חדש:מעמד לקטינים שנולדו בישראל בדרך של הכרה באבהות (הליך)

קטינים שנולדו בישראל לאם זרה ואב ישראלי עשויים להיות זכאים למעמד בישראל

יש להגיש את הבקשה למתן המעמד בתוך 3 חודשים מיום הלידה

רשות האוכלוסין וההגירה

טפסים

• נוהל מתן מעמד בישראל לקטינים שנולדו בישראל על דרך של הכרה באבהות

קטינים שנולדו בישראל לאם זרה ואב ישראלי (אזרח או תושב קבע) עשויים להיות זכאים למעמד בישראל. נוהל מס' 5.2.0004 של רשות האוכלוסין וההגירה מסדיר את אופן הטיפול בבקשות להסדרת מעמד לקטינים כאמור.
אופן הטיפול בבקשות משתנה בהתאם לאופי הקשר בין אם הקטין והאב הנטען, מועד תחילת הקשר (לפי או אחרי ההריון), ומעמדו של האב הנטען בישראל (אזרח או תושב קבע). ההבדל העיקרי באופן הטיפול במקרים השונים יהיה בדרישה להוכחת האבהות: במקרים מסוימים תסתפק הרשות בהצהרת האב הנטען על אבהותו, במקרים אחרים יתבקשו גם מסמכים וראיות מסוגים שונים, ולעיתים יידרשו המבקשים להציג פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה, הקובע את אבהות האב הנטען.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• קטינים שנולדו בישראל לאם בעלת אזרחות זרה, ולאב בעל אזרחות ישראלית או שהנו תושב קבע בישראל.
• על מגיש הבקשה לקיים את התנאים הבאים:

• נוכחות אישית של הטוען לאבהות ושל אם הקטין בלשכת רשות האוכלוסין הסמוכה למקום מגוריו של האב הנטען.
• הצגת מסמכים מזהים רשמיים ותקפים.
• הצגת אשרת הכניסה באמצעותה נכנסה אם הקטין לישראל.
• הבקשה לקבלת המעמד מוגשת בתוך 3 חודשים ממועד הלידה.

• אם מגישי הבקשה אינם עומדים בתנאים המפורטים למעלה, אסור לדחות את בקשתם על הסף, אלא על פקידי הלשכה לפעול כך:

• ככלל, המבקשים יידרשו להציג פסק דין הקובע את האבהות של האב הנטען.
• אם יהיו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, למשל קיומו של ילד קודם שקיבל מעמד בישראל לאחר שהוכח כי הוא ילדם המשותף של אותם הורים, או אישורים מהימנים לכך שהקטין נולד באמצעות הפריה מלאכותית מזרעו של הטוען לאבהות, ניתן יהיה ליתן מעמד לקטין על בסיס ראיות חותכות כגון אלה ובלי פסק דין הקובע אבהות.

למי ואיך פונים

• את הבקשה יש להגיש בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה הקרובה למקום מגוריו של האב הנטען. לרשימת הלשכות ואמצעי הקשר עימן לחץ כאן.

שלבי ההליך

• יש להבחין בין מספר קטיגוריות שהטיפול בהן הוא שונה, לפי המעמד של האב (ישראלי או תושב קבע) ומצבם האישי של בני הזוג (נשואים / לא נשואים):

• האב הנטען הוא אזרח ישראלי הנשוי לאם הקטין: במקרה שאם הקטין הגישה בקשה לקבלת מעמד מכוח הזוגיות שלה עם האב הנטען טרם הוריית הקטין, ובמסגרת הבקשה כבר הומצאו לרשות האוכלוסין וההגירה ראיות מספקות על קיומם של חיים משותפים, ניתן להסתפק בהצהרה של האב הנטען בדבר הכרה באבהות, ולהעניק לקטין אזרחות ישראלית מכוח לידה.
• האב הנטען הוא תושב קבע בישראל הנשוי לאם הקטין: במקרה שאם הקטין הגישה בקשה לקבלת מעמד בישראל מכוח ההליך המדורג לבני זוג של תושבי קבע טרם הוריית הקטין, ובמסגרת בקשה זו הומצאו מסמכים מספקים על קיומם של חיים משותפים, ניתן להסתפק בהצהרה של האב הנטען בדבר הכרה באבהות, ולתת לקטין רישיון לישיבה בישראל בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל והתקנות שהותקנו על פיו.
• הישראלי הטוען לאבהות אינו נשוי לאם הקטין: במקרה שאם הקטין קיבלה רישיון ישיבה בישראל מכוח היותה ידועה בציבור של הטוען לאבהות טרם הוריית הקטין, ניתן לקבל הצהרה בדבר הכרה באבהות. המעמד לקטין יינתן לפי מעמד האב בישראל, לפי הפירוט לעיל.
• אם הקטין הגישה בקשה לקבלת מעמד בישראל מכוח היותה נשואה לטוען לאבהות או ידועה בציבור שלו לאחר הוריית הקטין, או שהגישה בקשה בטרם הוריית הקטין, ולא הוגשו במסגרת הבקשה מסמכים מספקים לקיומו של תא משפחתי: יש לקבל ראיות אובייקטיביות לגבי קיום תא משפחתי טרם הוריית הקטין. אם הפקיד המוסמך השתכנע לטפל בבקשה, יעניק עד לקטין, עד למתן החלטה סופית, מעמד בהתאם למעמד האב, כמפורט לעיל.

• בכל המקרים בהם נדרשו ראיות ולא סופקו ראיות מספקות, או התעורר חשד ביחס לאמינות הראיות שסופקו, יידרשו המבקשים להציג פסק דין הקובע את האבהות. ככלל, במקרים כאלה, בהליך המשפטי שיתקיים לצורך קביעת האבהות, יעמוד נציג משרד הפנים על הוכחת אבהות באמצעות בדיקה גנטית.

ערעור

• על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה, לרבות על אי מתן החלטה כלל בבקשה שהוגשה, ניתן לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים, במחוז בו יושבת הלשכה המטפלת בבקשה.
• ככלל, יש לעתור לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה או מיום בו נודע למבקש על ההחלטה - לפי המוקדם. ואולם, בית המשפט רשאי להאריך מועד להגשת עתירה, אם ראה הצדקה לכך.

חשוב לדעת

• השירות והטיפול בבקשה בלשכת רשות האוכלוסין יינתן ללא תשלום.
• אופן הטיפול בהסדרת המעמד כמפורט לעיל, אינו חל על מקרים בהם נישואיהם של בני הזוג מהווים עבירה לפי חוק העונשין - התשל"ז 1977 (למשל, ריבוי נישואים).
• במקרה שהוחלט לרשום את הילד כאמור, הפקיד יפעל בהתאם לנוהל מס' 2.2.001 של משרד הפנים.

ראו גם

• אזרחות ותושבות
• הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

שם	אתר	דוא"ל	טלפוןטל'
מענה ממשלתי מרכזי	אתר	דוא"ל	1299
שי"ל	אתר	פניה מקוונת	118

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים === הרחבות ופרסומים

==

• חוק הכניסה לישראל
• חוק האזרחות
• תקנות בתי משפט לעניינים מנהליים
• תקנות הכניסה לישראל ץשל"ד-1974.

מקורות

• נוהל מתן מעמד בישראל לקטינים שנולדו בישראל על דרך של הכרה באבהות