אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן
מדינת ישראל מאפשרת לעתים למי שאינו ישראלי ונמצא בזוגיות קבועה ו/או נשוי לישראלי, לשהות בישראל מעבר לאשרת תייר רגילה, לעבוד בישראל, וזכויות נוספות
אשרה מסוג ב/1 ניתנת לתקופה של שנה וכוללת היתר לעבוד בישראל
הליך מיצוי הזכויות בנושא זה ממושך, תלוי בהמצאת מסמכים שונים, ואינו מובטח מראש.
למידע נוסף ראו נוהל בטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים - מתוך אתר Gov.il או פנו למרכז השירות והמידע של רשות האוכלוסין וההגירה - טל' 3450* או דוא"ל info@piba.gov.il.

אם אדם שאינו אזרח ישראלי, נמצא בקשר זוגי עם אזרח ישראלי או מי שהוא בעל רשיון לישיבת קבע בישראל, ומעוניין לקבל אשרת שהיה לתקופה ממושכת יותר מאשר אשרת תייר רגילה - רשות האוכלסין וההגירה במשרד הפנים עשויה להעניק לו אשרה מסוג ב/1, שהיא ככלל לתקופה של שנה וכוללת היתר לעבוד בישראל (בניגוד לאשרת תייר רגילה, מסוג ב/2, הניתנת לתקופה של עד 3 חודשים, איננה ניתנת להארכה ומי שמחזיק בה אינו רשאי לעבוד בישראל).

אשרה זו יכולה להיות תחנה ראשונה בתהליך מדורג של קבלת מעמד של תושב או אזרחות ישראלית.

מי זכאי?

  • אדם שאינו אזרח ישראלי, הנמצא בקשרי זוגיות קבועה ומנהל חיים משותפים שמרכזם בישראל (עם או בלי קשר נישואים), עם אזרח ישראלי או מי שהוא בעל רשיון לישיבת קבע בישראל.
  • מי שהוא פנוי (גרוש, אלמן או רווק) ובן זוגו הישראלי הוא פנוי. במקרה שאחד מבני הזוג עודנו נשוי, עליו להביא ראיות ולשכנע בדבר בלעדיות וייחודיות הקשר וכן בדבר מאמציו להתיר נישואיו.

הליך בקשה לאשרה על בסיס חיים משותפים / נישואים

  1. פתיחת ההליך וקביעת תור להגשת בקשה ומסמכים נלווים -
    • על בני הזוג לפנות לאחת מלשכות רשות האוכלוסין בהן ניתן שירות בנושא אשרות ומעמד, ולקבוע תור למסירת טופס הבקשה והמסמכים הנלווים. הפניה תהיה בשם בן הזוג הישראלי, וההליך יבוצע בלשכה הקרובה למקום מגוריו. פרטים ניתן למצוא בקישור הזה.
    • חשוב לדעת -
      • יתכן שתהליך קביעת התור למסירת הבקשה והמסמכים הנלווים יתעכב, ובמקרה כזה מומלץ לסור ללשכה האוכלוסין המקומית כדי לקבוע אותו.
      • סביר כי מועד התור שיקבע למסירת הבקשה והמסמכים הנלווים יהיה לאחר מס' חודשים, דבר שעשוי לאפשר איסוף המסמכים הנלווים, אך גם דורש התנהלות מתאימה מבחינת אשרת שהיה למבקש.
    • עם קביעת התור יועברו למבקש טופס בקשה וכן רשימת מסמכים נלווים לבקשה
  2. הגשת הבקשה ומסמכים נלווים
    • במועד שנקבע על שני בני הזוג להגיע ללשכה המיועדת כדי למסור את המסמכים בפני נציג הלשכה.
    • במקרה שחסרים מסמכים או שהם אינם מובאים באופן הנדרש, יתכן ובני הזוג ידרשו להשלים את המסמכים החסרים תוך זמן מסוים. לצורך כך עשויה להנתן למבקש הארכה של האשרה הנוכחית לתקופה נוספת.
    • יתכן ובני הזוג ידרשו גם להביא מסמכים נוספים, שלא נכללו ברשימה המקורית.
    • בני הזוג ידרשו לשלם אגרה לטיפול בבקשה.
    • במקרה שהושלמו כלל המסמכים יזומנו בני הזוג לראיון אישי.
  3. ראיון אישי
    • במהלך הראיון האישי, יוכנסו בני הזוג זה אחרי זה לחדר ויתקבשו לענות על שאלות שונות הנוגעות לנסיבות ההיכרות ולארועים במהלך הקשר - כל אחד בתורו. מטרת הראיון היא לתת סימכוין לגבי כנות הקשר, וקיומו של מרכז החיים המשותפים בישראל.
  4. תהליך ההחלטה וההודעה
    • מח' אשרות ומעמד ברשות האוכלוסין תודיע לבני הזוג את החלטתה לגבי מתן אשרה מסוג ב/2
    • במקרה של סירוב לבקשה, יוזמנו בני הזוג ללשכה ויקבלו הודעת סירוב מנומקת בכתב עם דרישה ליציאה של המבקש בהארץ בפרק זמן של 14-30 ימים. במקרה שבני הזוג לא הגיעו ללשכה, החלטת הסירוב תשלח אליהם בדואר רשום.

