מדריך לעובד הבוחר לנהל את הביטוח הפנסיוני בקרן פנסיה (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

מדריך זה מרכז את המידע והזכויות של עובד שכיר הבוחר לנהל את החיסכון הפנסיוני שלו במסגרת קרן פנסיה
למידע על זכויותו הפנסיוניות של עובד הבוחר במוצר פנסיוני אחר (ביטוח מנהלים או קופת גמל) היכנסו לפורטל פנסיה וחיסכון ארוך טווח לשכירים
מי שלא יודע אם או היכן מתנהל עבורו חיסכון פנסיוני, יכול לברר זאת באתר הר הכסף של משרד האוצר
טיפ:

מדריך זה אינו מקיף את כל המידע הקיים בנושא זה.

המדריך מיועד לסייע לכם בהתמודדות ראשונית עם הנושא ואינו מקיף את כל המידע הקיים.
מומלץ לבדוק בנוסף את הקישורים שמופיעים בפסקה "ראו גם".

למי המדריך מיועד?

הזכות לביטוח פנסיוני במקום העבודה

  • כל עובד זכאי לביטוח פנסיוני באמצעות מקום העבודה.
  • במסגרת הביטוח הפנסיוני מפריש העובד אחוז מסוים משכרו לצורך החיסכון, והמעסיק מפריש סכומים נוספים, חלקם לצורך חיסכון וחלקם כרכיב פיצויים.
  • עובד שהיה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני הצטרפותו למקום העבודה, זכאי לביטוח הפנסיוני כבר מיומו הראשון בעבודה, כאשר הפרשות המעסיק וניכוי חלקו של העובד יחלו כעבור שלושה חודשי עבודה (וישולמו רטרואקטיבית).
  • עובד שלא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו, יהיה זכאי לביטוח פנסיוני רק לאחר ששה חודשי עבודה. (כמו כן, עובד שהיה לו ביטוח פנסיוני קודם אבל בשל הפסקת התשלומים של יותר מ-5 חודשים הופסק הרצף הביטוחי, נחשב כמי שאין לו ביטוח ויהיה זכאי לביטוח פנסיוני ממקום עבודתו החדש רק כעבור 6 חודשי עבודה).
  • למידע נוסף ראו חובת ביטוח פנסיוני לעובדים.

גובה ההפרשות לביטוח הפנסיוני

עובדים שאינם בשירות המדינה

החל מיום הפרשות המעסיק הפרשות העובד הפרשות המעסיק לפיצויים סה"כ הערות
01.01.2017 6.5% 6% 6% 18.5%
  • ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,673 ש"ח נכון לשנת 2017), לפי הנמוך מבין השניים. אולם אם בהסכם העבודה שחל על העובד נקבע שההפרשות יחושבו מתוך שכר גבוה יותר, ינהגו לפי מה שקבוע בהסכם העבודה.
  • אם ההפרשות מבוצעות לביטוח שאינו קרן פנסיה, אז:
    • חייב חלקו של המעסיק לכלול תשלום עבור רכישת כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד.
    • בכל מקרה שיעור הפרשות המעסיק לחלק התגמולים לבדו (בלי רכיב אובדן כושר עבודה) לא יפחת מ- 5% מהשכר הקובע.
    • אם לצורך הבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד לכיסוי בגין אובדן כושר עבודה, נדרשת הגדלת העלויות למעסיק מעבר ל-6.5%, סך כל העלויות למעסיק בגין רכישת אובדן כושר עבודה והפרשות המעסיק לדמי תגמולים, לא יעלו בכל מקרה על 7.5% מהשכר.
01.07.2016 6.25% 5.75% 6% 18%
  • החל ממשכורת חודש יולי 2016,
    • ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,673 ש"ח נכון לשנת 2017), לפי הנמוך מבין השניים.
    • למרות זאת, אם בהסכם העבודה שחל על העובד נקבע שההפרשות יחושבו מתוך שכר גבוה יותר, ינהגו לפי מה שקבוע בהסכם העבודה.
  • החל ממשכורת חודש יולי 2016, אם ההפרשות מבוצעות לביטוח שאינו קרן פנסיה, אז:
    • חייב חלקו של המעסיק לכלול תשלום עבור רכישת כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד.
    • בכל מקרה שיעור הפרשות המעסיק לחלק התגמולים לבדו (בלי רכיב אובדן כושר עבודה) לא יפחת מ- 5% מהשכר הקובע.
    • אם לצורך הבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד לכיסוי בגין אובדן כושר עבודה, נדרשת הגדלת העלויות למעסיק מעבר ל-6.25%, סך כל העלויות למעסיק בגין רכישת אובדן כושר עבודה והפרשות המעסיק לדמי תגמולים, לא יעלו בכל מקרה על 7.5% מהשכר.
01.01.2014 6% 5.5% 6% 17.5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,673 ש"ח נכון לשנת 2017), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2013 5% 5% 5% 15% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,673 ש"ח נכון לשנת 2017), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2012 4.16% 4.16% 4.18% 12.5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,673 ש"ח נכון לשנת 2017), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2011 3.33% 3.33% 3.34% 10% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,673 ש"ח נכון לשנת 2017), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2010 2.5% 2.5% 2.5% 7.5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפניהניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,673 ש"ח נכון לשנת 2017), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2009 1.66% 1.66% 1.68% 5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,673 ש"ח נכון לשנת 2017), לפי הנמוך מבין השניים.
01.01.2008 0.833% 0.833% 0.834% 2.5% ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר ללא שעות נוספות ולפני הניכויים השונים) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,673 ש"ח נכון לשנת 2017), לפי הנמוך מבין השניים.
  • עד יוני 2016 - ההפרשות מחושבות מתוך השכר הקובע שהוא השכר ברוטו (השכר לפני הניכויים השונים למעט חלק מתוספות שכר המפורטות בהמשך ) של העובד או מתוך השכר הממוצע במשק (9,673 ש"ח נכון לשנת 2017), לפי הנמוך מבין השניים. כלומר, אם שכרו של העובד נמוך מהשכר הממוצע במשק, חובת המעסיק היא להפריש את חלקו מתוך שכרו של העובד בפועל ואם שכרו של העובד גבוה מהשכר הממוצע במשק, חובת המעסיק היא להפריש את חלקו מתוך השכר הממוצע ולא מתוך שכרו של העובד בפועל. יחד עם זאת, מעסיק רשאי להחליט להיטיב עם העובד ולהפריש את הסכומים לביטוח הפנסיוני מתוך שכרו של העובד בפועל, גם כאשר שכר זה גבוה מהשכר הממוצע במשק.
    • רכיבי השכר שיובאו בחשבון שכר עבודה לעניין הפרשות לביטוח פנסיוני הם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מקצועית.
    • תוספת שכר שאינה קבועה, או תוספת המותנית בתנאי אינה נחשבת רכיב שכר לצורך הפרשות לביטוח פנסיוני, אלא אם סוכם אחרת בהסכם העבודה.
    • תשלומים בגין אחזקת רכב, אחזקת טלפון, שעות נוספות, דמי הבראה אינם חלק מרכיבי השכר לצורך הפרשות לביטוח פנסיוני.
  • החל ממשכורת חודש יולי 2016, יחושבו ההפרשות באותו אופן, אולם אם בהסכם העבודה נקבע "שכר קובע" שהוא גבוה יותר, יחושבו ההפרשות לביטוח הפנסיוני מתוך השכר הקובע שנקבע בהסכם.
דוגמה:
  • עובד משתכר 10,873 ש"ח (ברוטו) בחודש. סכום זה גבוה מההשכר הממוצע במשק (9,673 ש"ח נכון לשנת 2017).
  • לפי צו ההרחבה, על המעסיק לחשב את ההפרשות לביטוח הפנסיוני לפי הנמוך מבין השניים, כלומר ההפרשות יבוצעו מתוך השכר הממוצע במשק ולא מתוך שכרו של העובד.
  • למרות זאת, אם בהסכם העבודה נקבע כי השכר הקובע לצורך הפרשות לביטוח פנסיוני יהיה שכרו של העובד (10,873 ש"ח), על המעסיק לבצע את ההפרשות מתוך שכר זה ולא מתוך השכר הממוצע במשק.

עובדים בשירות המדינה

  • עובדים בשירות המדינה זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר החל מ-01.07.2015:
  • עובדים המבוטחים בביטוח מנהלים - תגמולי המעסיק ותגמולי העובד יוגדלו ב-0.5% כל אחד, ובכל מקרה תגמולי המעסיק לא יעלו על 7.5% ותגמולי העובד לא יעלו על 7%. (על העובדים להגיש בקשה ליחידת משאבי אנוש במקום העבודה ולעדכן את חברת הביטוח על העלאת ההפרשות).
  • עובדים המבוטחים בקרן פנסיה ובקופת גמל - תגמולי מעסיק - 7.5%, ותגמולי עובד - 7%.
    • שיעורי ההפרשות של עובדים המועסקים במסגרת הסכם קיבוצי ("דירוג דרגה") יועלו באופן אוטומטי.
    • שיעורי ההפרשות של עובדים המועסקים בחוזה אישי יועלו רק אם יגישו בקשה ליחידת משאבי אנוש במקום עבודתם.
  • עבור עובד בפנסיה תקציבית שבחר בהסדר חליפי, יעמדו הפרשות העובד על 6.5% והפרשות המעסיק על 7.5%.
  • למידע נוסף (כולל הטפסים שיש למלא) ראו חוזר החשב הכללי של משרד האוצר מיום 14.07.2015.


הגדלת הפרשות העובד לביטוח הפנסיוני

  • עובד רשאי לבקש ממעסיקו להגדיל את החלק של העובד בהפרשות מעבר לשיעור ההפרשות המפורט בטבלה הנ"ל ועד למקסימום של 7% מהשכר. למעסיק אסור לסרב לבקשתו.
  • למידע נוסף ראו הגדלת הפרשות העובד לביטוח פנסיוני.

הגדלת הפרשות המעסיק לצורך פיצויים

  • מעסיק רשאי להפריש את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר) מראש ובאופן שוטף מדי חודש לקרן הפנסיה. במקרה כזה יעביר המעסיק מדי חודש 8.33% מהשכר (ולא 6%) לקרן הפנסיה על חשבון רכיב הפיצויים.
  • במקרה כזה מלוא הסכומים שהעביר המעסיק כרכיב פיצויים לקרן הפנסיה יבואו במקום פיצויי פיטורים.
    • במקרה שהעובד יפוטר, הוא יהיה זכאי למשוך את הכספים שהצטברו ברכיב זה בקרן הפנסיה ולא יהיה זכאי לתשלום פיצוי נוסף (אפילו אם שכרו האחרון עלה בהשוואה לשכר שעל בסיסו הופרשו הסכומים לקרן הפנסיה).
    • סכומים אלה יישארו בבעלות העובד גם אם הוא יתפטר.
  • למידע נוסף ראו תשלום פיצויי פיטורים מראש באמצעות הפרשות חודשיות לביטוח הפנסיוני (סעיף 14).

זיכוי ממס הכנסה

פטור ממס הכנסה על הפרשות המעסיק

שמירת זכויות פנסיוניות ממקום עבודה קודם

  • עובד שהיה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני הצטרפותו למקום העבודה (למשל, ממקום עבודתו הקודם) וההפרשות לביטוח הפנסיוני הופסקו עם עזיבת מקום עבודתו או מכל סיבה אחרת, עלול לאבד חלק מזכויותיו כמבוטח פנסיוני (למשל: זכות הוותק המבטיחה כיסוי ביטוחי למחלות קיימות אחרי תקופת אכשרה, וכן את המשך חברות בקרן באותם תנאים שהיו תקפים במועד הצטרפותו וללא צורך בהליכי חיתום חדשים).
  • עובד שהיה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני הצטרפותו למקום העבודה החדש, יכול לשמור על זכויות הוותק שצבר בביטוח הפנסיוני, וזאת עד לחידוש ההפרשות החודשיות השוטפות באמצעות מקום העבודה החדש, על ידי הפקדות עצמאיות לביטוח הפנסיוני או באמצעות תשלום ריסק (תשלום סכומים קטנים מדי חודש).
  • למידע נוסף ראו שמירה על רצף זכויות פנסיוניות לעובד המתחיל עבודה חדשה.

הזכות לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני

הזכות לבחור את קרן הפנסיה אליה יועברו הכספים

  • לעובד יש זכות לבחור לאיזו קרן פנסיה להפקיד את הכספים, ולמעסיק אסור לכפות עליו לבחור בקרן פנסיה מסוימת.
  • זכותו של העובד לבחור את קרן הפנסיה קיימת אפילו אם נקבע בהסכם עבודה שההפקדות יועברו לקרן פנסיה מסוימת.
  • החל מ-01.11.2016, אם העובד לא הודיע למעסיק על הגוף שבו בחר לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו, יהיה המעסיק חייב לערוך עבור העובד ביטוח פנסיוני באחת משתי קרנות הפנסיה שנבחרו כ"קרנות ברירת מחדל" ע"י משרד האוצר (קרנות אלה מעניקות דמי ניהול נמוכים מהממוצע ומתחייבות לאפשר את אותם דמי ניהול למשך 10 שנים) או בקופת גמל שנבחרה על ידו או ע"י ארגון העובדים בהליך תחרותי (מכרז). למידע נוסף ראו:

מה כולל ביטוח פנסיוני בקרן פנסיה?

חיסכון

  • מהסכום שנצבר בחיסכון תשולם לחוסך (או לשאיריו אם הוא נפטר) קצבת פנסיה חודשית לאחר פרישתו לגמלאות, והיא תהווה למעשה את ההכנסה החודשית של אותו אדם לשארית חייו (יחד עם קצבת הזיקנה מהמוסד לביטוח לאומי).

כיסוי ביטוחי

  • כיסוי ביטוחי תקף עד גיל פרישה מעבודה, וכולל שני רכיבים:
    1. ביטוח אובדן כושר עבודה ממנו תשולם לחוסך קצבה חודשית אם הוא לא יוכל להמשיך לעבוד;
    2. ביטוח למקרה מוות (ביטוח שאירים), שממנו יקבלו שאיריו של החוסך סכום חד פעמי או קצבה חודשית אם יילך החוסך לעולמו בטרם עת.
  • כיסוי ביטוחי למחלה קיימת - הכיסוי הביטוחי בקרן הפנסיה מכסה גם מחלות קיימות, כלומר: אובדן כושר עבודה (או מוות) כתוצאה מהחמרה של מחלה שהיתה קיימת לפני הצטרפות העובד לקרן הפנסיה, יזכה את החוסך או את שאיריו בקצבה. למידע נוסף ראו כיסוי ביטוחי למחלות קיימות במסגרת הפנסיה.
  • ויתור על ביטוח שאירים - עמית בקרן פנסיה, שאין לו בן זוג ואין לו ילדים, רשאי לוותר על ביטוח השאירים ולהגדיל בכך את רכיב החיסכון (כלומר, להגדיל את קצבת הפנסיה שיקבל עם פרישתו לגמלאות).

רכיב פיצויים

  • חלק מהכספים המועברים אל קרן הפנסיה ע"י המעסיק מהווים מעין מקדמה על חשבון תשלום פיצויי פיטורים לעובד.
  • סכומים אלה מתווספים לכספי החיסכון, ומגדילים את קצבת הפנסיה החודשית, שאותה יקבל העובד לאחר פרישתו מעבודה.
  • במקרה של פיטורים ווגם במקרה של התפטרות (מלבד מקרים חריגים, שבהם ניתן למנוע פיצויי פיטורים מעובד, למשל מעילה) רשאי העובד (אך לא חייב) למשוך את הכספים שהופקדו כרכיב פיצויים. אם ימשוך אותם (ולא ישאיר אותם בקרן הפנסיה) עשויה קצבת הפנסיה החודשית שתושלם לו לאחר פרישתו לקטון בכשליש.
  • למידע נוסף ראו:רכיב פיצויים בביטוח פנסיוני.

הצטרפות העובד לקרן הפנסיה

  • כדי להצטרף לקרן פנסיה, על העובד ליצור קשר עם נציגי הקרן.
  • העובד יכול לבצע את התהליך גם באמצעות סוכן פנסיוני מטעמו של העובד או מטעמו של המעסיק.
    • אסור למעסיק לכפות על העובד שימוש בשירותיו של סוכן פנסיוני מסוים.
    • אסור למעסיק להתנות את הפקדת הכספים לביטוח הפנסיוני של העובד או להתנות על הטבה אחרת בכך שהעובד ישתמש בשירותיו של סוכן פנסיוני מסוים.
    • להרחבה בנושא זה ראו בחירת סוכן פנסיוני.
  • בתהליך ההרשמה יידרש העובד למלא פרטים אישיים.
  • למידע נוסף ראו הצטרפות עובד לקרן פנסיה.

