טיפול מרפאתי על פי צו של בית משפט (הליך)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

לבית משפט סמכות להורות על טיפול מרפאתי בכפייה של נאשם במשפט פלילי שחולה במחלת נפש או סבל ממחלה נפשית בעת ביצוע העבירה
בית המשפט לא ייתן צו לטיפול מרפאתי אלא לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית
בית המשפט ייתן צו לטיפול מרפאתי רק אם הוא סבור שהדבר אינו יכול לסכן את שלום הציבור או את שלום הנאשם
הנאשם זכאי לקבל יצוג משפטי בידי עורך דין על חשבון המדינה בכל ההליכים בפני בית המשפט ובפני הוועדה הפסיכיאטרית
  • כאשר הועמד אדם לדין פלילי בגין ביצוע עבירה כלשהי, רשאי בית המשפט להורות על שליחתו לטיפול מרפאתי גם בניגוד לרצונו.
  • בית המשפט ראשי לעשות זאת בכל אחד משני המקרים הבאים:
  1. הנאשם סבל ממחלה נפשית בעת ביצוע העבירה.
  2. הנאשם לוקה בנפשו בעת הדיון בבית המשפט.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

אדם שבעת הדיון בבית המשפט סובל ממחלת נפש

  • על פי החוק, אם הועמד נאשם לדין פלילי, ובית המשפט סבור, על בסיס ראיות שהוצגו בפניו, כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין בגלל שהוא חולה במחלת נפש, רשאי בית המשפט לצוות, שהנאשם יקבל טיפול מרפאתי או יאושפז בבית החולים.
  • במילים אחרות, בית המשפט צריך להשתכנע כי התקיימו בנאשם שלושת התנאים הבאים:
  1. הנאשם חולה במחלת נפש.
  2. הנאשם שאינו מסוגל לעמוד לדין.
  3. מחלת הנפש היא הסיבה לכך שאינו מסוגל לדין.
  • גם אם שלושת מרכיבים אלה הוכחו לבית המשפט, הוא לא יצווה על אשפוז הנאשם או על טיפול מרפאתי, אלא אם הוכח לו שמצבו הנפשי של הנאשם אכן מצריך את האשפוז או הטיפול.
  • בית המשפט ייתן צו לטיפול מרפאתי (ולא צו אשפוז) רק אם סבר שהדבר אינו יכול לסכן את שלום הציבור או את שלום הנאשם

אדם שבעת ביצוע העבירה סבל ממחלת נפש

  • אם הועמד נאשם לדין פלילי, ובית המשפט מצא כי הוא אכן עשה את מעשה העבירה, שבה הואשם, אך החליט, על-פי ראיות שהובאו לפניו, שהנאשם היה חולה במחלת נפש בשעת המעשה, ולכן לא ניתן להעניש אותו (לפי חוק העונשין), ושהוא עדיין חולה, יצווה בית המשפט שהנאשם יאושפז או יקבל טיפול מרפאתי.
  • במילים אחרות, בית המשפט ישלח את הנאשם לאשפוז או טיפול מרפאתי אם התקיימו כל התנאים הבאים:
  1. בית המשפט קבע שהוא ביצע את מעשה העבירה.
  2. הנאשם היה חולה במחלת נפש בעת ביצוע העבירה.
  3. הנאשם עדין חולה במחלת הנפש.

למי ואיך פונים

  • בעת הדיון בפני בית המשפט יש להציג בפניו ראיות (כגון: מסמכים רפואיים, דו"חות אשפוז, חוות דעת פסיכיאטריות וכו') המעידות על כך שהנאשם חולה במחלת נפש או היה חולה במחלת נפש בעת ביצוע העבירה.

שלבי ההליך

בדיקה פסיכיאטרית

  • בית המשפט יורה להביא את הנאשם לבדיקה פסיכיאטרית. אם הנאשם הינו קטין, יש להביאו לבדיקה בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ונוער.
  • אם הפסיכיאטר המחוזי הודיע לבית המשפט, כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית, אלא רק בתנאי אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות על אשפוזו של הנאשם, לשם עריכת בדיקה והסתכלות, לתקופה שבית המשפט יקבע.
  • בתום הבדיקה תיערך חוות דעת פסיכיאטרית שתוגש לבית המשפט.

החלטת בית המשפט

  • על סמך חוות הדעת הפסיכיאטרית יחליט בית המשפט על אחת משלוש האפשרויות:
  1. להורות על אשפוזו של הנאשם.
  2. להורות על טיפול מרפאתי כפוי.
  3. להמשיך בניהול המשפט.

קבלת הנאשם לטיפול הנאשם והפסקת ההליכים המשפטיים נגדו

  • קבלת הנאשם לטיפול מרפאתי
  • אם קבע בית המשפט כי על הנאשם להתאשפז או לקבל טיפול מרפאתי כפוי, יקבע הפסיכיאטר המחוזי באיזה בית חולים או מרפאה יבוצע האשפוז או הטיפול.
  • הפסקת ההליכים המשפטיים נגד הנאשם
  • אם קבע בית המשפט כי על הנאשם להתאשפז או לקבל טיפול מרפאתי כפוי, על בית המשפט להפסיק את ההליכים המשפטיים נגד הנאשם (כלומר לבטל את המשפט).
  • אם הסניגור (עורך-הדין של הנאשם) ביקש זאת, מוסמך בית המשפט לברר בכל זאת את אשמתו של הנאשם. במקרה כזה הצו לטיפול מרפאתי יעמוד בתוקפו עד לתום הבירור, כלומר הנאשם יישלח לטיפול מרפאתי. בתום הבירור יפקע הצו (כלומר יש לשחרר את הנאשם).
  • למרות זאת, אם בתום הבירור הנאשם לא זוכה מאשמה - בית המשפט יחליט בשאלת האשפוז או הטיפול המרפאתי, והוא רשאי להורות על אשפוז או טיפול מרפאתי מחדש.

שחרור מהטיפול המרפאתי

  • לוועדה המחוזית שדנה בעניינו של הנאשם יש סמכות להחליט על על שחרורו של החולה.
  • אם החליטה הוועדה על שחרור החולה, עליה להודיע על מועד השחרור לפסיכיאטר המחוזי, ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המחוז ולמשטרת ישראל

חידוש המשפט הפלילי לאחר השחרור

  • היועץ המשפטי לממשלה רשאי להורות על העמדתו של הנאשם לדין לאחר שחרורו , וזאת רק במקרה שהצו לטיפול מרפאתי ניתן מהטעם שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין בשל מחלתו.
    לפי נוסח החוק, זה לא חל על טיפול מרפאתי אלא רק אל אשפוז. כרמי לא מסייג את זה רק לאשפוז
    הערה מאת שרון הורנשטיין 13:00, 30 במאי 2012 (IDT)
  • לשם כך עליו להגיש בקשה לבית המשפט לבטל, נוכח השיפור שחל במצבו של הנאשם, את החלטתו הקודמת, שקבעה שהנאשם לא מסוגל לעמוד לדין.
  • אם ניתן הצו על יסוד העובדה שהנאשם לקה בנפשו בעת ביצוע העבירה ולכן לא ניתן להענישו, לא ניתן יהא לחדש את המשפט נגדו גם לאחר שחרורו מן הטיפול המרפאתי.

זכויות החולה הנמצא בטיפול מרפאתי על-פי צו בית משפט

  • ככלל זכויותיו וחובותיו של נאשם שנשלח לטיפול מרפאתי בכפייה לפי צו של בית משפט זהות לאלו של מי שנשלח לטיפול בכפייה לפי הוראת אשפוז של פסיכיאטר מחוזי.
  • עם זאת ישנם שני הבדלים בין טיפול כפוי של נאשם במשפט פלילי לטיפול כפוי על-ידי הוראת אשפוז של פסיכיאטר מחוזי:
  1. בטיפול כפוי של נאשם לפי צו בית משפט, יתקיים דיון תקופתי בעניינו של המטופל לפני הוועדה הפסיכיאטרית, אחת ל-6 חודשים לפחות.
  2. חופשות מהטיפול יאושרו ע"י הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית. הוועדה מוסמכת לאשר חופשות בתוך תקופת הצו, בתנאים שהיא תקבע.

ערעור

  • צו לטיפול מרפאתי בידי בית משפט הוא כמו הרשעה לעניין הערעור. בניגוד לטיפול מרפאתי כפוי על פי הוראת פסיכיאטר מחוזי, הערעור על החלטת בית המשפט לתת צו לטיפול מרפאתי יוגש לבית המשפט שאליו ניתן היה להגיש ערעור על הרשעה. למשל אם ניתן הצו על-ידי בית משפט שלום, יוגש הערעור לבית המשפט המחוזי. אם ניתן הצו על-ידי בית המשפט המחוזי, יוגש הערעור לבית המשפט העליון.
  • את הערעור יש להגיש תוך 45 יום מיום שניתן הצו.
  • את הערעור רשאי להגיש כל אחד מהצדדים (תובע משטרתי, הנאשם או עורך דינו).
  • ניתן לערור גם על ההחלטה לאשפז את הנאשם לצורך הבדיקה המקדימה (לפני מתן חוות דעת פסיכיאטרית). הערר מוגש לבית המשפט שאליו מגישים ערעור. (אם ההחלטה ניתנה בבית משפט השלום, יוגש הערר לבית המשפט המחוזי. אם ניתנה ההחלטה בבית המשפט המחוזי, יוגש הערר לבית המשפט העליון).

חשוב לדעת

  • צו לטיפול מרפאתי יכול להינתן אך ורק בנוכחות הסניגור של הנאשם.
  • בכל ההליכים בפני בית המשפט ובפני הוועדה הפסיכיאטרית (כולל בערעורים על החלטות הוועדה) זכאי הנאשם לקבל יצוג משפטי בידי עורך דין על חשבון המדינה.
  • אם הנאשם לא ימלא אחר צו בית המשפט בעניין טיפול מרפאתי, הפסיכיאטר המחוזי יורה על אשפוזו בכפייה בבית חולים ללא צורך בפנייה לבית משפט.
  • אם לאחר מתן הצו, החמיר מצבו הנפשי של הנאשם, והתקיימו בו התנאים לאשפוז כפוי דחוף או התנאים לאשפוז כפוי לא דחוף, יורה הפסיכיאטר המחוזי על אשפוזו.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

  • אמנון כרמי, בריאות ומשפט (2003)

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב ע"י הר"י.