    • עובדות משק בית שעבדו לפחות 12 חודשים במקום עבודתן זכאיות לדמי הבראה בהתאם לוותק שצברו אצל המעסיק.
    • גובה דמי הבראה ליום במגזר הפרטי הוא 418 ₪.
    • על המעסיק לשלם את דמי ההבראה באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד חודש ספטמבר, אלא אם הצדדים הסכימו על מועד אחר.
    • בחודש שבו משולמים דמי הבראה, יש לכלול את הסכום בסך התשלומים המדווחים לביטוח הלאומי ושמהם מופרשים דמי ביטוח לאומי.

    מספר ימי ההבראה בהתאם לוותק

    שנות ותק של העובד מספר ימי הבראה
    שנה ראשונה 5 ימים
    שנה שנייה ושנה שלישית 6 ימים
    שנים רביעית עד עשירית 7 ימים
    שנים אחת עשרה עד חמש עשרה 8 ימים
    שנים שש עשרה עד תשע עשרה 9 ימים
    שנה עשרים ואילך 10 ימים

    חישוב גובה דמי ההבראה

    • גובה דמי ההבראה יחושב באופן הבא:
    מספר שעות העבודה השבועיות של העובדת X מספר ימי הבראה שהיא זכאית להם לפי הוותק X שווי יום הבראה, וכל זאת חלקי 42.
    • החישוב יכול להיעשות גם על-פי מספר השעות החודשיות של העובדת חלקי 182 (שעות עבודה חודשיות למשרה מלאה).
      • החל מאפריל 2018 שבוע העבודה עומד על 42 שעות למשרה מלאה (182 שעות חודשיות).
      • עד לאפריל 2018 שבוע העבודה עמד על 43 שעות שבועיות. כדי לחשב את היקף המשרה של העובדת לפני מועד זה, יש לחלק את מספר שעות העבודה השבועיות של העובד/ת ב-43, או את מספר שעות העבודה החודשיות של העובד/ת ב-186.
    דוגמה
    תשלום דמי הבראה לעובדת משק בית עם היקף עבודה קבוע
    • עובדת משק בית עם ותק של 10 שנים שעובדת פעם בשבוע למשך 6 שעות.
    • נכון ל-2024, תשלום ליום הבראה הוא 418 ₪.
    • מכיוון שעבדה 10 שנים, היא זכאית ל-7 ימי הבראה לפי טבלת חישוב מספר ימי ההבראה.
    • חישוב דמי ההבראה: 418 ₪ = 42 /‏ 6 ‏X‏418 ₪ ‏X‏ 7 ימים.
    דוגמה
    דמי הבראה לעובדת משק בית המועסקת פעם בשבועיים
    • נניח שבדוגמה הקודמת העובדת מועסקת פעם בשבועיים, 6 שעות בכל פעם.
    • ניתן להתייחס אליה כאל מי שעובדת 3 שעות שבועיות.
    • נכון ל-2024, תשלום ליום הבראה הוא 418 ₪.
    • מכיוון שעבדה 10 שנים, היא זכאית ל-7 ימי הבראה לפי טבלת חישוב מספר ימי ההבראה.
    • חישוב דמי ההבראה: 209 ₪ = 42 /‏ 3 ‏X‏418 ₪ ‏X‏ 7 ימים.

    דמי הבראה לעובדת משק בית חדשה

    • עובדת שעד למועד תשלום דמי ההבראה טרם השלימה שנה במקום העבודה, תקבל את דמי ההבראה במועד החלוקה הבא בשנה העוקבת.
    • בדמי ההבראה שתקבל תחושב גם השנה הקודמת.
    דוגמה
    דמי הבראה לעובדת משק בית חדשה
    • עובדת משק בית החלה לעבוד ב-01.01.2023 פעם בשבוע למשך 6 שעות.
    • מכיוון שביולי 2023 טרם השלימה שנה במקום העבודה, היא תקבל את דמי ההבראה לראשונה ביולי 2024, כאשר התשלום יכלול הן את דמי ההבראה עבור שנת עבודתה הראשונה והן את דמי ההבראה עבור חצי משנת העבודה השנייה (ינואר- יוני 2024) -
    • עבור השנה הראשונה:
      • החישוב למשרה מלאה הוא לפי 5 ימי הבראה למשרה מלאה.
      • היא זכאית לקבל 298.57 ₪ = 42 /‏ 6 ‏X‏418 ₪ ‏X‏ 5 ימים.
    • עבור השנה השנייה:
      • החישוב למשרה מלאה הוא לפי 6 ימי הבראה, אולם נכון לחודש התשלום (יולי 2024) היא השלימה רק חצי מתוך השנה השנייה לעבודתה, ולכן החישוב יהיה לפי 3 ימים בלבד.
      • היא זכאית לקבל 179.14 ₪ = 42 /‏ 6 ‏X‏418 ₪ ‏X‏ 3 ימים.
    • סה"כ העובדת תקבל ביולי 2024 תשלום בסך: 477.71 ₪.

    חופשה ביוזמת המעסיק

    במקרים רבים המעסיק נעדר בשל נסיעה או מחלה ואינו זקוק לשירותי עובדת משק הבית.

    • המעסיק רשאי לקבוע שהעובדת תצא לחופשה במועד מסוים (כרצונו) ולשלם לעובדת דמי חופשה עבור היעדרותה במועד זה(שכר מלא ללא הוצאות נסיעה) ולנכות את ימי החופשה ששולמו לה מיתרת ימי החופשה שעומדים לרשותה.
    • על המעסיק להודיע לעובדת על כך מראש. בחופשה שהמעסיק מתכנן שאורכה 7 ימים או יותר, יש לתת לעובד הודעה של 14 ימים מראש.
    • אם אין לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים, אסור למעסיק אסור לדרוש ממנה לצאת לחופשה זו על חשבונה או על חשבון ימי חופשה עתידיים שתצבור.
    • ראו הרחבה בפסקה על חופשה שנתית.

    חופשה שנתית

    אזהרה
    עובדת במשק בית זכאית לחופשה שנתית בפועל, ולא לתשלום כספי על חשבון החופשה
    למרות הנוהג לשלם לעוזרות בית תשלום שנתי כ"דמי חופשה", החוק מחייב מעסיק להעניק לעובדת במשק בית חופשה שנתית בפועל, כלומר זכות להיעדר מהעבודה ולקבל שכר רגיל עבור ימי ההיעדרות. תשלום שנתי שניתן כתוספת לשכר במקום יציאה לחופשה חוקי רק אם העובדת זמנית
    • כל העובדות במשק בית זכאיות לחופשה שנתית בין אם עובדות במשכורת חודשית ובין אם הן עובדות שעתיות או עובדות יומיות.
    • עובדות משק בית שמקבלות שכר חודשי או עובדות יומיות/שעתיות שבינן לבין המעסיק מתקיימים יחסי עבודה מעל 74 ימים או קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה שעולה על 74 ימים –זכאיות לימי חופשה בפועל ולתשלום דמי חופשה בגין היעדרותן מהעבודה עקב חופשה.
    • עובדות משק בית בשכר יומי, שבועי או שעתי, שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים (כלומר מועסקות אצל המעסיק פחות מחודשיים וחצי), ולא קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה שעולה על 74 ימים, אינן זכאיות לחופשה בפועל. עובדות אלו זכאיות לתשלום תמורת חופשה בגובה של 4% משכר העבודה הכולל שקיבלו באותה תקופה, וזאת במקום חופשה בפועל.
    • עובדת שלא ניצלה את כל ימי החופשה שצברה, רשאית במועד סיום העסקתה בלבד לפדות את ימי החופשה שלא ניצלה (ושהיתה רשאית לצבור) במהלך השנה הקלנדרית שבה סיימה לעבוד וב-3 השנים הקלנדריות שקדמו לה. לצורך חישוב מספר ימי הפדיון, יש לחשב את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובדת ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנת סיום עבודתה, בצירוף הימים שנצברו לזכותה בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה), ולהפחית מהם את מספר הימים שנוצלו על-ידי העובדת כחופשה בתקופה זו.
    • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובדים במשק בית (עוזרות בית ומטפלים/ות).

    אופן העברת התשלום לעובדת זמנית (תשלום במקום חופשה בפועל)

    • עובדים שאינם זכאים לחופשה, אלא לתמורת חופשה מהמעסיק יקבלו את התמורה באופן הבא:
      • המעסיק יעביר את הסכום אל קרן חופשה מיוחדת שהוקמה בענף העבודה בו מועסק העובד.
      • את הסכום יש להעביר עד תחילת החודש שלאחר חודש העבודה שבמסגרתו אמור להיות משולם השכר האחרון.
      • הקרן תעביר את התמורה לידי העובד בהתאם לתקנות הקרן.
      • במקרה שלא הוקמה קרן חופשה בענף שבו מועסק העובד, ניתן לנהוג באחד מהאופנים הבאים:
        1. המעסיק יכול להעביר את התמורה ישירות לעובד.
        2. להעניק לעובד זכאות לחופשה שנתית, כלומר הזכות להיעדר מעבודה ולקבל דמי חופשה בגובה שכר העבודה עבור אותם ימים. מספר ימי החופשה יחושב באותו אופן שבו מחושבת זכאותו של עובד בשכר חודשי שהקשר המשפטי שלו עם מעסיקו לא נמשך לאורך כל השנה - ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית במקרה זה.
    • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי.