איסור על סירוב לקבל אדם כחוסך בקרן פנסיה בשל מצבו הבריאותי

  • לקרן פנסיה אסור לסרב לקבל אדם כעמית (חוסך) בשל מצבו הבריאותי.
  • עם זאת לקרן הפנסיה מותר להחריג מהכיסוי הביטוחי מחלות מסוימות (כלומר אם העובד יאבד את כושר העבודה או חלילה ימות עקב אותן מחלות, הוא או שאיריו לא יהיו זכאים לקצבה כלשהי מקרן הפנסיה).
  • למידע נוסף ראו איסור לסרב לקבל אדם כעמית בקרן פנסיה בשל מצבו הבריאותי.

בחירה במסלול השקעה בקרן הפנסיה

  • לאחר שבחר בקרן הפנסיה, שבה הוא רוצה לחסוך את כספיו, רשאי העובד לבחור במסלול השקעה (האפיק שבו יושקעו כספיו) מבין אפיקים שונים המוצעים ע"י קרן הפנסיה, וזאת בהתאם לצרכיו ונתוניו.
  • המסלולים נבדלים זה מזה באפיקי ההשקעה שבהם מושקעים הכספים בכל מסלול, במשקל היחסי שכל מסלול נותן לכל אחד מרכיבי הביטוח, ובדמי הניהול שהגוף המוסדי גובה.
  • למידע נוסף ראו בחירת מסלול ההשקעה של כספי הביטוח הפנסיוני.

החלפת מסלול השקעה בקרן הפנסיה

  • עובד רשאי בכל עת לבחור ולשנות את מסלול השקעה (האפיק שבו יושקעו כספיו) מבין אפיקים שונים המוצעים ע"י קרן הפנסיה, וזאת בהתאם לצרכיו ונתוניו.
  • מעבר ממסלול השקעה אחד לשני עשוי להשפיע על גובה דמי הניהול שמשולמים לקרן הפנסיה.
  • למידע נוסף ראו החלפת מסלול השקעה של כספי החיסכון הפנסיוני.

ויתור על ביטוח שאירים

דמי ניהול

דו"חות רבעוניים ושנתיים

  • קרן פנסיה חייבת לשלוח לכל חוסך דו"ח שנתי ודו"ח רבעוני.
  • הדו"חות מפרטים את הסכומים שהפקיד בקרן, את הרווחים שסכומים אלה צברו, את דמי הניהול שנגבו, את שוויו הנוכחי של החיסכון, את התנועות בחשבון (ההפקדות שבוצעו לחשבון, ומשיכות - אם היו), את גובה קצבת הפנסיה הצפוי במקרה של פרישה לגמלאות, את גובה קצבת אובדן כושר עבודה שצפויה במקרה של פגיעה ואת גובה פנסיית השאירים במקרה של מותו של החוסך.
  • הדו"ח מכיל גם טופס עדכון פרטים אישיים, שבאמצעותו ניתן לעדכן את הגוף הפנסיוני על כל שינוי שחל בפרטים האישיים של החוסך (כגון: כתובת, נס' טלפון או דוא"ל).
טיפ:
חשוב להשוות בין הסכומים שנוכו מהשכר (והמפורטים בתלוש השכר) והסכומים שהופקדו בפועל (והמפורטים בדוח של קרן הפנסיה) על מנת לוודא שהמעסיק העביר את כל הסכומים שאותם הוא חייב להעביר אל קרן הפנסיה.

העברת הכספים לקרן הפנסיה ע"י המעסיק

  • החובה להעביר את הכספים (הן את הפרשות העובד והן את הפרשות המעסיק) אל קרן הפנסיה חלה על המעסיק.
  • מעסיק שמעכב את העברת הכספים או לא מעבירם כלל אל קרן הפנסיה עשוי להיות צפוי לפיצויי הלנת שכר, לקנסות ואף לעונש מאסר.
  • המעסיק אינו רשאי לעכב את העברת הכספים גם אם נקלע לקשיים כלכליים וגם אם העובד נתן את הסכמתו לעיכוב.
  • למידע נוסף ראו העברת כספים לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות על ידי המעסיק.

