יום כיפור (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

יום כיפור תשע"ח (2017) יחול ביום שבת י' בתשרי 30.09.2017
דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות ליום הכיפורים
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שעות העבודה, שכר וחופשה במהלך יום הכיפורים וערב יום הכיפורים.

  • במקומות עבודה שבהם נהוגים הסדרים המיטבים יותר עם העובדים בהשוואה לדרישות החוק, יחולו הסדרים אלה.

ערב יום כיפור

עבודה בערב יום כיפור

  • במקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים, לא יעבדו ממילא בערב יום כיפור שיחול השנה ביום שישי. המידע שלהלן מתיחס למקומות עבודה שנהוג לעבוד בהם בימי שישי.
  • ערב יום כיפור הוא יום עבודה מקוצר. צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים קובעים כי ערב יום הכיפורים יהיה יום עבודה בן 6 שעות, אך ישלמו בו שכר מלא.
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת יום הכיפורים.
  • בענף הפלסטיקה - בערב יום הכיפורים יעבדו 6 שעות ביום, בתשלום של 8 שעות.
  • בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה - בערב יום כיפור יעבדו 5 שעות, בתשלום של יום עבודה מלא.
  • בענף הניקיון - עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב יום כיפור 5 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. למידע נוסף ראו ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא לעובדי חברות ניקיון.
  • בענף המלונאות בערב יום כיפור עובדים 6 שעות, בתשלום של 8 שעות.
  • להרחבה בנושא עבודה בערבי חג.
  • להרחבה בנושא אורך יום העבודה.
  • עבודה בערב יום כיפור בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך יום כיפור.

חופשה בערב יום כיפור

  • במקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים, לא יעבדו ממילא בערב יום כיפור שיחול השנה ביום שישי. המידע שלהלן מתיחס למקומות עבודה שנהוג לעבוד בהם בימי שישי.
  • ערב יום כיפור נחשב ליום בחירה.
  • המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור מועד זה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי הבחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.
  • לשם מימוש זכותו של העובד עליו לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב יום כיפור.
  • על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד עוד לא ניצל יותר מיום בחירה אחד (מלבד ערב יום כיפור) מאז תחילת השנה (מינואר).
  • למידע נוסף על ימי בחירה ראו: ימי חופשה לבחירה.
  • ככלל יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו: תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו: חופשה שנתית.
דוגמה:
  • ערב יום הכיפורים תשע"ח חל ביום שישי.
  • אם במקום עבודה שבו נהוג לעבוד בימי שישי, עובד יצא מרצונו לחופשה בערב החג או שהמעסיק קבע כי בערב החג לא יעבדו כלל במקום העבודה, אזי לכל העובדים שייעדרו מהעבודה באותו יום, ינוכה יום חופשה אחד מיתרת החופשה השנתית שצברו, והם יקבלו שכר רגיל עבור יום עבודה מלא.
  • במקומות עבודה רבים הסגורים בערב יום הכיפורים, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב יום כיפור, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.
  • מכיוון שערב יום הכיפורים חל השנה ביום שישי, הרי שבמקומות עבודה שנהוג בהם שבוע עבודה בן 5 ימים, ממילא לא עובדים ביום שישי, ויום זה נחשב כיום מנוחה שבועית. במקומות עבודה אלא לא ינוכה יום חופשה ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים.

תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג

  • יום כיפור הוא אחד מהמועדים שבהם זכאי עובד להיעדר מעבודתו ולקבל שכר רגיל.
  • עובד חודשי - עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החגים.
  • עובד שעתי/יומי-
    • עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (או שנעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק).
    • עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.
    • עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתו נופל על יום כיפור, ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.
  • חג שחל בשבת או ביום שישי: צו ההרחבה קובע כי אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום דמי חגים. הצו אינו מתייחס למקרים שבהם החג חל ביום שישי או ביום פנוי אחר של העובד. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי במקומות שבהם עובדים בימים א'-ה' בלבד (כלומר לא עובדים בימי שישי) עובד אינו זכאי לדמי חגים שחלים ביום שישי, כי ממילא הוא אינו מפסיד יום עבודה בגלל החג.
דוגמה:
בשנת 2017 (תשע"ח) יום כיפור חל בשבת. עובד שעתי אינו זכאי לדמי חגים עבור יום זה כי ממילא לא היה אמור לעבוד בשבת, והיעדרותו אינה נובעת מהחג.

עבודה במהלך יום כיפור

  • עבור יהודי ימי חג הם מועדי ישראל ועבור עובד שאינו יהודי ימי חג הם מועדי ישראל או חגי דתו, לפי בחירת העובד. לפירוט החגים השונים, ראו סעיף רשימות החגים (בתחילת הזכותון).
  • על פי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה החלות על המנוחה השבועית יחולו גם על החגים.
  • שעות כניסת החג ויציאת החג הן בדומה לשעות כניסת השבת ויציאת השבת. ( למעט יום העצמאות). עובד אשר התחיל את עבודתו בערב החג וסיים את עבודתו לאחר שעת כניסת החג, זכאי לגמול עבור שעות עבודתו בחג.
דוגמה:
  • עובד החל את עבודתו בערב חג בשעה 10:00 בבוקר וסיים אותה בשעה 18:30.
  • החג נכנס בשעה בשעה 17:30.
  • עבור השעה האחרונה של עבודתו (שחלה בתוך החג) זכאי העובד לגמול עבור העסקה בחג.

עובדים יומיים או שעתיים

  • עובד שעתי או יומי שעבד בחג זכאי לתשלום של 150% משכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג, וכן לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.
  • עובדים יומיים או שעתיים שהועסקו בחג שלא מתוך בחירה - על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים ). סך כל התגמול שהעובד זכאי לו יהיה בשיעור 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג (150% עבור שעות עבודתו במהלך החג ובנוסף 100% נוספים כדמי חגים).
  • החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע כי יינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
דוגמה:
  • עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג (על יום מנוחה זו הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה). הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.
  • עובדי שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך הם לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

עובד במשכורת חודשית

  • עובד במשכורת חודשית שעבד בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג (כיוון שהמשכורת היא חודשית, הרי השכר הרגיל עבור יום חג משולם בכל מקרה גם אם העובד מועסק בחג וגם אם לאו, ולכן במקרה שהעובד מועסק בחג הוא זכאי לתוספת של 50% בלבד מערך שכרו היומי).
  • בנוסף, העובד זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד, במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועסק.
  • גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג (בנוסף למשכורת החודשית הרגילה), כלומר אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
  • אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / צו הרחבה ענפי / חוזה עבודה אישי / נוהג - הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.
  • יש לציין כי פסק הדין של בית הדין הארצי מתייחס אומנם לעובד שעתי, אך הנימוקים של פסק הדין עשויים להיות רלוונטיים גם לעובדים המקבלים משכורת חודשית קבועה. אם כך הדבר, אזי לפי פסק הדין, עובד במשכורת חודשית העובד בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, עשוי להיות זכאי לתוספת של 150% מערך שכרו היומי (ולא ל-50%) עבור שעות עבודתו בחג. עם זאת נושא זה טרם הוכרע בפסיקה.

שעות נוספות


חופשה "כפויה" במהלך תקופת החגים

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
  1. אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
  2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעביד, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
דוגמה:
  • מעסיק יכול להחליט להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת החל מערב ראש השנה ועד לאחר יום הכיפורים.
  • העובדים יצאו לחופשה החל מערב ראש השנה (יום רביעי 20.09.2017) ויחזרו לעבודה לאחר יום כיפור (ביום ראשון 01.10.2017) - סה"כ 11 ימים.
  • מעסיק שבחר להוציא את העובדים לחופשה במשך תקופה זו (העולה על 7 ימים), יודיע להם על כך שבועיים מראש, אולם במקרה כזה לא יוכל להפחית מימי החופשה הצבורה את יום הכיפורים (יום אחד) ואת ראש השנה (יומיים), והעובדים ייחשבו כמי שניצלו 8 ימי חופשה (ימים שישי ושבת מובאים במניין החופשה, מלבד יום שישי שבו חל ב' ראש השנה ויום שבת שבו חל יום כיפור).
  • אם ישנו עובד שאין לזכותו די ימי חופשה לניצול, יוכל המעסיק לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותו עובד לחופשה.
    2. להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.
    3. להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד נתן לכך את הסכמתו.
  • להרחבה בנושא, ראו חופשה שנתית.

תשלום שכר עבור יום החופשה ביום כיפור

  • עובד חודשי - עובד, המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החגים.
  • עובד שעתי/יומי- זכאי לתשלום שכר גיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג. להרחבה ראו: זכותון עובדים שעתיים/יומיים.
  • להרחבה ראו דמי חגים.

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה אין כל התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד אשר חל ביום חג.
  • עובד אשר נעדר עקב מחלה, ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג קיימות שתי דרכי פרשנות לגובה התשלום (שאלה זו טרם נידונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך, שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יום המחלה, שחל ביום החג, יש לשלם בשיעור של דמי מחלה, הקבוע בחוק.
    2. את יום החג יש לשלם לעובד במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

בני דתות אחרות

  • עובד לא יהודי - לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק. עובד לא יהודי אשר בחר כימי חג את חגי דתו ועובד במקום עבודה הסגור בחגים יהודיים, ימי החג ייחשבו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית. אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהא זכאי לגמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג.
  • לפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת ראו דמי חגים.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

  • מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
  • מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
  • להרחבה ראו: חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאיים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

פסקי דין

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים