|
עובד שעתי/יומי הינו עובד ששכר עבודתו משולם על בסיס שעת עבודה בפועל או על בסיס יום עבודה בפועל. עובד מסוג זה נקרא "עובד בשכר", וזאת בשונה מעובד אשר שכרו משולם לפי בסיס חודשי קבוע הנקרא "עובד במשכורת".
עובדים שעתיים/יומיים זכאים לכל הזכויות המוקנות לעובדים מכוח חוקי המגן, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. ההבדל העיקרי בין סוגי העובדים השונים הוא באופן חישוב הזכויות הכספיות ותנאי העבודה.
- כל עובד בישראל, לרבות עובדים שעתיים/יומיים זכאים לשכר מינימום.
- שכר המינימום לעובדים שעתיים מחושב לפי שכר מינימום שעתי ולעובדים יומיים לפי שכר מינימום יומי.
- לערכים העדכנים עבור שעת עבודה/יום עבודה ראו כאן.
 דוגמה:
|
עובד שעתי שעבד 48 שעות שבועיות זכאי ל 5 שעות נוספות (שבוע עבודה מלא הינו בן 43 שעות) למרות שסה"כ באותו חודש עבד פחות מ 186 שעות (משרה מלאה).
|
גמול עבור שעות נוספות הנו:
- תשלום של 125% משכר שעת עבודה רגילה (כלומר תוספת של 25% מהשכר הרגיל) עבור השעתיים הנוספות הראשונות ביום עבודה.
- תשלום של 150% (כלומר תוספת של 50% המשכר הרגיל) מהשעה השלישית ואילך.
להרחבה ראו גמול עבור שעות נוספות
להרחבה ראו גמול עבור העסקה ביום המנוחה
- כל עובד זכאי לחופשה שנתית הנקבעת בהתאם לוותק שצבר במקום עבודתו.
- ימי חופשה - מספר ימי החופשה להם זכאי עובד שעתי/יומי תלוי בותק העובד ובימי עבודה בפועל. לאופן החישוב ראו כאן .
דמי חופשה - שכר העבודה לכל יום חופשה יהא שווה לשכר היומי הממוצע שהשתכר העובד בשלושת חודשים המלאים שקדמו ליציאה לחופשה (השכר ב 3 החודשים שקדמו חלקי 90). אם ברבע השנה שקדם לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה, יש לחשב לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה (3 חודשים רצופים במשך השנה האחרונה, לפי בחירת העובד, בהם עבד באופן מקסימלי).
- עובד יומי/שעתי זכאי לתשלום מלא עבור 9 ימי חג בשנה.
- צו ההרחבה בו נקבעה הזכאות לדמי החגים אינו קובע את גובה התשלום עבור ימי חג. הפרשנות המקובלת היא שהתשלום הינו כתשלום עבור יום עבודה רגיל (עבור עובד שעתי-מספר שעות ממוצע ליום לפי השנה האחרונה), ללא תוספות שונות (כמו נסיעות, שעות נוספות וכדומה).
לפרוט ראו דמי חגים.
עובד צובר זכאות לתשלום 1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה במשרה מלאה (כלומר 18 ימים בשנה) כאשר לא ניתן לצבור יותר מ-90 יום.
עובד שלא עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה בכל ימי העבודה שבאותו חודש (לדוגמא עובדי משרה חלקית, עובד שהחל לעבוד באמצע החודש, ועובדים שעתיים/יומיים) תחושב צבירת ימי המחלה באופן הבא:
- במקום בו שבוע העבודה הוא בן 6 ימים:
- במקום בו שבוע העבודה הוא בן 5 ימים:
למידע נוסף ראו ימי מחלה
- לעובדים שעתיים אין הגדרה מדויקת לגבי גובה דמי המחלה בחוק. פרשנות מקובלת היא בהתאם לשכר ממוצע ליום עבודה בשלושת החודשים שקדמו למחלה (שכר יום ממוצע שווה לשכר 3 החודשים האחרונים חלקי מס' ימי עבודה בחודשים אילו).
- תקופת המחלה של עובד ששכרו משתלם על בסיס שעתי/יומי לא כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים, כך שאין לנכות ימים אילו ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו פרט למקרה של עובד הנוהג לעבוד בימי מנוחה וחגים על פי היתר.
למידע נוסף ראו דמי מחלה
עובד שעתי/יומי זכאי לדמי הבראה בהתאם לוותק שצבר במקום עבודתו. הזכאות מתקיימת רק לאחר השלמת שנת עבודה ראשונה במקום העבודה.