    חגים

    היעדרות מעבודה ביום החג

    • עובדת במשק בית שמקבלת את שכרה על בסיס חודשי רשאית להיעדר מעבודתה בחגים שנהוגים בדתה, ועל המעסיק חלה חובה לשלם לה שכר רגיל עבור ימי החג שבהם נעדרה (מלבד הוצאות נסיעה).
    • עובדת במשק בית ששכרה נקבע על בסיס תקופה קצרה יותר מחודש (למשל עובדת בשכר שעתי או בשכר יומי) זכאית להיעדר מהעבודה בימי החג שנהוגים בדתה ולקבל שכר מלא (מלבד הוצאות נסיעה) עבור ימי החג שבהם נעדרה מהעבודה, בתנאי שהשלימה 3 חודשי עבודה במקום העבודה ולא ניצלה יותר מ-9 ימי חג בשנה. בנוסף, על המעסיק לשלם עבור ימים אלה את ההפרשות לביטוח הפנסיוני ואת דמי הביטוח הלאומי.
    דוגמה
    עובדת יהודייה שנעדרה מעבודה בשל חג יהודי
    • עוזרת-בית יהודייה מועסקת באופן קבוע בימי רביעי.
    • בשנת 2018 (תשע"ט) חל יום כיפור ביום רביעי, והעובדת לא הגיעה לעבודה.
    • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
    • המעסיק אינו רשאי להודיע לה שהוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה שצבורים לזכותה.
    • כמו כן אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום חמישי באותו שבוע במקום יום רביעי, עליו לשלם לה שכר עבור יום חמישי שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום רביעי שבו נעדרה מהעבודה.
    דוגמה
    עובדת מוסלמית שעובדת אצל מעסיק יהודי נעדרה מעבודה בשל חג מוסלמי
    • עוזרת-בית מוסלמית מועסקת באופן קבוע בימי שלישי.
    • בשנת 2018 חל עיד אל אדחא (חג הקורבן) ביום שלישי, והעובדת לא הגיעה לעבודה.
    • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
    • המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי שהוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה שצבורים לזכותה.
    • כמו כן אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום ראשון באותו שבוע במקום יום שלישי, עליו לשלם לה שכר עבור יום ראשון שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום רביעי שבו נעדרה מהעבודה.
    דוגמה
    עובדת לא יהודייה שנעדרה מעבודתה אצל המעסיק בשל חג יהודי
    • עוזרת-בית לא יהודייה מועסקת באופן קבוע בימי רביעי.
    • בשנת 2018 (תשע"ט) חל יום כיפור ביום רביעי, והעובדת לא הגיעה לעבודה בגלל החג.
    • אם יש לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים יש לנכות את יום זה ממכסת ימי החופשה הצבורים שלה ולשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה.
    • אם אין לה מספיק ימי חופשה צבורים, יש לשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה מבלי לנכות לה ימי חופשה שתצבור בעתיד.
    • למידע נוסף ראו פסקת חופשה שנתית בזכותון זה.
    • למידע נוסף ולרשימות החגים שבהן זכאיות העובדות לתשלום, ראו דמי חגים.

    היעדרות מעבודה בערב החג

    • אם העובדת נעדרה מעבודתה מרצונה בערב החג, ייחשב הדבר כחופש שנטלה העובדת על חשבונה, והיא לא תקבל דמי חגים בגין היעדרות זו.
      • במקרה שהעובדת זכאית לחופשה שנתית, היא תקבל שכר רגיל עבור אותו יום (ללא הוצאות נסיעה) ובנוסף יופחת יום אחד מימי החופשה שצברה.
    דוגמה
    • עוזרת-בית מועסקת באופן קבוע בימי שלישי.
    • בשנת 2018 (תשע"ט) חל ערב יום כיפור ביום שלישי, והעובדת לא הגיעה לעבודה מרצונה (ולא כתוצאה מדרישת המעסיק).
    • המעסיק חייב לשלם לה שכר עבור אותו יום ולנכות לה יום חופשה ממכסת ימי החופשה שצברה.
    • אם אין לה מספיק ימי חופשה צבורים, לא חלה על המעסיק חובה לשלם לעובדת עבור אותו יום שבו נעדרה.
    • אם העובדת נעדרה מעבודתה בערב החג על-פי דרישת המעסיק, על המעסיק לשלם לה שכר עבור אותו יום (ללא הוצאות נסיעה) ולנכות לה אותו ההיעדרות ממכסת ימי החופשה השנתית שצברה.
    • אם לא עומדים לרשותה מספיק ימי חופשה צבורים, אסור למעסיק לדרוש ממנה לצאת לחופשה על חשבון ימי חופשה שתצבור בעתיד, ובמקרה כזה עליו לשלם לה שכר מבלי לנכות את יום ההיעדרות ממכסת החופשה השנתית.
    • אם העובדת זכאית ל"תשלום תמורת חופשה" ולא לחופשה בפועל (כפי שהוסבר לפני כן), היא לא תקבל כל תגמול עבור יום זה.
    • למידע נוסף, ראו בפסקאות הקודמות בזכותון זה:

    הערות משפטיות

    • התייחסות ליום חג
      • באופן רגיל קבלת דמי חגים מותנית בכך שהעובדת עבדה ביום שלפני החג וביום שלאחריו או שנעדרה בהסכמת המעסיק מעבודתה בימים שלפני ואחרי החג
      • במקרה שעובדת מועסקת יום אחד קבוע בשבוע אצל מעסיק מסוים, והחג חל באותו יום, היא זכאית להיעדר מעבודתה ולקבל שכר עבור אותו יום למרות שלא עבדה אצל המעסיק בימים שלפני ואחרי החג, מכיוון שהיעדרותה מעבודתה בימים אלה נחשבת להיעדרות בהסכמת המעסיק (שכן הוסכם כי בימים אלה היא אינה מועסקת). לקריאת פסק דין בסוגיה זו.

