משתתפים

  • חברי מועצה: פרופ' יצחק זמיר - יו"ר המועצה הציבורית, עו"ד רות הורן, עו"ד טלי חסין, גב' ברברה אפשטיין, מר רענן דינור, עו"ד אורנה לין, מר אביגדור וילנץ, פרופ' ג'וני גל, גב' צפרא דוויק
  • חברי דירקטוריון של כל זכות: ארז פרלמוטר- יו"ר מועצת המנהלים, עו"ד יהושע שופמן
  • צוות כל זכות: אמתי קורן, עדן פוקס, עידו מירז, עינת רביב, רוני פיבלוביץ – יועצת שיווק חיצונית
  • משקיפים: אורי צפריר – חבר ועדת הביקורת

סדר יום של הישיבה

  • דברי פתיחה – פרופ' יצחק זמיר
  • אישור פרוטוקול ישיבה מס' 5
  • דיווח ועדכון על מצב המיזם –אמתי קורן, עדן פוקס
  • דיון בהמלצות ועדת האתיקה בנושא הנחיות ההפניות לנותני שירותים באתר כל זכות –עו"ד רות הורן ועידו מירז
  • שימוש שוטף באתר כל זכות ע"י כל תושב - דרכים להרחבת השימוש באתר: דיון (ע"י ארז פרלמוטר(

דיווח ועדכון - אמתי קורן

  • מעל 185,000 מבקרים בחודש.
  • 5,000 ערכים, 3,700 ערכים בעברית,300 בכתיבה, 700 בערבית. 400 באנגלית.
  • תכנים שנוספו: מילואים, השתלות איברים, מצב חירום בערבית (בוצע) ובאמהרית (בתהליך).
  • חלק גדול מעבודת צוות כל זכות מתרכז בתחזוקה, העמקה ועידון של ערכים קיימים.
  • שיתופי פעולה: משרד הרווחה, משרד לאזרחים וותיקים, עיר זכויות ת"א, תרגומים לאנגלית ע"י עמותות עולים.
  • שותפים חדשים ומתחדשים: משרד השיכון, שירות בתי הסוהר.
  • צוות כל זכות כולל 13 עובדים ב-6.5 משרות ׁׁׁׁׁׁׁׁׁׁ.
  • מסיימים את 2013 עם הוצאה תזרימית של: 1,300,000 ₪.
  • החלו תהליכי גיוס משאבים בארה"ב.
  • אתגרים מרכזים ל 2014:
    • קידום הנראות של האתר
    • עיצוב מחדש של האתר.
    • מימוש עוד מיזם משותף משמעותי עם הממשלה.
    • תמיכה מטלפונים סלולריים בגלישה באתר.
    • גיוס משאבים
    • עיר זכויות - להשתלב באתרי האינטרנט של העיריות, להשתלב בהדרכות בכל המחלקות

ערוצי בקרה ומשוב על ידי הציבור - עדן פוקס

  • הצעות שינוי, פניות בדוא"ל, משובים.
  • הצעות שינוי מובילות לעיתים לשינוי תכנים באחוזים גבוהים.
  • שאלוני המשוב: שני שליש מחפשים עבור עצמם או אדם קרוב. שלושת רבעי מהמשתמשים טוענים שהאתר ידידותי. שני שליש אומרים שמצאו מידע חשוב.

דיון בהמלצות ועדת האתיקה בנושא הנחיות לגבי ההפניות לנותני שירותים באתר כל-זכות: עו"ד רות הורן, עידו מירז

  • כיום יש באתר סה"כ 230 דפי שירותים (בניגוד לדפי זכויות/תהליך למימוש זכויות). רוב השירותים מופעלים על י די מלכ"רים.
  • הדילמה: אילו סוגי שירותים לאפשר, אם בכלל לפרסם בכל זכות.
    • לדוגמא: האם נרצה לפרסם טיפולי שיניים הניתנים במחיר נמוך מאוד למבוטחים בביטוחים המשלימים של אחת מקופות החולים.
  • דוגמאות נוספות:
    • קורס הכנה לפסיכומטרי אשר נעשה בתמורה לשעות התנדבות ונערך על ידי אחד המכונים המסחריים.
    • שירות של ביטוח לאומי בחיפה הכולל הכנה לוועדה רפואית של ביטוח לאומי.
  • המידע מגיע לכל זכות מכל מיני גופים אשר מכניסים מידע לאתר.

המלצות הועדה כמו שהוצגו

עקרונות לפרסום שירותים

א) יפורסם -

  1. מידע שהוא שירותים שניתנים על ידי ממשלה רשויות ציבוריות (כגון, תאגידים ציבוריים, חברות ממשלתיות).
  2. מידע שניתן על ידי מלכ"רים.

ב) לא יפורסם –

  1. מידע שניתן על ידי גופים לא חוקיים.
  2. שירות שיש בו הפליה.
  3. שירות שתנאי לקבלו פוגע בעקרונות של כל זכות לשיתוף פעולה עם ארגונים.
  4. מידע שיש בו כוונה מסחרית או תועלת עסקית, למעט מקרים בהם גוף מסחרי פועל כקבלן של רשות ציבורית או מלכ"ר.

הנוהל בפרסום שירותים

  1. אם עולה ספק הנושא מובא לדיון במערכת כל זכות.
  2. לעורך התוכן הראשי יש סמכות לעצור את הפרסום.
  3. שירותים בעייתיים שהוחלט שלא לפרסמם ירוכזו בדף מיוחד שלא יהיה נגיש לציבור לצורך למידה ארגונית.
  4. עורך התוכן הראשי יוכל להציג שירותים בעייתיים לדיון בועדת האתיקה.

תמצית עיקרי הדיון

  • אמתי קורן: יש ניגוד עניינים בין אנשי "המכירות" לאנשי "התוכן" של האתר. גופים כמו קופות החולים מבקשים שיפורסם גם מידע על שירותים שהם נותנים.
  • אביגדור וילנץ: למה כל זכות מעוניין לפרסם שירותים ?
  • אמתי קורן: אפשר להחליט שלא מפרסמים שירותים. אפשר להקים לצידה של כל זכות אתר של "כל שירות". אמנם פרסום שירותים הוא פרויקט שיוצא מגדר המשימה של כל זכות. אולם בפועל יש שירותים הקשורים בזכויות וקשה להתעלם מהם.
  • אביגדור וילנץ: עודף מידע הוא בעיה. מתערבים במנגנונים מסחריים בריאים. כך למשל כאשר קם גוף שבגלל הפעולה של ביטוח לאומי נותן שירות מסוים ובכך הוא גורם לתיקון בהתנהגות של ביטוח לאומי. יש רבדים מאוד עמוקים.
  • עו"ד רות הורן: הממשלה הסירה מעצמה אחריות למתן שירותים הכרוכים בזכויות, נגזרים של זכויות. לדוגמא חוק ביטוח הלאומי כולל שירותים בעין כמו סיעוד. אין כאן החלטה להתפרש על שירותים מעבר לשירותים מסוג זה.
  • פרופ' זמיר: השאלה אינה האם לכלול שירותים באתר אלא האם להפסיק דברים שנעשו כבר. לפעמים אם אתה נותן רק את הזכות בלי הקשר של מי שיכול לסייע עשית חצי מהעבודה. המנגנון שקבוע כאן מחייב בקרה שוטפת. של הצוות של כל זכות ושל ועדת האתיקה של המועצה. ההצעות אומרות אנחנו עושים זאת אך יש סכנות הכרוכות בכך. לא נציין שירות של גופים מסוימים, למשל גוף בלתי חוקי. לאחר שנצבור ניסיון נוסף נשקול מחדש.
  • רענן דינור: ניתן לנסות למצוא גוף שיעסוק בהנגשת שירותים, כלומר, אתר שיעסוק בהנגשת שירותים בלבד. אפשר לעניין גופים ראויים קיימים: מנהיגות אזרחית, או גיידסטאר של יד הנדיב.
  • צפרא דוויק: חלק מהשאלה לגבי הפרסום היא איכות השירותים. לדוגמא הסיוע המשפטי. מתקבלות עליהם הרבה תלונות. האם נפרסם את השירות ?
  • אמתי קורן: המטרה להגיע למצב של שקיפות מלאה.
  • עו"ד אורנה לין : הבעיה של הסיוע המשפטי היא משרד המשפטים ומשרד האוצר. זה שירות ממשלתי שאינו פועל.
  • עו"ס צפרא דוויק : יכול להיות שנרצה לפרסם משוב על שירותים
  • פרופ' זמיר – לא נחליט עכשיו על סילוק דפי השירותים. המועצה תסמיך גוף (יו"ר המועצה, יו"ר ועדת האתיקה ומנכ"ל כל זכות) שיקבע נוסח מחייב של הקריטריונים והנוהל. כמו כן נבצע בדיקה פרטנית ובדיקה כללית של הנושא. בין היתר, אם נכלל שירות מסוים באתר ומתפרסם מידע בעייתי לגבי השירות, זה יעלה לדיון בועדת האתיקה ואפשר יהיה להחליט להוציא את דף המידע על השירות מהאתר. נבקש דיווח מוועדת האתיקה בעוד שנה לערך על השירותים הקיימים באתר.

דרכים להרחבת השימוש באתר (ארז פרלמוטר, רוני פיבלוביץ)

  • המטרה היא צריבה בתודעה של המותג - לקשר את כל זכות לזכויות, כך ש בכל רגע ומצב בחיים כל זכות תהיה נקודת היציאה לחיפוש זכויות.
  • אתגרים עיקריים:
    • בעיית תקציב
    • ארגון תשתית – קונפליקט תמידי לגבי השאלה כמה תשומת לב מקבל הארגון לעומת הארגונים שמשתפים פעולה עמו, הארגונים שנתנו את המידע.
    • הארגון הוא "סופר אתי". מתנהלים הרבה דיונים לגבי מה מתאים לפרסם באתר. יש לבצע תהליך למידה על מה מתאים.
  • דרכי פעולה:
    • עלות מול תועלת: יוצרים ממשק עם קהלי יעד נקודתיים שניתן לשכפל בקלות.
    • קמפיין בפייסבוק. הוכפלה כמות הלייקים. האתגר איך להניע מפייסבוק לאתר.
    • פיתוח פיילוט לטור ב YNET.
    • פרויקט מטב – נותן מידע לעובדות של מטב לגבי זכויות רלוונטיות לקשישים.
    • עיר זכויות - לעיריות יש כוח להגיע לאזרחים. רוצים לעשות שילוב בין הון פוליטי לזכויות. נתקלים בשתי סוגי התייחסויות: נייס טו אב או רצון אמיתי לקדם את המיזם של עיר זכויות.
  • מחפשים משרדי פרסום.
  • רעיונות שעלו בדיון:
    • פנייה לראשי ערים על בסיס היכרות של חברי המועצה.
    • פנייה לארגונים ארציים, נקודת ממשק עם ארגונים שהאזרח מגיע אליהם בשעת צרה.
    • פנייה לבתי חולים, חברת חשמל.