זכותון עובדים בעת שביתה (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

עובדים המאורגנים במסגרת ארגון עובדים יציג רשאים לפתוח בשביתה, בהתאם לכללים המסדירים שביתות
זכותון זה מרכז את זכויות העובדים בעת שביתה

שביתה היא אמצעי שנוקטים עובדים נגד מעסיקיהם במסגרת סכסוך כלכלי (סכסוך עבודה) בין העובדים לבין המעסיק, במסגרתה מופסקת העבודה או מתבצע שיבוש מאורגן של מהלך העבודה הרציף.

  • בתקופת השביתה מושעה חוזה העבודה האישי בין העובד למעביד, לכן העובד לא חייב לבצע את עבודתו, ואילו המעסיק אינו מחויב בתשלום שכר בגין אותה תקופה .

שכר עבודה בזמן השביתה

  • מעביד מחויב לשלם שכר לעובד העומד לרשות המעביד ומוכן לבצע את העבודה.
  • כאשר עובדים שובתים הם אינם זכאים לשכר בגין תקופת השביתה.
  • יחד עם זאת, לעתים מגיעים בסיום השביתה הצדדים להסכמה על תשלום שכר מלא או חלקי בתקופת השביתה.

שכר לעובדי קבלן המועסקים במקום עבודה שבו מתרחשת שביתה

  • כאשר עובד מוכן להגיע לעבודה ולעבוד, אך המעסיק אינו מסוגל לספק עבודה לעובד, הרי העובד זכאי לשכר אף שבפועל לא עבד.
  • במקרה זה עובד הקבלן אינו שובת, והוא מוכן לבצע את העבודה, אולם המעסיק (חברת כח האדם) אינו יכול לספק לו עבודה בשל שביתה אצל מזמין העבודה (מקום העבודה שבו מוצב העובד בפועל). לפיכך במקרים אלה זכאי עובד הקבלן לקבל שכר מן המעסיק, גם אם לא עבד בפועל .

תשלום שכר לעובד מיקור חוץ הנותן את שירותיו במקום עבודה שבו מתרחשת שביתה

  • לעתים עובד מועסק אצל מעסיק אשר מספק שירותים ללקוח מסוים, והעובד עובד בפועל בדרך קבע אצל מקבל השירות (הלקוח). עובד כזה נקרא "עובד מיקור חוץ".
  • כאשר עובדיו הישירים של הלקוח שובתים, וכתוצאה מכך עובד מיקור חוץ אינו יכול לעבוד, למרות שאינו קשור בסכסוך העבודה ואין לו שום חלק בשביתה, חייב המעסיק שלו לשלם לו שכר, וזאת כל עובד עובד מיקור החוץ היה מוכן לבוא ולבצע את עבודתו אצל הלקוח, ועבודתו נמנעה ממנו עקב שביתה שאין לו בה חלק.
  • לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו כאן.

איסור פיטורי עובד בשל השתתפותו בשביתה

שביתה במהלך חופשה שנתית של העובד

  • לפי סעיף 5 לחוק חופשה שנתית, ימי שביתה אינם באים במניין ימי החופשה.
  • אם פרצה שביתה בעת שעובד נמצא בחופשה, יראו את החופשה כנפסקת באותם ימים ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה.
  • כלומר, לא ניתן להוציא עובד לחופשה בעת השביתה.
  • אם העובד יצא לחופשה לפני הכרזת השביתה, הרי בעת השביתה תופסק חופשתו, והוא לא יקבל דמי חופשה עבור ימי השביתה, והמעסיק לא ינכה ימים אלה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותו.
  • עובדי שירות המדינה שיצאו לחופשה לפני שנודע להם על קיום השביתה, ימשיכו בחופשתם, כלומר ישולמו להם דמי חופשה עבור החופשה, כולל הימים שבהם היתה שביתה.
    • ימי השביתה לא ינוכו מהשכר שלהם, אך ייחשבו כימי חופשה וינוכו ממכסת ימי החופשה הצבורים שלהם.
    • למידע נוסף ראו תקנה 44.134 (ג) לתקשי"ר.