    מחלה

    • עובדת משק בית זכאית להיעדר מעבודתה בשל מחלתה ואף בשל מחלת בן משפחתה, ועל המעסיק לשלם לה עבור ימים אלה דמי מחלה, בהתאם לאורך מחלתה, ובהתאם למספר ימי המחלה שצברה במהלך עבודתה.
    • ממכסת ימי המחלה שצברה העובדת, ינוכו מספר ימי המחלה שניצלה במהלך מחלתה.
    • המעסיק רשאי לדרוש אישור רופא כתנאי לתשלום עבור ימי המחלה.
    • לפרטים נוספים ראו:

    צבירת ימי מחלה של העובדת במהלך עבודתה

    • עובדות במשק בית שמועסקות במשרה מלאה על בסיס משכורת חודשית צוברות 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה.
    • אם הן עובדות במשרה חלקית (רק בחלק מימי השבוע או פחות מ-42 שעות שבועיות או פחות מ-182 שעות בחודש) או אם הן מקבלות את משכורתן על בסיס שעתי או יומי (ולא משכורת חודשית קבועה), קובע החוק שצבירת ימי המחלה תיעשה באופן הבא:
      • במקום בו שבוע העבודה הוא בן 6 ימים: 25/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X ‏1.5
      • במקום בו שבוע העבודה הוא בן 5 ימים: 21.66/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X ‏ 1.5
    טיפ
    החוק והפסיקה לא קבעו אם משק בית נחשב למקום עבודה של 5 ימים או 6 ימים, ולכן אין קביעה חד משמעית באיזה אופן מבין שני האופנים הנ"ל יחושבו ימי המחלה של עובדת שעתית או במשרה חלקית.

    חישוב ימי המחלה המנוכים ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובדת ותשלום דמי המחלה


    ירידה בהיקף המשרה או התפטרות עקב מחלה

    • כאשר מצבה הבריאותי של העובדת לא מאפשר לה להמשיך לעבוד, היא רשאית להתפטר ובמקרה כזה היא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים (אם השלימה שנת עבודה אחת לפחות אצל המעסיק). למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב בריאות לקויה שלו או של בן משפחתו.
    • אם במהלך תקופת עבודתה העובדת ירדה בהיקף המשרה מסיבות בריאותיות או מכל סיבה אחרת, פיצויי פיטורים יחושבו באופן יחסי עבור כל תקופה בהתאם להיקף המשרה שבו הועסקה. למידע נוסף ראו חישוב פיצויי פיטורים.

    ימי אבל

    • עובדת שנעדרה מעבודתה בשל מות קרוב משפחה מדרגה ראשונה (אח, אחות, הורה, ילדים או בן זוג) והיא מקיימת מנהג אבלות דתי (כגון שבעה), זכאית לקבל שכר עבור כל ימי העבודה שמהם נעדרה במהלך אותם שבעה ימים, בתנאי שעבדה אצל אותו מעסיק שלושה חודשים לפחות.
    דוגמה
    תשלום עבור היעדרות בגלל אבל לעובדת המועסקת פעם בשבוע
    • עובדת משק בית המועסקת בימי שלישי אחת לשבוע.
    • בעלה של העובדת נפטר ביום שני, והיא יושבת שבעה מאותו יום ועד יום ראשון בשבוע שלאחר מכן.
    • העובדת זכאית להיעדר באותו שבוע ממקום עבודתה, והמעסיק יחוייב לשלם שכר רגיל עבור יום עבודה אחד (יום שלישי שבו היא אמורה היתה לעבוד, אך נעדרה בגלל האבל).
    • הזכאות היא אך ורק לשבוע האבל. העובדת לא זכאית להיעדר בתשלום גם ביום שלישי שלאחריו.
    דוגמה
    תשלום עבור היעדרות בגלל אבל לעובדת המועסקת פעמיים בשבוע
    • עובדת משק בית המועסקת פעמיים בשבוע.
    • בשל מות אביה נעדרה מעבודתה יומיים באותו שבוע.
    • העובדת זכאית לקבל שכר עבור שני ימי העבודה שמהם נעדרה.
    דוגמה
    תשלום עבור היעדרות בגלל אבל לעובדת המועסקת ע"י שני מעסיקים שונים
    • עובדת משק בית המועסקת אצל מעסיק אחד פעמיים בשבוע (בימים שני וחמישי) ואצל מעסיק אחר 3 פעמים בשבוע (ימים ראשון שלישי ורביעי).
    • בשל מות אמה נעדרה העובדת מעבודתה במהלך אותו שבוע.
    • העובדת זכאית לקבל שכר רגיל עבור שני ימים באותו שבוע מהמעסיק הראשון ושכר רגיל עבור 3 ימים מהמעסיק השני.
    • עבור יום שישי שבו התאבלה היא אינה זכאית לקבל שכר, כי ממילא לא היתה אמורה לעבוד ולקבל שכר באותו יום.
    דוגמה
    תשלום לעובדת שנעדרה למעלה משבוע
    • עובדת משק בית המועסקת פעם בשבוע בימי רביעי.
    • אביה של העובדת נפטר ביום רביעי והיא נעדרה מעבודתה באותו יום.
    • מכיוון שההלוויה התקיימה רק למחרת ביום חמישי, החלה השבעה מאותו יום (יום חמישי) והסתיימה ביום רביעי בשבוע בלאחר מכן.
    • כתוצאה מכך נעדרה העובדת מעבודתה בשני ימי רביעי (ביום הפטירה וביום האחרון לשבעה).
    • העובדת זכאית לשכר רק בגין יום אחד בלבד ולא עבור שני הימים שמהם נעדרה, שכן הזכאות היא לשכר עבור ימי היעדרות שחלים במהלך 7 ימים קלנדריים.

    הפסקות במהלך העבודה

    • עובדת במשק בית עשויה להיות זכאית להפסקת מנוחה בת 45 דקות במהלך עבודתה, בדומה לשאר העובדים במשק (הדבר תלוי במספר השעות שבהן היא מועסקת באותו יום).
    • ההפסקה אינה חלק משעות העבודה, והמעסיק אינו צריך לשלם שכר עבורה.
    • למרות זאת, הפסקות קצרות המוסכמות על-ידי המעסיק הן חלק משעות העבודה והמעסיק חייב לשלם עבורן.
    • כמו כן, הפסקות לצורך שימוש בשירותים נחשבות כחלק משעות העבודה ויש לשלם שכר עבורן.
    • למידע נוסף ראו הפסקות בעבודה.

    זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

    זכויות מכוח חוק עבודת נשים (היריון, לידה ועוד)

    • חוק עבודת נשים חל על עובדות משק בית והן זכאיות לזכויות ולהגנות המוענקות בו, בהתאם לנסיבות העסקתן, לרבות:
    • למידע נוסף על זכויות נשים עובדות, מכוח חוק עבודת נשים וחוקים נוספים ראו בפורטל נשים עובדות.

    סיום עבודה - פיטורים והתפטרות

    הודעה מוקדמת

    • מעסיקים שמעוניינים לפטר עובדות במשק בית (וכן עובדות שמעוניינות להתפטר), מחויבים במתן הודעה מוקדמת בת יום אחד עבור כל חודש של עבודה. (למשל, בתום שנה של עבודה העובדות זכאיות להודעת פיטורים מוקדמת בת 12 ימים).
    • המשמעות היא שבמהלך תקופת ההודעה המוקדמת העובדת זכאית להמשיך לעבוד כרגיל (בימי העבודה והשעות הרגילים שלה) ולקבל שכר.
    • המעסיק רשאי לוותר על עבודה בפועל במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ולהפסיק את העסקתה של העובדת באופן מיידי, אבל הוא עדיין חייב לשלם לה את השכר הרגיל שהיה משלם אילו המשיכה לעבוד אצלו באותם ימי עבודה החלים במהלך תקופת ההודעה המוקדמת (למעט החזר הוצאות נסיעה).
    דוגמה
    הודעה מוקדמת לפיטורים של עובדת המועסקת פעמיים בשבוע
    • עובדת משק בית שעבדה במשך שנה כעוזרת בית, פעמיים בשבוע, בימים שני ורביעי.
    • כעבור שנה, ביום חמישי מודיע לה המעסיק על פיטוריה.
    • העובדת זכאית ל-12 ימי הודעה מוקדמת (יום לכל חודש עבודה).
    • 12 הימים מסתיימים ביום שלישי בשבוע השני שלאחר מתן ההודעה.
    • העובדת זכאית להמשיך לעבוד ולקבל שכר בכל ימי העבודה (ימים שני ורביעי) אשר חלים במהלך 12 הימים הבאים:
    • ימים שני ורביעי בשבוע הראשון שלאחר ההודעה.
    • יום שני בשבוע שלאחר מכן.
    • סה"כ שלושה ימי עבודה. (העובדת אינה זכאית לעבוד ביום רביעי בשבוע השני, שכן הוא חל לאחר שכבר הסתיימו 12 הימים של ההודעה המוקדמת).
    • אם המעסיק רוצה להפסיק את עבודתה מייד, הוא רשאי לעשות זאת אך עליו לשלם לה שכר רגיל עבור שלושה ימים (שלושת ימי העבודה שבהם היתה עובדת במהלך תקופת ההודעה המוקדמת).
    • אם העובדת שפוטרה הפסיקה את עבודתה לאלתר על דעת עצמה ללא הסכמת המעסיק, ולא המשיכה לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, רשאי המעסיק להגיש נגדה תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה ושם עליו להוכיח את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מעזיבתה המוקדמת של העובדת. אסור למעסיק לקזז, על דעת עצמו, סכומים כלשהם מתוך התשלומים להם זכאית העובדת בסיום תקופת העבודה, כפיצוי על הנזקים שנגרמו עקב עזיבתה המיידית לפני תום תקופת ההודעה המוקדמת.
    • למידע נוסף ראו:

    פיצויי פיטורים

    • עובדת שעבדה לפחות שנה אצל המעסיק ופוטרה זכאית לפיצויי פיטורים.
    • עם זאת, פיטורים שבוצעו בסמוך לסיום שנת העבודה הראשונה ייחשבו כפיטורים שנעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים. במקרה זה העובדת שפוטרה תהיה זכאית לפיצויי פיטורים, אלא אם כן יצליח המעסיק להוכיח שהפיטורים נעשו שלא כדי להתחמק מחובת התשלום.
    • פיצויי הפיטורים מחושבים לפי השכר החודשי האחרון שהעובדת קיבלה, כפול מספר שנות עבודתה אצל המעסיק.
    דוגמה
    • עובדת הועסקה במשך שנתיים במשק בית עד לפיטוריה. העובדת עבדה פעם בשבוע במשך 5 שעות תמורת 35 ₪ לשעה.
    • לצורך חישוב פיצויי הפיטורים יש לחשב תחילה את השכר החודשי האחרון של העובדת:
      • השכר השבועי של העובדת הנו 35 ₪ לשעה כפול 5 שעות עבודה בשבוע ובסה"כ 175 ₪.
      • השכר החודשי של העובדת הנו השכר השבועי (175ש"ח) כפול מספר השבועות הממוצע בחודש (4.3) ובסה"כ 752 ₪.
    • את השכר החודשי האחרון (752 ₪) יש להכפיל במספר השנים בהם עבדת העובדת אצל המעסיק (2), ועל כן זכאית העובדת לפיצויי פיטורים בסך 1,504 ₪= 2 X‏ 752.
    • כאשר היקף המשרה של העובדת משתנה במהלך תקופת ההעסקה, יש לערוך את חישוב הפיצויים באופן יחסי על פי היקפי המשרה שבהם הועסקה העובדת בכל תקופה, כאשר שכר הבסיס יהיה פי התעריף שבו הועסקה בסיום עבודתה.
    דוגמה
    עובדת שירדה בהיקף המשרה
    • בדוגמה הקודמת, אם העובדת הועסקה במשך 10 שנים פעם בשבוע, ולאחר מכן הועסקה שנתיים נוספות פעם בשבועיים, הרי בהנחה ששכר הבסיס לשעה או ליום לא השתנה, היא תהיה זכאית לפיצויים באופן הבא:
      • עבור 10 השנים הראשונות היא תקבל פיצויים לפי משרה מלאה - 7,520 ₪ (לפי החישוב: 752 ₪ לחודש X‏ 10 שנים).
      • עבור השנתיים הנוספות שבה עבדה פעם בשבוע היא תקבל 752 ₪, אשר חושבו באופן הבא:
        • כמות השעות השבועית היא 2.5 (5 שעות בשבועיים שקולות ל-2.5 שעות בשבוע).
        • את כמות השעות השבועיות מכפילים ב-4.3 שבועות, ואותו מכפילים בשכר לשעה (35 ₪) - סה"כ משכורת חודשית 376 ₪.
        • את המשכורת חודשית יש להכפיל במספר השנים (שנתיים) - סה"כ 752 ₪ (לפי החישוב 376 ₪ לחודש X‏ 2 שנים).
    • בכל מקרה מחשבים את הפיצויים לפי גובה השכר האחרון.
    דוגמה
    אם בדוגמה הקודמת הועסקה העובדת ב-10 השנים הראשונות בשכר של 30 ₪ ולאחר מכן כשירדה בהיקף המשרה הועסקה בשכר של 35 ₪, יחושבו הפיצויים עבור כל התקופה לפי שכר של 35 ₪ לשעה.
    טיפ
    • אם המעסיק ביצע הפרשות לביטוח הפנסיוני עבור העובדת, הרי שהמעסיק לא יצטרך לשלם לעובדת את מלוא פיצויי הפיטורים אלא רק חלק מהם, שכן חלק מהפיצוי כבר שולם באמצעות הסכומים שהפריש המעסיק בכל חודש כרכיב פיצויים לביטוח הפנסיוני.
    • גובה הפיצויים שעל המעסיק יחושב באופן המפורט בפסקה הבאה.

    הפחתת גובה פיצויי הפיטורים לעובדת שהופרשו עבורה כספים לפנסיה

    • כאמור לעיל, מעסיק חייב להפריש כספים עבור ביטוח פנסיוני לעובדת במשק הבית.
    • סך ההפרשות לביטוח הפנסיוני של עובדת במשק בית הוא 18.5% מהשכר (6% מתוכן רשאי המעסיק לנכות משכרה של העובדת).
    • 6% מההפרשות של המעסיק הן על חשבון פיצויי פיטורים (החל מ-2014 ואילך). משמעות הדבר כי מתוך סך הפיצויים שעליו לשלם לעובדת שפוטרה (סך של 8.33% מהשכר), מעסיק שהפריש כספים לביטוח הפנסיוני כדין צריך להפחית 6% (ולשלם רק את היתרה בגובה 2.33% מהשכר) עבור התקופה שבמהלכה הופרשו לעובדת הפרשות לביטוח הפנסיוני.
    דוגמה
    פיצויי פיטורים לעובדת שבוטחה בביטוח פנסיוני מיומה הראשון לעבודה
    • עובדת משק בית שהיה לה ביטוח פנסיוני במקום העבודה הקודם והחלה לעבוד אצל מעסיק חדש, זכאית להפרשות לפנסיה החל מיומה הראשון (ההפרשות מתבצעות רטרואקטיבית מהחודש השלישי לעבודתה).
    • העובדת עבדה כעוזרת בית במשך שלוש שנים והשתכרה 1,000 ₪ לחודש.
    • העובדת פוטרה כעבור שלוש שנים.
    • העובדת זכאית לפיצויי פיטורים בגובה שכר חודשי אחד לכל שנת עבודה. (סה"כ 3,000 ₪).

    בסך 8.33% מהשכר שהשתכרה במהלך כל התקופה - 3,000 ₪. (סך כל השכר שהשתכרה הוא 36,000 ₪, המחושב לפי מכפלה של 1,000 ₪ לחודש X‏ 36 חודשי עבודה. 8.33% מסכום זה הוא 3,000 ₪).

    • מכיוון שעבור כל תקופת עבודתה הופרשו עבורה כספים לפנסיה שמתוכם 6% הם על חשבון הפיצויים, על המעסיק לשלם לה בעת הפיטורים רק את היתרה (2.33% מהשכר) - סה"כ רק 838.8 ₪ (2.33% משכר של 36,000).
    דוגמה
    פיצויי פיטורים לעובדת שבוטחה בביטוח פנסיוני החל מהחודש השביעי לעבודה
    • לעובדת במשק בית לא היה ביטוח פנסיוני במקום העבודה הקודם ועל כן לאחר שהחלה לעבוד אצל מעסיק חדש היתה זכאית להפרשות לפנסיה רק כעבור חצי שנה.
    • העובדת עבדה כעוזרת בית במשך שלוש שנים, והשתכרה 1,000 ₪ לחודש.
    • העובדת פוטרה כעבור שלוש שנים.
    • העובדת זכאית לפיצויי פיטורים בסך 8.33% מהשכר שהשתכרה במהלך כל התקופה - 3,000 ₪. (סך כל השכר שהשתכרה הוא 36,000 ₪, המחושב לפי מכפלה של 1,000 ₪ לחודש X‏ 36 חודשי עבודה. 8.33% מסכום זה הוא 3,000 ₪).
    • מכיוון שעבור חלק מהתקופה הופרשו עבורה כספים לפנסיה שמתוכם 6% הם על חשבון הפיצויים, ועל חלק אחר לא הופרשו לה, על המעסיק לשלם לה בעת הפיטורים פיצויי פיטורים באופן יחסי:
    • עבור ששת החודשים הראשונים של העבודה - פיצויי פיטורים מלאים - 8.33% מהשכר.
    • סך כל השכר בחצי השנה הראשונה הוא 6,000 ₪ (המחושבים לפי מכפלה של 1,000 ₪ לחודש X‏ 6 חודשי עבודה).
    • 8.33% מסכום זה הוא 500 ₪.
    • עבור 30 חודשי העבודה הנוספים, שבהם הופרשו עבור העובדת הפרשות לפנסיה (שמתוכן 6% הם על חשבון פיצויי הפיטורים), על המעסיק לשלם לה רק את היתרה (2.33% מהשכר):
    • סך כל השכר שקיבלה העובדת בתקופה זו 30,000 ₪ (1,000 ₪ לחודש X‏ 30 חודשי עבודה).
    • 2.33% משכר זה הוא 700 ₪.
    • סך כל הפיצויים שעל המעסיק לשלם לעובדת הוא 1,200 ₪ (500 ₪ +‏ 700 ₪). יתרת הפיצויים (1,800 ₪ המשלימים לסכום של 3,000 ₪) נכללת בתוך הכספים שהפריש המעסיק לפנסיה.
    • מעסיק שהפריש מדי חודש פחות מ-6%:
      • אם במהלך העסקתה של העובדת הפריש המעסיק פחות מ-6% לרכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני (למשל אם התחיל להעסיק אותה לפי שנת 2014) אז בעת תשלום הפיצויים יהיה על המעסיק לשלם עבור תקופות אלה יותר מ-2.33%, שכן עליו לבצע השלמה ל-8.33% מהשכר עבור כל חודש העסקה.
      • ההשלמה ל-8.33% תחושב מתוך השכר החודשי האחרון והגבוה ביותר של העובדת.
      • למידע על אופן חישוב הפיצויים בהתאם לשנת התחלת העבודה ושינויים בשכר ובהיקף המשרה ראו חישוב פיצויי פיטורים.
    • מעסיק שהפריש מדי חודש 8.33% (מלוא הפיצויים):
      • מעסיק רשאי לשלם מראש מדי חודש השלמת פיצויי פיטורים עד ל-8.33% ישירות לקופת גמל לקצבה ("השלמת הפיצויים") - כלומר במקום להפריש 12.25% מהשכר, הוא יפריש 14.58% מהשכר, כך שכל פיצויי הפיטורים ייכללו בהפרשות לפנסיה.
      • אם המעסיק ירצה להחיל גם על השלמת הפיצויים את הפטור מתשלום פיצויי פיטורים, עליו להודיע על כך בכתב לקופה עם העתק לעובד כי בחר לעשות כן. למידע נוסף ראו סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
      • במקרה כזה בעת פיטורים או התפטרות לא יצטרך המעסיק לשלם לעובדת שום פיצוי מכיסו אלא להודיע לקופה שהוא מסכים לשחרור הכספים לטובת העובדת כדי שהיא וכל למשוך אותם. למידע נוסף ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני.
    שאלה תשובה
    אם המעסיק לא ביצע כלל הפרשות לביטוח הפנסיוני עבור העובדת, כמה פיצויי פיטורים יצטרך לשלם לה?
    • אם העובדת זכאית לפיצויי פיטורים, על המעסיק לשלם לה את מלוא פיצויי הפיטורים (לרוב משכורת חודשית אחרונה X‏ מס' שנות העבודה).
    • אם חלו שינויים בהיקף המשרה או או ששכרה של העובדת ירד במהלך תקופת העסקה יש לחשב את גובה הפיצויים באופן מעט שונה. למידע נוסף ראו חישוב פיצויי פיטורים.
    • אם העובדת אינה זכאית לפיצויי פיטורים (למשל פוטרה לפני שהשלימה שנת עבודה אצל המעסיק, או התפטרה בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים), על המעסיק לשלם לה בסוף העבודה את רכיב הפיצויים של הביטוח הפנסיוני (6% מהשכר החודשי, נכון לשנת 2018) שאותו היה עליו לשלם לכל אחד מחודשי העבודה.
    האם העובדת תוכל לתבוע מהמעסיק סכומים נוספים מלבד אלה?
    • כאשר המעסיק לא מבצע הפרשות לביטוח פנסיוני, יהיה עליו לשלם לעובדת בנוסף על תשלום הפיצויים או רכיב הפיצויים, גם את חלק המעסיק בהפרשות לביטוח הפנסיוני (6.5% מהשכר החודשי נכון לשנת 2018) שאותן היה עליו לשלם עבור כל חודשי העבודה.
    • אם העובדת הפכה לנכה (גם לא במסגרת עבודתה) ואיבדה את הכושר לעבוד, היא עשויה לתבוע את המעסיק לשלם לה את כל קצבאות הנכות שאותה היתה יכולה לקבל מקרן הפנסיה (עד סוף חייה) אילו המעסיק היה מבטח אותה.
    • ראו הסבר למעלה בפסקת ביטוח פנסיוני.

    התפטרות של העובדת

    • במקרים מסוימים עובדת שהתפטרה תהיה זכאית לפיצויי פיטורים (למרות שהתפטרה ביוזמתה ולא פוטרה על ידי המעסיק) וזאת בתנאי שעבדה שנה אחת לפחות אצל אותו מעסיק.
    דוגמה
    מקרים שבהם תיתכן זכאות לפיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה
    • כאשר מצבה הבריאותי לא מאפשר לה להמשיך לעבוד בעבודה פיסית.
    • כאשר ההתפטרות היא עקב מעבר דירה למקום מרוחק או לישובים מסוימים.
    • כאשר ההתפטרות היא לאחר לידה לצורך טיפול בילד.
  • לרשימת כלל המקרים המזכים בפיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה ראו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר.
  • פדיון חופשה

    • עובד או עובדת במשק בית שלא ניצלו את כל ימי החופשה שצברו, רשאים עם סיום העסקתם לפדות את ימי החופשה שלא ניצלו (ושהיו רשאים לצבור) במהלך השנה הקלנדרית שבה סיימו לעבוד וב-3 השנים הקלנדריות שקדמו לה.
    • לצורך חישוב מספר ימי הפדיון, יש לחשב את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובד/ת ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנה, שבה סיימו לעבוד אצל אותו מעסיק, בצירוף הימים שנצברו לזכות העובד/ת בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה), ולהפחית מהם את מספר הימים שנוצלו על-ידי העובד/ת כחופשה בתקופה זו. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו כאן.
    • למידע נוסף ראו פדיון חופשה שנתית.

    מסמכים שיש להצטייד בהם עם סיום העבודה

    • עם סיום ההעסקה, יש לבקש מהמעסיק:
    • יש לוודא שעל כל תקופת העבודה שולמו דמי ביטוח לאומי מהמעסיק לביטוח הלאומי. ניתן לבדוק זאת באתר הביטוח הלאומי (באיזור האישי), במוקד הטלפוני או בסניף הקרוב. רצוי להדפיס את התיעוד על כך למקרה שבעתיד תידרש העובדת להוכיח את משך תקופת עבודתה לצורך זכויות כלשהן, כגון קצבת זיקנה, דמי אבטלה וכיו"ב. למידע נוסף ראו זכויות מהמוסד לביטוח לאומי.
    ראו גם

    גורמים מסייעים

    ארגוני סיוע

    גורמי ממשל

    מקורות משפטיים ורשמיים

    פסקי דין

    חקיקה ונהלים

    הרחבות ופרסומים