חישוב גובה דמי ההבראה לעובד שעתי/יומי:
(43 הינן שעות עבודה שבועיות למשרה מלאה; אין להציב בנוסחה ערך הגבוה מ 43)
למחיר עדכני של יום הבראה ומס' ימי הבראה לפי ותק ראו דמי הבראה.
עובד שעתי/יומי יהיה זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים. תקופת ההודעה המוקדמת נקבעת בהתאם לוותק שנצבר במקום העבודה:
- בעל וותק של עד שנה יהיה זכאי ליום הודעה מוקדמת בגין כל חודש עבודה.
- במהלך שנת עבודתו השנייה יהיה זכאי לתקופת הודעה מוקדמת של 14 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה.
- בשנת עבודתו השלישית - ל-21 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה.
- עובד בעל וותק של שלוש שנים ואילך זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים.
הוראות אלה חלות גם על הודעת התפטרות של עובד.
עובד שעתי/יומי אשר פוטר ע"י המעביד לאחר שעבד שנה אחת ברציפות זכאי לפיצויי פיטורים. שיעור פיצויי הפיטורים הוא שכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה (הערה: בחוק פיצויי פיטורים נקבע שעובד בשכר זכאי לשבועיים שכר עבור כל שנת עבודה. בשנת 1983 חוקקה תקנה ששינתה את המצב ומאז עובדים שעתיים זכאים לשכר של חודש עבור כל שנת עבודה). השכר שישמש בסיס לפיצויים הוא השכר האחרון של העובד.
עובד משתכר על בסיס שעתי/יומי ושעות עבודתו משתנות מחודש לחודש, יש לחשב את שכרו לצורך פיצויי פיטורים לפי שכרו הממוצע ב-12 החודשים שקדמו לפיטורים.
- לעובד שעתי:
- לעובד יומי:
להרחבה ראו פיצויי פיטורים
ארגוני סיוע
-
גורמי ממשל
| גורם ממשלתי |
תחומי אחריות |
נושאים
|
| משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
|
משרד התמ"ת אחראי על כל התחומים הקשורים לתעסוקה.
|
כל זכויות העובדים רלוונטיות למשרד התמ"ת.
|
| שירות התעסוקה
|
שירות התעסוקה הוא גוף במשרד התמ"ת האחראי על הסדרת שוק העבודה בישראל, בתחומים כגון: שירותי השמה בעבודה, מחקר שוק התעסוקה בישראל ועבודה מול המוסד לביטוח לאומי באיתור זכאים לקצבאות השונות.
|
איתור לשכות התעסוקה, התייצבות בשירות התעסוקה, ועדה לבדיקת כושר עבודה.
|
| המוסד לביטוח לאומי
|
המוסד אחראי על תשלום קצבאות ותגמולים להם זכאים ציבור העובדים.
|
זכויות עובדים בעת מחלה, נשים עובדות, סיום יחסי עבודה.
|
| נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה
|
הנציבות אמונה על אכיפת כל הקשור בשוויון בעבודה ובטיפול במקרים שבהם התקיימה אפליה אסורה.
- אתר הנציבות בעברית ובערבית - العربية
|
שוויון הזדמנויות בעבודה, נשים עובדות
|
| נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
|
הנציבות פועלת במסגרת משרד המשפטים במטרה לסייע לאנשים עם מוגבלויות.
|
כל הזכויות הרלוונטיות לאנשים עם מוגבלות ובפרט בתחום התעסוקה.
|
| האגף לסיוע משפטי - משרד המשפטים
|
מתן ייעוץ וסיוע משפטי ללא תשלום למעוטי הכנסה
|
זכויות עובדים, אפליה בעבודה, הטרדה מינית בעבודה, זכויות עובדים זרים
|
| הממונה על חוק עבודת נשים
|
נציבות זו ממונה על אכיפת חוק עבודת נשים.
|
שוויון הזדמנויות בעבודה, נשים עובדות
|
| מס הכנסה
|
אחראי על גביית מסים מהכנסות העובדים החייבות במס.
|
שכר העבודה ומרכיביו
|
| המוסד לבטיחות וגיהות
|
מייעץ ומסייע בתחומים של קידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית.
|
סביבת עבודה בטוחה, תנאי העבודה
|
חוקים ותקנות
ראו ערך מורחב על חוקים ותקנות בתעסוקה
הרחבות ופרסומים
מקורות
endarticle
|
|