שביתה במהלך חופשת מחלה

  • עובד הנמצא בחופשת מחלה יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה גם במהלך תקופת שביתה.
    • חוק דמי מחלה אינו קובע כי תקופת המחלה מופסקת בעת שביתה (בניגוד לחופשה שנתית).
    • תקנה 44.134 לתקשי"ר מציינת במפורש כי עובדי מדינה אשר נעדרו מהעבודה בימי שביתה מסיבת מחלה והמציאו תעודת מחלה על כך כדין, לא ינוכה שכר ממשכורתם בגין היעדרותם בימי שביתה, וימי המחלה שלהם יחויבו בהתאם.

השפעת השביתה על זכויות סוציאליות הקשורות בוותק

צבירת ימי מחלה

  • לפי סעיף 4 לחוק דמי מחלה, עובד זכאי לצבור 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל המעסיק (ובמקומות עבודה מסוימים ובענפים מסוימים ניתן לצבור 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה).
  • כאשר העובד עבד רק בחלק מהימים במהלך החודש, הוא זכאי לצבור ימי מחלה באופן יחסי למספר ימי העבודה שעבד. למידע נוסף ראו ימי מחלה (בפסקת "צבירת ימי מחלה").
  • עובד אשר שובת בכל החודש לא יצבור באותו חודש ימי מחלה. אם הוא שובת בחלק מהחודש, הוא יצבור ימי מחלה באופן יחסי לפי מספר הימים שעבד ולא שבת באותו חודש.
דוגמה:

עובד המועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 5 ימים בשבוע

  • בחודש אוגוסט היתה שביתה במקום העבודה, והעובד עבד רק 15 יום בשל השביתה.
  • לצורך חישוב צבירת ימי המחלה באותו חודש יש לחלק את מספר הימים שבהם עבד (15) במספר הימים הקבוע בחוק (21.66) ולהכפיל ב-1.5 ימי מחלה שניתן לצבור בחודש מלא.
  • העובד צבר באותו חודש 1.038 ימי מחלה, לפי החישוב: 1.038=15/21.66 X‏ 1.5.
דוגמה:

עובד המועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 6 ימים בשבוע

  • בחודש אוגוסט הייתה שביתה במקום העבודה, והעובד עבד רק 15 יום בשל השביתה.
  • לצורך חישוב צבירת ימי המחלה באותו חודש יש לחלק את מספר הימים שבהם עבד (15) במספר הימים הקבוע בחוק (25) ולהכפיל ב-1.5 ימי מחלה שניתן לצבור בחודש מלא.
  • העובד צבר באותו חודש 0.9 ימי מחלה, לפי החישוב: 0.9=15/25 X‏ 1.5.
  • במקומות עבודה שבהם צובר העובד 2 ימי מחלה בכל חודש, יבוצע חישוב דומה אך במקום לכפול ב-1.5, יש לכפול ב-2.
דוגמה:

עובד המועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 5 ימים בשבוע

  • בחודש אוגוסט היתה שביתה במקום העבודה, והעובד עבד רק 15 יום בשל השביתה.
  • העובד צבר באותו חודש 1.38 ימי מחלה, לפי החישוב: 1.38=15/21.66 X‏ 2.
דוגמה:

עובד המועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 6 ימים בשבוע

  • בחודש אוגוסט היתה שביתה במקום העבודה, והעובד עבד רק 15 יום בשל השביתה.
  • העובד צבר באותו חודש 1.2 ימי מחלה, לפי החישוב: 1.2=15/25 X‏ 2