הגשת בקשה חדשה לאחר סירוב

  • במקרה שהבקשה סורבה בתחילת ההליך או במהלכו, ניתן להגיש בקשה חדשה של רק לאחר שנה מיום בו ניתנה ההחלטה האחרונה בבקשה (סרוב הבקשה, דחיית ערעור, דחיית עתירה לבית משפט וכד')
  • בשני המקרים הבאים, קיימת אפשרות שתאושר הגשת בקשה חדשה עוד לפני שעברה שנה ממועד הסירוב:
    • במקרה בו הבקשה סורבה על הסף בגלל שלא הוגשו כל המסמכים, והמבקש ובן זוגו הצליחו להשיג את התיעוד החסר
    • במקרה בו בני הזוג מציגים שינוי מובהק בנסיבות של חייהם המשותפים

מסמכים נלווים לבקשת אשרה על בסיס חיים משותפים / נישואים

מלבד טופס הבקשה לאשרה, נדרשים בני הזוג להביא מסמכים מלווים שונים. הרשימה המובאת להלן היא לצורך המחשה, ואין להסתמך עליה באופן רשמי אלא רק על הרשימה שנמסרה בפועל למבקשים על ידי הלשכה בעת זימון התור.

  • שלוש תמונות פספורט של כל אחד מבני הזוג.
  • תעודת זהות של בן הזוג הישראלי - מקור + צילום.
  • דרכון זר של המבקש, בתוקף לשלוש שנים - מקור + צילום.
  • תיעוד ציבורי של המבקש, המעיד על מצבו האישי (רווק, גרוש, אלמן וכד'). התיעוד נדרש להיות מאומת על ידי שגרירות ישראל או באמצעות חותמת אפוסטיל. במקרה שהתיעוד הוא בשפה אחרת מעברית או אנגלית, עליו להיות מתורגם לעברית או אנגלית על ידי נוטריון ישראלי ובצירוף חותמת.
  • תעודת יושר של המבקש, הכוללת שמות מקוריים ונוכחיים, שהונפקה בשנה האחרונה. התעודה נדרשת להיות מאומתת על ידי שגרירות ישראל או באמצעות חותמת אפוסטיל. במקרה שהתעודה היא בשפה אחרת מעברית או אנגלית, עליה להיות מתורגמת לעברית או אנגלית על ידי נוטריון ישראלי ובצירוף חותמת.
  • במקרה שבוצעו שינויי שם פרטי או משפחה של המבקש, יש להציג תיעוד ציבורי המעיד על שינויי שם. התיעוד נדרש להיות מאומת על ידי שגרירות ישראל או באמצעות חותמת אפוסטיל. במקרה שהתיעוד הוא בשפה אחרת מעברית או אנגלית, עליו להיות מתורגם לעברית או אנגלית על ידי נוטריון ישראלי ובצירוף חותמת.
  • תעודת לידה של המבקש. התעודה נדרשת להיות מאומתת על ידי שגרירות ישראל או באמצעות חותמת אפוסטיל. במקרה שהתעודה היא בשפה אחרת מעברית או אנגלית, עליה להיות מתורגמת לעברית או אנגלית על ידי נוטריון ישראלי ובצירוף חותמת.
  • תצהיר של המבקש לגבי ילדים מרווקות או מנישואים קודמים, או אפוטרופסות על ילדים, חתום בני עו"ד.
  • מכתב הסבר מפורט לגבי נסיבות ההיכרות והתפתחות הקשר (כולל מועדים, מקומות ונסיבות).
  • תמונות משותפות בנסיבות שונות
  • הצהרות של קרובי משפחה, חברים ומכרים לגבי אופי וכנות הקשר + צילום תעודות זהות של הממליצים.
  • התכתבויות בין בני הזוג מהשנה האחרונה ורישום שיחות הטלפון מן השנה האחרונה.
  • דירת המגורים המשותפים -
    • חוזה שכירות בתוקף בצירוף צילום תעודת הזהות של המשכיר, או אישור בעלות על הדירה.
    • חשבונות שונים מהשנה האחרונה - מים, ארנונה, חשמל, טלפון, כבלים/לווין וכד'
  • אישור מהבנק על ניהול חשבון משותף, במקרה שמנוהל כזה.
  • תצהיר של בני הזוג על אמיתות החומר שהוגש ועל חובת בני הזוג להודיע ללשכת רשות האוכלוסין על כל שינוי בנסיבות שדווחו.

הארכת האשרה או שינוי בסוג האשרה

  • הארכת האשרה לתקופה נוספת:
    • לצורך חידוש האשרה יש לקבוע תור מראש, בדומה לקביעת התור הראשוני, באמצעות פניה ללשכה המקומית ברשות האוכלוסין וההגירה, או למוקד הטלפוני. גם כאן, מומלץ לעשות זאת מספיק זמן מראש.
    • עם קביעת התור, בני הזוג יקבלו רשימה מעודכנת של מסמכים שיתבקשו להביא לפגישה, המבוסס על רשימת המסמכים הנלווים הנדרשים לתור הראשוני.
  • ישנם מצבים

זכויות נוספות הנלוות לאשרה מסוג ב/1

  • מי שבידיו אשרה בתוקף מסוג ב/1, רשאי לעבוד בישראל, כשכיר, כעצמאי, או בשילוב של שינהם.
  • מי שבידיו אשרה בתוקף מסוג ב/1, מוגדר ברשות המסים כ- "תושב חוץ זכאי", משלם מס הכנסה לפי מדרגות המס הרגילות, וזכאי לנקודות זיכוי במס (2.25 לגבר ו-2.75 לאישה). לפירוט ראו כאן.
  • ביטוח לאומי - מכוסים רק מקרים של תאונות עבודה, אמהות וכן פיצויים במקרה שהמעסיק פושט רגל. אין כיסוי עבור שאר הזכויות מטעם הביטוח הלאומי (כגון אבטלה, חופשת לידה, קצבת זקנה, קצבת ילדים, השלמת הכנסה וכד') ולכן גם אינם נדרשים לשלם דמי ביטוח עבורם.
  • ביטוח בריאות - אין זכאות לביטוח בריאות ממלכתי, אך ישנם מסלולים לביטוח בריאות במסגרת קופות החולים.
  • נהיגה - רשיון נהיגה בינלאומי, המרה

חשוב לדעת

  • ההליך נוגע גם לבני זוג מאותו המין
  • אשרת שהיה על בסיס חיים משותפים (ובהמשך לכך הזכויות הנלוות אליה), היא תחנה ראשונה בהליך המכונה ברשות ההגירה "ההליך המדורג", אשר בהמשך אליו ניתן לקבל בתנאים שונים אשרת שהיה על בסיס נישואים, מעמד של תושב ארעי, מעמד של תושב קבע ו- אזרחות ישראלית.
  • שהיה שלא כחוק, או הפרה של תנאי האשרה הקודמת (לדוגמה אשרת תייר רגילה, מסוג ב/2), עלולה לעכב או אף למנוע קבלת אשרה מסוג ב/1, גם אם ההפרה נעשתה לאחר תחילת הליך הבקשה ובזמן ההמתנה לאשרה החדשה.
  • לא ניתן להגיש בקשה לאשרה מסוג ב/1 על בסיס חיים משותפים או נישואין, במקביל להגשת בקשה לאשרה לצורך עבודה או לצרכים אחרים. במקרה שכבר הוגשה בקשה בערוץ אחר, המבקש יתבקש לבחור ערוץ טיפול אחד, באמצעות הגשת מכתב מפורט בו הוא מצהיר על ערוץ הטיפול הנבחר, ומהן הסיבות לבחירתו.
  • כאשר המבקש הוא אזרח חבר מדינות או מזרח אירופה, יתכנו הליכים מעט שונים.
ראו גם
  • [[]]
  • [[]]
  • [[]]

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים