חישוב מספר ימי החופשה השנתית (מושג)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

חוק חופשה שנתית וכן צו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר קובעים כמה ימי חופשה עובד צובר בכל שנת עבודה
עובד שבשנה מסוימת עבד רק בחלק מהשנה, זכאי לחלק היחסי של ימי החופשה שנקבעו לגבי הוותק שלו
בני נוער, עובדי קבלן ועובדים בענפים מסויימים זכאים למספר ימי חופשה גבוה יותר (ראו סעיף הרחבות בהמשך)
ימי מחלה שבגינם מקבל העובד דמי מחלה יחשבו לצורך צבירת ימי החופשה כאילו היו ימי עבודה בפועל
מספר ימי החופשה השנתית של עובדים בעלי ותק של עד 4 שנים הוגדל
ביום 07.02.2016 התקבל בכנסת תיקון לחוק חופשה שנתית, שמוסיף 2 ימי חופשה שנתית לעובד בכל אחת מ-4 השנים הראשונות לעבודה (ובכך משווה אותם למספר הימים שזכאים להם עובדים עם ותק של 5 שנות עבודה). לפי התיקון לחוק, יום חופשה אחד התווסף החל מיולי 2016, והיום השני - החל מינואר 2017.

חוק חופשה שנתית קובע כללים לגבי הזכאות לחופשה שנתית ואורך החופשה.

  • ערך זה עוסק בחישוב מספר ימי החופשה שעובד זכאי להם בכל שנת עבודה. למידע על עצם הזכאות לחופשה ראו חופשה שנתית.
  • בכל שנה קלנדרית (מינואר עד דצמבר) צובר העובד מספר ימי חופשה בהתאם ל-3 קריטריונים:
    1. משך הקשר המשפטי (יחסי עובד-מעביד) במהלך השנה - במסגרת קריטריון זה בודקים האם במשך כל השנה התקיימו יחסי עובד- מעביד בין הצדדים, או שמא יחסי העובד- מעביד התקיימו רק בחלק מהשנה מפאת פיטורים, התפטרות, או תחילת עבודה במהלך השנה.
    2. מספר הימים בפועל שעבד העובד במהלך השנה.
    3. הוותק של העובד במקום העבודה - סעיף 1 לחוק חופשה שנתית מגדיר "שנת עבודה" כפרק זמן של 12 חודשים, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה. לכן, לצורך חישוב החופשה השנתית, הוותק אינו משך הזמן שהעובד עובד במקום העבודה, אלא כמה שנים קלנדריות (מינואר עד דצמבר) הוא עובד במקום העבודה.
דוגמה:
עובד שהחל לעבוד בינואר 2011 ועובד שהחל לעבוד באוקטובר 2011 ייחשבו שניהם כבעלי ותק של שנה אחת לעניין חישוב ימי החופשה השנתית בשנת 2011, ותק של שנתיים בשנת 2012, ותק של 5 שנים בשנת 2015 וכן הלאה (עם זאת, מספר ימי החופשה שהיו זכאים להם בשנה הראשונה לעבודתם נקבע בהתאם למספר הימים שעבדו באותה שנה - ראו פרטים בהמשך).
  • מספר ימי החופשה השנתית שנקבעו על-פי החוק כוללים את ימי המנוחה השבועית.
  • מספר ימי העבודה בפועל שמהם רשאי העובד להיעדר על חשבון החופשה השנתית משתנה בהתאם לאורך שבוע העבודה המקובל במקום העבודה.
    • עובד שבמקום עבודתו מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים, זכאי ל-5 ימי היעדרות מעבודה על כל 7 ימי חופשה שצבר על-פי החוק (שכן בתוך 7 ימי החופשה נכללים גם ימים שישי ושבת, שהם ימי המנוחה השבועית במקומות עם שבוע עבודה הוא בן 5 ימים).
    • עובד שבמקום עבודתו מונהג שבוע עבודה בן 6 ימים, זכאי ל-6 ימי היעדרות מעבודה על כל 7 ימי חופשה שצבר על-פי החוק (שכן בתוך 7 ימי החופשה נכלל יום שבת, שהוא יום המנוחה השבועית במקומות עבודה שבהם עובדים 6 ימים בשבוע).
  • למידע לגבי עובדים בשכר שעתי או יומי, ראו חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי.

זכאות על-פי צו ההרחבה

  • בנוסף להוראות שנקבעו בחוק חופשה שנתית, נקבעו כללים לגבי אורך החופשה בצו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר.
  • צו זה חל על מרבית מקומות העבודה שעברו לשבוע עבודה בן 5 ימים, בהתאם לענפים המפורטים בתוספת השנייה לצו (כגון: תעשייה, מלאכה, שמירה ואבטחה, נקיון ואחזקה, שירותי משרד ועוד).
  • הצו אינו חל על:
    • מקום עבודה שמועסקים בו פחות מ-4 עובדים
    • עובדים ומעסיקים שהמעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים הוסדר או יוסדר לגביהם בהסכם קיבוצי
    • חברה ממשלתית כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975
    • חברה עירונית כמשמעותה בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985
    • מעסיק שוועדת הפיקוח שהוקמה לעניין צו ההרחבה קבעה כי הוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו ההרחבה לא יחולו עליו.
  • צו ההרחבה נוקב במספר ימי החופשה נטו (מספר ימי העבודה הכלולים בחופשה ללא ימי המנוחה השבועית), בשונה מהחוק שבו מצויינים מספר ימי החופשה ברוטו (הכוללים את ימי המנוחה השבועית).
  • בכל מקרה שבו מספר ימי החופשה המופיעים בחוק שונה ממספר הימים המופיע בצו ההרחבה, העובד יהיה זכאי למספר ימי החופשה הגבוה מביניהם.

עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך לאורך כל השנה

  • עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך לאורך כל השנה, הוא עובד שמתחילת חודש ינואר עד חודש דצמבר התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עובד-מעביד.

עובד שהשלים לפחות 200 ימי עבודה באותה שנה

  • עובדים שהקשר המשפטי בינם ובין המעסיק התקיים לאורך כל השנה ועבדו לפחות 200 ימים במהלך השנה, זכאים לחופשה שנתית על פי הטבלאות הבאות:

עובדים במקומות עבודה שעובדים בהם 5 ימים בשבוע

שנות ותק 1-2 שנים 3-4 שנים 5 שנים 6 שנים 7 שנים 8 שנים 9 שנים 10 שנים 11 שנים 12 שנים 13 שנים 14 שנים ומעלה
ימי זכאות ברוטו (כולל ימי המנוחה השבועית) על-פי החוק 16 ימים החל מה-01.01.2017 (*) 16 החל מה-01.01.2017 (*) 16 18 21 22 23 24 25 26 27 28
ימי זכאות נטו (לפי ימי העבודה בפועל) על-פי החוק 12 ימים החל מה-01.01.2017 (*) 12 ימים החל מה-01.01.2017 (*) 12 14 15 16 17 18 19 20 20 20
ימי זכאות נטו (לפי ימי העבודה בפועל) על-פי צו ההרחבה 10 ימים לפי הצו, אך למעשה 12 ימים בהתאם לחוק. 11 ימים לפי הצו, אך למעשה 12 ימים בהתאם לחוק. 12 17 17 17 23 23 23 23 23 23

(*) בהתאם לתיקון לחוק, ימי החופשה שנקבעו לעובדים עם ותק שבין שנה ל- 4 שנים הם:

  • 14 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 10 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) עד ה- 30.06.2016
  • 15 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 11 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מה- 01.07.2016 - עובד שהועסק לאורך כל שנת 2016 יצבור 14.5 ימים ברוטו (או 10.5 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל)
  • 16 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 12 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מ-01.01.2017

עובדים במקומות עבודה שעובדים בהם 6 ימים בשבוע

שנות ותק משנה עד 4 שנים 5 שנים 6 שנים 7 שנים 8 שנים 9 שנים 10 שנים 11 שנים 12 שנים 13 שנים 14 שנים ומעלה
ימי זכאות ברוטו (כולל ימי המנוחה השבועית) על-פי החוק 16 ימים החל מה-01.01.2017 (*) 16 18 21 22 23 24 25 26 27 28
ימי זכאות נטו (לפי ימי העבודה בפועל) על-פי החוק 14 ימים החל מה-01.01.2017 (*) 14 16 18 19 20 21 22 23 24 24

(*) בהתאם לתיקון לחוק, ימי החופשה שנקבעו לעובדים עם ותק שבין שנה ל- 4 שנים הם:

  • 14 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 12 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) עד ה- 30.06.2016
  • 15 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 13 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מה- 01.07.2016 - עובד שהועסק לאורך כל שנת 2016 יצבור 14.5 ימים ברוטו (או 12.5 ימים נטו)
  • 16 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 14 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מ-01.01.2017
דוגמה:
  • עובדת החלה לעבוד בשנת 2009 במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה של 5 ימים ושהוראות צו ההרחבה חלות עליו.
  • בשנת 2017 העובדת נמצאת בשנה הקלנדרית ה-9 לעבודתה.
    • על-פי הוראות החוק, העובדת זכאית ל- 17 ימי חופשה (לפי ימי העבודה בפועל) עבור שנת 2017.
    • על-פי הוראות צו ההרחבה, העובדת זכאית ל- 23 ימי חופשה (לפי ימי העבודה בפועל) עבור שנת 2017.
  • הזכאות נקבעת על-פי מספר ימי החופשה הגבוה מבין שתי האפשרויות, ולכן העובדת תהיה זכאית ל- 23 ימי חופשה עבור שנת 2017.
דוגמה:
  • עובד החל לעבוד בשנת 2005 במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה של 6 ימים.
  • בשנת 2016 הוא נמצא בשנה הקלנדרית ה- 12 לעבודתו.
  • העובד זכאי ל- 26 ימי חופשה עבור שנת 2016 (כולל ימי המנוחה השבועית).
  • מספר ימי העבודה נטו שמהם הוא רשאי להיעדר על חשבון החופשה השנתית הוא 23.

עובד שלא השלים 200 ימי עבודה באותה שנה

  • עובד שהקשר המשפטי שלו עם מעסיקו נמשך לכל אורך השנה, אך עבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, זכאי לחלק יחסי ממספר הימים ברוטו המפורטים בטבלאות.
  • החישוב ייעשה באופן הבא:
חישוב חופשה שנתית 200.jpg
  • אם מתקבל מספר שאינו שלם בחישוב ימי החופשה למי שעבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, המספר יעוגל כלפי מטה.
דוגמה:
  • עובד החל לעבוד בשנת 2010 במקום עבודה שהוראות צו ההרחבה חלות עליו.
  • העובד מועסק במשרה חלקית פעמיים בשבוע.
  • במהלך שנת 2017 (שנת העבודה השמינית שלו), הוא עבד 100 ימים בפועל.
  • על פי צו ההרחבה מי שעבדו לפחות 200 ימים במהלך שנת העבודה השמינית זכאים ל-17 ימי חופשה נטו (לפי ימי העבודה בפועל), כלומר 23 ימים ברוטו.
  • מספר ימי החופשה השנתית שלהם העובד זכאי יחושב באופן הבא:
    • 100 חלקי 200 כפול 23 (מספר הימים ברוטו) - סה"כ 11.5 ימים, כולל ימי המנוחה השבועית.
    • היות שהתקבל מספר שאינו שלם, המספר יעוגל כלפי מטה, כלומר 11 ימים ברוטו.
    • מספר ימי החופשה נטו של העובד (לפי ימי העבודה בפועל) הוא 9 ימים.
דוגמה:
  • עובדת החלה לעבוד בשנת 2012 במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה של 6 ימים.
  • בשנת 2017 יצאה לחופשה ללא תשלום ועבדה בפועל רק 85 ימים.
  • מספר ימי החופשה שצברה בשנת 2017 יחושב כך:
    • 85 (ימי עבודה בפועל) חלקי 200, כפול 18 (מקסימום ימי הזכאות לשנה השישית), סה"כ 7.65 ימים.
    • מכיוון שחלקי ימים לא נחשבים, המספר יעוגל כלפי מטה, והעובדת תהיה זכאית ל-7 ימי חופשה קלנדריים עבור עבודתה בשנת 2017.
    • ימי המנוחה השבועית נכללים בימי החופשה, ולכן המשמעות היא שאותה עובדת תהיה זכאית ל-6 ימי חופשה "נטו" בפועל.

עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה

  • עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה, הוא עובד שיחסי העובד-מעביד בינו לבין מעסיקו לא נמשכו לאורך כל השנה הקלנדרית (מינואר-דצמבר), היות שהעובד פוטר או התפטר במהלך השנה או שהעובד החל את עבודתו אצל המעסיק באמצע השנה.
  • עובד כזה זכאי לחופשה שנתית שתחושב באופן הבא.

עובד שהשלים 240 ימי עבודה באותה שנה

  • עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה, ועבד לפחות 240 ימים באותה שנה, זכאי לחופשה שנתית בהתאם לימים שצויינו בטבלאות.

עובד שלא השלים 240 ימי עבודה באותה שנה

  • עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה, ועבד פחות מ-240 ימים באותה שנה, זכאי לחלק היחסי של מספר ימי החופשה המפורטים בטבלאות. החישוב ייעשה באופן הבא:
חישוב חופשה שנתית 240.jpg
  • אם מתקבל מספר שאינו שלם בחישוב ימי החופשה למי שעבד פחות מ-240 ימים באותה שנה, המספר יעוגל כלפי מטה.
דוגמה:
  • עובדת החלה לעבוד ביולי 2016 במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע.
  • סה"כ הספיקה העובדת לעבוד במשך 120 ימים בפועל בשנת 2016.
  • חישוב ימי החופשה השנתית שצברה ייעשה באופן הבא:
    • 120 ימי עבודה חלקי 240, כפול 14.5 (מספר ימי הזכאות המלאה לעובד בשנת העבודה הראשונה החל מה-01.07.2016) - סה"כ 7.25 ימים ברוטו (כולל ימי המנוחה השבועית).
    • מכיוון שחלקי ימים לא מחושבים, המספר יעוגל כלפי מטה, ל-7 ימים ברוטו.
    • מספר ימי העבודה נטו שמהם העובדת רשאית להיעדר על חשבון החופשה השנתית הוא 5.
דוגמה:
  • עובדת החלה לעבוד בשנת 2008 במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע.
  • העובדת התפטרה מעבודתה במאי 2017. באותה שנה העובדת עבדה 90 ימים בפועל.
  • חישוב ימי החופשה השנתית שצברה בשנת 2017 ייעשה באופן הבא:
    • 90 ימי עבודה חלקי 240, כפול 24 (הזכאות המלאה לעובד בשנת העבודה ה-10 במקום העבודה), סה"כ 9 ימים ברוטו (כולל ימי המנוחה השבועית).
    • מספר ימי העבודה נטו שמהם היא רשאית להיעדר מעבודתה על חשבון החופשה השנתית הוא 8.

חופשה לעובד שלא נותרו לו ימי חופשה

  • על-פי הפסיקה, אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שאורכה עולה על מספר ימי החופשה השנתית שצבר. כלומר, אין לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שיצבור בעתיד.
  • אם המעסיק מוציא את העובדים לחופשה מרוכזת וישנו עובד שאין לזכותו די ימי חופשה לניצול, יוכל המעסיק לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותו עובד לחופשה.
    2. להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.
    3. להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד נתן לכך את הסכמתו.
  • במקרה שהעובד מעוניין לצאת לחופשה, הוא רשאי, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצבר וזאת על חשבון ימי חופשה שיצבור בעתיד או כחופשה ללא תשלום.

חשוב לדעת

  • ימי מחלה בגינם מקבל העובד דמי מחלה ייחשבו לצורך צבירת ימי החופשה כאילו היו ימי עבודה בפועל.
  • יום עבודה שקוצר מפאת מחלה ייחשב כיום עבודה מלא לצורך צבירת ימי חופשה.
  • עובדים בשכר שעתי או יומי זכאים לחופשה שנתית רק אם עבדו 75 ימים רצופים לפחות, או אם יש להם הסכם עבודה בכתב עם המעסיק לתקופת עבודה העולה על 74 ימים רצופים (אם אינם עונים על תנאים אלה, הם עשויים להיות זכאים לתמורת חופשה). למידע נוסף, ראו חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי.

הרחבות

  • הוראות החוק קובעות את מספר ימי החופשה השנתית, מלבד בענפים ספציפיים שבהם נקבעו בהסכם או בצו הרחבה הוראות שמיטיבות יותר עם העובד. בכל מקרה, אם הוראות החוק הן המיטיבות עם העובד, החוק יגבר:
ענף לפרטים על אופן חישוב ימי החופשה
עובדי קבלן כוח אדם המועסקים במגזר הפרטי (ובמקרים מסוימים גם עובדי קבלן המועסקים במגזר הציבורי) חופשה שנתית לעובדי קבלן (חברות כוח אדם)
עובדי חברות ניקיון ותחזוקה חופשה שנתית לעובדי ניקיון
עובדי שמירה ואבטחה חופשה שנתית לעובדי שמירה ואבטחה
עובדי אולמות וגני אירועים חופשה שנתית לעובדי אולמות וגני אירועים
עובדים בענף הבנייה הסכם קיבוצי כללי בענף הבנייה, התשתיות, הצמ"ה, העבודות הציבוריות והשיפוצים (באתר הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל) - סעיף "חופשה שנתית"
עובדים בענפי החקלאות צו הרחבה בענף החקלאות (באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים) - סעיפים 24,25
עובדים בענף הדפוס צו הרחבה בענף הדפוס, הכריכה והצינקוגרפיה (באתר נבו) - סעיף יג
עובדים בתעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (במפעלים עם עד 20 עובדים) צו הרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים) - סעיף "חופשה שנתית"
עובדים בענף המלונאות צו ההרחבה בענף המלונאות (באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים) - סעיף 29. העובדים זכאים על-פי הצו גם לחופשה מיוחדת בתשלום: לרגל נישואין- 3 ימי חופשה, לרגל נישואי בן/בת- יום חופשה אחד ולרגל ברית מילה לבן- יום חופשה אחד.

בני נוער

  • בני נוער (מתחת לגיל 18) זכאים ל-18 ימי חופשה בלי קשר לוותק שלהם במקום העבודה.
  • מי שעבדו רק בחלק מהשנה יהיו זכאים לחלק היחסי של החופשה.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לבני נוער עובדים.

ארגוני סיוע

חקיקה ונהלים

פסקי דין