צבירת ימי חופשה

  • מספר ימי החופשה השנתית לה זכאי עובד, תלוי בוותק שלו ובמספר הימים שעבד בפועל באותה שנה.
  • הוותק מחושב על פי שנים קלנדאריות (מינואר עד דצמבר) והיעדרותו של עובד מהעבודה בשל שביתה אינה מנתקת את הקשר המשפטי בין העובד -למעביד, ואינה משפיעה על שנות הוותק שלו.
  • עם זאת במקרים של שביתה ארוכה שכתוצאה ממנה מספר ימי העבודה שעבד העובד בפועל נמוך, ייתכן שמספר ימי החופשה שהעובד יצבור באותה שנה יהיה נמוך יותר:
    • עובד שיחסי העבודה שלו עם המעסיק התקיימו רק בחלק מהשנה (למשל, התקבל לעבודה לאחר ה-1 בינואר באותה שנה או סיים את העסקתו לפני 31 בדצמבר באותה שנה) יצבור באותה שנה ימי חופשה כמו כל עובד בתנאי שעבד בפועל לפחות 200 ימים. אם עבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, יצבור העובד באותה שנה רק חלק מימי החופשה שצובר עובד רגיל. ראו פרטים לגבי אופן חישוב מספר ימי החופשה.
    • עובד שיחסי העבודה שלו עם המעסיק התקיימו במשך כל השנה (כלומר הוא התקבל עבודה עוד לפני ה-1 בינואר ולא פוטר או התפטר במהלך השנה) יצבור באותה שנה ימי חופשה כמו כל עובד בתנאי שעבד בפועל לפחות 240 ימים. אם עבד פחות מ-240 ימים באותה שנה (ימי השביתה בהם לא עבד בפועל אינם נספרים כימי עבודה), יצבור העובד באותה שנה רק חלק מימי החופשה שצובר עובד רגיל. ראו פרטים לגבי אופן חישוב מספר ימי החופשה.

דמי הבראה

  • עובד, אשר בינו לבין המעסיק קיימים יחסי עובד- מעביד לפחות שנה, זכאי לדמי הבראה.
  • זכאות זו חלה גם אם במהלך השנה העובד נעדר מעבודתו בשל שביתה, שכן שביתה אינה מנתקת את יחסי העובד- מעביד.

השפעת השביתה על גובה דמי הלידה שעובד/ת זכאי/ת לקבל במהלך חופשת לידה

  • שביתה אינה פוגעת בזכאות לדמי לידה או בגובה דמי הלידה.
  • דמי לידה משולמים כגמלה מחליפת שכר לעובד או עובדת שיצא/ה לחופשת לידה, במטרה לפצות על אובדן השכר או ההכנסה בתקופה חופשת הלידה שבה הם אינם עובדים.
  • לעובד/ת שכיר/ה או עובד/ת עצמאי/ת מחושבים דמי הלידה ליום על-פי מלוא השכר או ההכנסה בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה העובד/ת את עבודתו/ה לצורך יציאה לחופשת לידה, ואותו מחלקים ב–90 (עד לתקרה שנקבעה).
  • יחד עם זאת תקנה 2(ב) לתקנות הביטוח לאומי (אמהות) קובעות כי במקרה של הפחתה בשכר עקב שביתה או סיבה אחרת שאינה תלויה בעובד/ת, יחושבו דמי הלידה לפי השכר שהיה משולם לעובד/ת אלמלא נעדר מהעבודה בגלל השביתה.
  • במילים אחרות: הזכאות לדמי לידה וגובה דמי הלידה המשולמים לעובד/ת שנמצא/ת בחופשת לידה אינם נפגעים כתוצאה מהשביתה, והם יחושבו על בסיס השכר שהעובד/ת היה/היתה מקבל/ת אלמלא השביתה.

ביטוח פנסיוני בימי השביתה

  • כאשר עובדים שובתים, הם אינם זכאים לשכר בגין תקופת השביתה, והמעסיק אינו מחויב לשלם להם הפרשות סוציאליות עבור תקופה זו, כולל הפרשות לביטוח פנסיוני.
  • במידה שהשביתה נמשכת מספר חודשים, מומלץ לעובדים לפנות לגוף הפנסיוני (קרן הפנסיה, קופת הגמל או חברת הביטוח המנהלת את ביטוח המנהלים) ולוודא כי ההפסקה הזמנית בהפרשות לא פוגעת ברצף הזכויות הפנסיוניות או לנקוט פעולות להבטחת רצף הזכויות. למידע נוסף ראו שמירת זכויות פנסיוניות במהלך הפסקת עבודה.

השפעת השביתה על פיצויי פיטורים שעובד זכאי לקבל בסיום תקופת העסקתו

  • שביתה אינה פוגעת בזכאות לפיצויי פיטורים או בגובה הפיצויים.
  • על פי סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים, שביתה או השבתה אינן קוטעות את רצף העבודה לצורך קביעת הזכאות לפיצויי פיטורים. כלומר, עובד שהועסק במשך שנה לפחות שבמהלכה היתה שביתה, ייחשב כמי שעבד "שנה אחת ברציפות" אצל המעסיק (למרות שבפועל עבוד פחות משנה בשל השביתה), ויהיה זכאי לפיצויי פיטורים במקרה של פיטורים או במקרה של התפטרות המזכה בפיצויים.
  • ימי השביתה נכללים בחישוב התקופה שבעבדה יש לשלם פיצויי פיטורים, כלומר גובה פיצויי הפיטורים אינו מושפע מהשביתה, ויש לשלם פיצויי פיטורים (באותם מקרים שבהם העובד זכאי לפיצויים) גם עבור התקופה שבה היתה שביתה. לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו כאן.
  • עם זאת, חשוב להבהיר כי לאור העובדה שחלק מהפיצויים אמורים להיות משולמים באופן שוטף מדי חודש באמצעות הפרשות לביטוח הפנסיוני, ובמהלך השביתה לא מבוצעות הפרשות לביטוח הפנסיוני, הרי שבעת תשלום פיצויי פיטורים, על המעסיק יהיה לשלם לעובד פיצויי פיטורים מלאים עבור תקופת השביתה (כלומר 8.33% מהשכר האחרון X‏ מספר חודשי השביתה) ולא רק השלמה ל-8.33%. למידע נוסף ראו חישוב פיצויי פיטורים.

תשלומים למוסד לביטוח לאומי בימי השביתה

דוגמה:
  • עובד היה בשביתה החל מ-15.01.2016 ועד 15.04.2016.
  • לצורך חובת תשלום למוסד לביטוח לאומי, העובד ייחשב כמי שהיה בשביתה במשך 2 חודשים קלנדריים, שכן רק במהלך חודשים פברואר ומרץ היה העובד בשביתה במשך כל החודש.
  • במהלך ינואר ואפריל עבד העובד כחצי חודש בכל חודש, ודמי הביטוח הלאומי שולמו באמצעות השכר עבור חודשים אלה (גם אם גובה התשלום בכל חודש היה נמוך בשל מספר ימי העבודה הנמוך).


דוגמה:
  • עובד היה בשביתה החל מ-15.01.2016 ועד 15.05.2016.
  • לצורך חובת תשלום למוסד לביטוח לאומי, העובד ייחשב כמי שהיה בשביתה במשך 3 חודשים קלנדריים מלאים, שכן הוא היה בשביתה בחודשים פברואר, מרץ ואפריל במשך כל החודש.
  • במהלך ינואר ומאי עבד העובד כחצי חודש ודמי הביטוח הלאומי שולמו עבור חודשים אלה דרך השכר (גם אם גובה התשלום בכל חודש היה נמוך בשל מספר ימי העבודה הנמוך).
  • העובד יהיה פטור מתשלום ביטוח לאומי וביטוח בריאות בשני החודשים הקלנדריים המלאים הראשונים של השביתה (פברואר ומרץ), בתנאי שיעביר למוסד לביטוח לאומי טופס הצהרת היעדרות בשל שביתה.
  • על העובד לשלם בעצמו דמי ביטוח לאומי עבור חודש אפריל, שהוא החודש הקלנדרי המלא השלישי של השביתה, כמי שאינו עובד ואינו עצמאי.
.

השפעת השביתה על גובה דמי האבטלה של עובד לאחר סיום העסקתו

בלהה מביטוח לאומי אישרה זאת. מייל מיום 15.11.2016
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 09:41, 17 בנובמבר 2016 (IST)
  • הזכות לדמי אבטלה וגובה דמי האבטלה אינם מושפעים מהשביתה.
  • דמי האבטלה משמשים כתחליף הכנסה, ולכן עליהם לשקף את גובה השכר האמתי שהיה למובטל.
  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להתייחס אל ימי שביתה כאל ימי היעדרות, ודמי האבטלה יחושבו לפי השכר שהעובד היה מקבל אם לא היה נעדר מעבודתו עקב שביתה, תוך התעלמות מההפחתה בשכר שנגרמה כתוצאה מהשביתה.

הגנה על העובד מפני תביעות של מי שנפגע מהשביתה

  • העובדים מוגנים מפני תביעות של גורמים אחרים שאינם המעסיק, על רקע נזקים שנגרמו להם בעקבות השביתה.
  • צדדים שלישיים (שאינם המעסיק ואינם העובדים) לא יכולים לתבוע את העובדים השובתים בגלל נזק שנגרם להם עקב השביתה.
דוגמה:
  • לקוח של המפעל שילם עבור סחורה.
  • בשל השביתה לא נמסרה לו הסחורה בזמן.
  • הלקוח לא יכול לתבוע את העובדים על הנזק שנגרם לו בשל העיכוב במסירת הסחורה.
דוגמה:
  • עובדיה של חברת הסעות המפעילה אוטובוסים ציבוריים פתחו בשביתה
  • כתוצאה מכך ציבור המשתמשים בתחבורה ציבורית, לא יכלו להגיע לעבודתם, ושכרם נפגע עקב כך.
  • לא ניתן לתבוע את עובדי חברת ההסעות על הנזק שנגרם לעובדים ששכרם נפגע בשלל אי הגעתם לעבודה.

החלפת העובדים השובתים בעובדי קבלן או בעובדים חיצוניים אחרים

  • סעיף 16 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם אוסר על קבלן כוח אדם לשבור את השביתה אצל המעסיק בפועל באמצעות החלפתם של העובדים השובתים או המושבתים בעובדי הקבלן.
  • בית הדין הארצי לעבודה ציין באחד מפסקי הדין, כי ככלל אין להתיר למעסיק להפעיל את מפעלו באמצעות עובדים חיצוניים, שכן מדובר בנשק שאינו עונה על מבחן המידתיות.

האם עובדים זכאים להחזר הוצאות נסיעה מוגדל עקב שביתה בתחבורה הציבורית?

  • ככלל המעסיק חייב לשלם לעובדיו הוצאות הנסיעה לפי תעריפי התחבורה הציבורית, ועד התקרה הקבועה בצו, וזאת בעד כל יום שבו עבדו.
  • החזר הוצאות הנסיעה אינו קשור בשאלה עם איזה סוג תחבורה הגיעו העובדים לעבודה.
  • לפיכך עובד שנאלץ להגיע לעבודה ברכבו הפרטי או בשירות הסעות פרטי (מונית "ספיישל"), אינו זכאי להחזר הוצאות מעבר לתעריף הנסיעה בתחבורה ציבורית.
  • למידע נוסף ראו החזר הוצאות נסיעה.

פסקי דין


ארגוני סיוע


גורמי ממשל

חקיקה ונהלים