לימודים באולפן גיור (הליך)

במסגרת הליך הגיור יש ללמוד באולפן גיור
ילדים של מתגייר הלומדים במערכת החינוך מצופים להשלח למערכת חינוך ממלכתית-דתית, אולם לרוב לא יחייב אותם בית הדין לעבור לבית-ספר אחר באמצע שנת הלימודים
על מנת לעמוד בדרישות בית הדין על המועמד להפגש עם משפחה מלווה לפחות 3 פעמים במשך תקופת הלימודים ולקבל ממנה מכתב המלצה
  • במסגרת הליך אולפני הגיור מציעים למועמד לגיור כמה מסלולים ללימוד תכנים מגוונים הקשורים להיסטוריה, להלכה ולמקורות היהודיים, במטרה לאפשר לו להבין טוב יותר את מסגרת החיים היהודית המסורתית.
  • לצד הלימוד העיוני באולפן, נלמד גם הצד החוויתי והמעשי בעזרת המשפחות המאמצות, הקהילות התומכות ושליח בית הדין.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

למי ואיך פונים

  • קיימים שני מסלולים ללימודים בקורסי הכנה לגיור. כל המסגרות עובדות בשיתוף פעולה עם בתי הדין הרבניים המיוחדים לגיור:
    1. אולפני הלימוד של המכון ללימודי יהדות (מל"י) המופעל על-ידי אגף הגיור במשרד ראש הממשלה.
    2. לימודים בכיתות גיור המופעלות על-ידי עמותות וארגונים, כגון: עמי - אולפני גיור, מחניים, אור-תורה סטון, אולפני אור עציון, מכון מאיר ועוד, המוּכּרים על ידי בתי הדין המיוחדים לגיור.
  • האולפנים השונים נבדלים זה מזה במבנה תכנית הלימודים, בתוכן ועוד. שיקול מרכזי בבחירת האולפן הוא ההתאמה בין מועד פתיחת האולפן, שפת הלימוד בו ומיקומו הגיאוגרפי לצרכי המועמד.
  • רשימת כתובות ומספרי טלפון של האולפנים ברחבי הארץ

שלבי ההליך

  • מכסת השעות הנדרשת ללימודי הגיור הינה בין 400 ל-500 שעות לימוד אקדמיות (שעה אקדמית = 45 דקות).
  • בנוסף לשיעורים, כוללת תכנית הלימודים שיעורי-בית ומבחנים מדי פעם, וכן קיום שבתות חויתיות, סיורים באתרים שונים בישראל ופעילויות מיוחדות אחרות.
  • כיתות האולפן אינן נפתחות במועדים קבועים, אלא תלויות בדרישה ובצורך באזורים השונים ברחבי הארץ.
  • שפת הלימוד באולפנים משתנה גם היא לפי דרישה. באופן קבוע נפתחות ברחבי הארץ כיתות גיור בשפות: עברית, אנגלית, רוסית, ספרדית, אמהרית וצרפתית, ולעתים גם בשפות נוספות.
  • הלימודים נערכים בדרך-כלל במתנ"סים, בתי-ספר או בתי-כנסת המאפשרים תנאי לימוד נוחים.

מסלולי גיור

  • מסלול ערב - מיועד למועמדים העובדים, לומדים או מטופלים בילדים. רובם המכריע של האולפנים הנם אולפני ערב, המאפשרים שגרת חיים רגילה בצדם.
  • הפגישות של אולפן הגיור במסלול ערב נמשכות כשעתיים-שלוש כל אחת, שתיים או שלוש פגישות בשבוע.
  • אורך המסלול הנו כ-10 עד 16 חודשים.
  • מסלול מרוכז - מיועד לאנשים צעירים בעלי זמן פנוי רב. רוב אולפני הגיור המרוכזים נפתחים מעת לעת בקיבוצים דתיים, בשיתוף הסוכנות היהודית. האולפנים מיועדים לתושבי ישראל בגילאי 18–35 (בקיבוץ עין הנצי"ב – עד 50) שהם אזרחים, זכאי-אזרחות או בעלי אישור משרד הפנים. המתגיירים מתגוררים בקיבוץ, כאשר מחצית יומם מוקדשת ללימודים ומחציתו לעבודה בקיבוץ. יש לבדוק בקיבוצים השונים האם קיימת אפשרות השתלבות לבני זוג ולילדים.
  • אורך המסלול הנו כ-5 עד 8 חודשים ומועדי פתיחת האולפנים בקיבוצים עשויים להשתנות מעת לעת.
  • מסלול מרוכז לחיילים - במהלך השירות הצבאי, יכולים חיילים עולים המעוניינים בכך להשתתף באחד מארבעת מסלולי לימוד יהדות הנערכים מטעם המכון ללימודי יהדות וחיל החינוך שאורכם כ-11 עד 16 שבועות. מדי שנה נפתחים קורסים רבים במסלולים שונים אלה ולעתים הם כוללים גם סמינרים מרוכזים.
  • הרבנות הצבאית מאפשרת גם הליכי לימוד אישיים: חיילים לומדים עם הרב הצבאי של יחידתם וחיילות לומדות עם רבנית אזרחית שעמה הן נפגשות מדי שבוע. אם סיימו החיילים את שירותם לפני תום הגיור, יוכלו להשלים את ההליך במערכת האזרחית. ליצירת קשר ניתן לפנות לרב היחידה או לרבנות הצבאית הראשית.
  • סטודנטים - המכון ללימודי יהדות מפעיל תכנית המיועדת לסטודנטים אזרחי ישראל שאינם רשומים כיהודים ומעוניינים להתגייר במהלך לימודיהם האקדמיים.
  • הכיתה נפגשת אחת לשבוע בשעות הערב למשך שני סמסטרים. המפגש כולל חניכה אישית ולימוד בקבוצות קטנות בנוסף לשיעורים הפרונטליים. בנוסף, עמותות שונות מקיימות לימודי יהדות לסטודנטים לקראת גיור בקמפוסים עצמם.
  • מסלול מרוכז לסטודנטים מחבר העמים (סל"ה - סטודנטים לפני הורים) - המסלול מיועד לגילאי 20-17 ומציע מסלול לימודי יהדות המתקיים במקביל למכינה האקדמית וללימודי העברית. התכנית מופעלת על-ידי המכון ללימודי היהדות והסוכנות היהודית במרכזי קליטה ברחבי הארץ והלימודים מתקיימים פעמיים בשבוע במשך שנה.
  • מסלול לנוער תלמידי תיכון - בחלק מבתי הספר שבכפרי הנוער ברחבי הארץ מופעלות על-ידי עמותות שונות תכניות לימודים המאפשרות מסלול לגיור. התכניות מיועדות לתלמידי כיתות י'-י"ב, ומופעלות בשילוב עם מערכת הלימודים התיכונית ובתכניות קיץ.

אימוץ אורח חיים מסורתי

  • במהלך תקופת הלימודים לגיור, מצפים בתי הדין מהמועמדים לגיור לאמץ אורח חיים יהודי מסורתי, הבא לידי ביטוי בלימוד תורה, תפילה (בבית ובבית הכנסת), שמירת שבתות וחגים, דיני כשרות, טהרת המשפחה וגמילות חסדים.
  • במקרה של מועמד לגיור שיש לו בן/ת זוג וילדים, יתבקשו גם הם לאמץ אורח חיים מסורתי.
  • בני זוג יהודים של המועמדים לגיור יוזמנו להתלוות אליהם לאולפן לימודי היהדות ולהשתתף בשיעורים, בהיקף נמוך מזה הנדרש מהמועמדים. אם עבודתם של בני הזוג אינה מאפשרת להם להצטרף ללימודים או ששפת האולפן אינה מובנת להם, יש לתאם מסגרת לימודים חלופית עם נציג בית הדין.
  • בני זוג לא יהודים ידרשו להתגייר גם הם על מנת שהמועמדים יתגיירו במסגרת משפחה. בית הדין ימנע מלגייר אדם מבלי לגייר את בן זוגו, כדי לא ליצור מערכת יחסים זוגית המנוגדת להלכה.
  • ילדים של מתגייר המצויים באחת ממסגרות מערכת החינוך (מגן חובה והלאה, לא כולל תקופת הבגרויות בכיתות י"א-י"ב), מצופים להשלח למערכת חינוך ממלכתית-דתית.
  • במקרים מסוימים כגון מצב בריאותי חריג, היעדר בית ספר סמוך, סירוב בית הספר לקבל את הילד או לימודי הילד במוסד יחודי לכישוריו או מגבלותיו, ישקול בית הדין להסתפק בבית ספר מסורתי או בלימודי יהדות במסגרת פרטית מחוץ לבית הספר.
  • בית הדין לא יצפה מהמועמדים לגיור להעביר את ילדיהם באמצע שנת הלימודים ולרוב יסתפק ברישום לחינוך דתי לשנת הלימודים הבאה.
  • יהודים המבקשים לגייר ילד שאימצו בחו"ל יתבקשו להראות לבית הדין כוונה לחנך את הילד לחיים מסורתיים. כלומר, לקיים בעצמם אורח חיים שיש בו אוירת שבת, חגים, כשרות, קיום קשר עם בית כנסת וכוונה לשלוח את הילד לבית-ספר דתי.

ליווי רכז המחוז

  • במהלך תקופת הלימודים מופקד רכז המחוז על ליווי הכנת המועמדים לגיור. תפקידו להתרשם מלימודי המועמדים ומאורח החיים שלהם ולסייע להם בקשיים ובשאלות. לעתים יסייע השליח במציאת בית כנסת או בית ספר מתאים.
  • לאחר 8 חודשי לימודים ייערך ראיון עם רכז המחוז לצורך בדיקת שלמות תיק המסמכים, מוכנות לקראת בית הדין והכוונה.
  • בתום הלימודים יגיש המועמד לרכז המחוז אישור על סיום הלימודים והמלצה ממוריו, תוך פירוט התכנים שנלמדו, פעילויות שאורגנו וציונים שניתנו.
  • שליח בית הדין יכול להוות גורם מסייע בקידום תהליך הגיור, אך במקרה שלדעתו המועמד אינו מוכן מבחינה לימודית או התנהגותית או שבני משפחתו לא עמדו באחת הדרישות, עשוי השליח גם לעכב את ההתקדמות בתהליך.
  • במקרים אלה רשאי המועמד לערער לבית הדין על החלטותיו של השליח, באמצעות הגשת מכתב למנהל בתי הדין לגיור או לדיינים. דעתו של השליח אינה מספיקה כדי למנוע מהמועמד להתייצב בפני בית הדין.

ליווי משפחה מלווה

  • במהלך שנת הלימודים לקראת גיור, על המועמדים ליצור קשרים עם קהילות ומשפחות דתיות ומסורתיות, על מנת לאפשר להם להתרשם מחיים מסורתיים בדרך של חויה אישית.
  • המלצתה של משפחה מלווה הינה תנאי הכרחי להתייצבות בפני בית דין.
  • על מציאת המשפחות המלוות מופקדים בדרך-כלל מורי האולפן, אולם לא תמיד הדבר עולה בידיהם. במידה שיש למועמדים קרובי משפחה או מכרים דתיים, יוכלו לעתים הם להיות המשפחה המלווה והמועמד יכול ליזום קשר זה ולדווח עליו למורה האולפן.
  • על מנת לעמוד בדרישות בית הדין, יש להפגש עם המשפחה לפחות שלוש פעמים במשך שנת הלימודים ולקבל ממנה מכתב המאשר את הפגישות וממליץ על המשך גיורו של המועמד.
  • לסיוע במציאת משפחה מלווה ניתן להתקשר למספר: 1-700-500-507

הרחבות ופרסומים

מקורות