הזכות לעבור מקרן פנסיה אחת לקרן פנסיה אחרת או למכשיר פנסיוני אחר

  • לעובד יש זכות לבחור לאיזו קרן פנסיה להפקיד את הכספים, ולמעסיק אסור לכפות עליו לבחור בקרן פנסיה מסוימת.
  • עובד שמנהל את החיסכון הפנסיוני שלו בקרן פנסיה מסויימת, רשאי בכל עת להעביר את כל כספי החיסכון הפנסיוני לקרן פנסיה אחרת לפי בחירתו.
  • למעסיק אסור לכפות עליו להישאר בקרן הפנסיה הנוכחית או לכפות עליו לעבור לקרן פנסיה מסויימת.
  • זכותו של העובד לבחור את קרן הפנסיה קיימת אפילו אם נקבע בהסכם עבודה שההפקדות יועברו לקרן פנסיה אחרת.
  • לעובד יש גם זכות לעבור מקרן הפנסיה לביטוח פנסיוני מסוג אחר, כגון: קופת גמל או ביטוח מנהלים.
  • מעבר של העובד לגוף פנסיוני אחר עשוי לפגוע בחלק מהזכויות הפנסיוניות שצבר, כגון: ותק, דמי ניהול, כיסוי ביטוחי וכו').
  • הגוף הפנסיוני שאליו עובר העובד, אינו מחויב לתנאים שמהם נהנה העובד בחיסכון הפנסיוני הקודם שניהל
  • למידע נוסף ראו מעבר בין גופים פנסיוניים ובין מכשירים פנסיוניים.
  • לקרן פנסיה, שאליה רוצה העובד להצטרף, אסור לסרב לקבל אדם כעמית (חוסך) בשל מצבו הבריאותי, אך היא רשאית להחריג מהכיסוי היבטוחי מחלות מסוימות שהיו מכוסות במסגרת קרן הפנסיה הקודמת שממנה עבר.

תלונה על מעסיק שמפר את זכויותיו הפנסיוניות של העובד

  • כאשר מעסיק מפר את חובתו לערוך ביטוח פנסיוני או להעביר את התשלומים (בשיעורים שנקבעו בצו ההרחבה), ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה. למידע נוסף ראו פנייה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
  • כאשר ההפרה של המעסיק מתבטאת בכך שהוא או סוכן הביטוח שלו אינם מאפשרים לעובד לבחור את החיסכון הפנסיוני באופן חופשי, אינם מאפשרים לו ליהנות מהטבת דמי ניהול שקיבל או מציבים תנאים להעברת ההפקדות הפנסיוניות, אשר פוגעים בעובדים, יכול העובד (או כל אדם אחר) לעבור להגשת תלונה לקו הצדק הפנסיוני ברשות שוק ההון, ביטוח וחסכון.

ביצוע פעולות וקבלת מידע על החסכונות הפנסיוניים באמצעו המסלקה הפנסיונית

עדכון פרטים אישיים של החוסך

  • חשוב לעדכן את הגוף הפנסיוני בכל שינוי שחל בפרטים האישיים של החוסך (כגון: שינוי מצב משפחתי, שינוי כתובת, מס' טלפון, דוא"ל וכו').
  • ניתן לבצע את העדכון באמצעות הטופס המצורף לדו"ח השנתי או באמצעות פניה ישירה לגוף הפנסיוני. (רוב הגופים הפנסיוניים מציבים באתר האינטרנט שלהם טופס עדכון פרטים, שניתן להורדה ולמילוי).

חשוב לדעת

  • ביולי 2016 משרד האוצר החל במהלך לאיחוד קרנות פנסיה חדשות (פעילות ולא פעילות) הרשומות על שם אותו עמית. לפרטים נוספים, ראו שאלות ותשובות בנושא באתר פעמונים.
  • מי שלא יודע אם או היכן מתנהל עבורו חיסכון פנסיוני, יכול לברר זאת באתר הר הכסף של משרד האוצר.