מהי אינה הטרדה מינית - חיזור לגיטימי (מושג)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

במקרים בהם לא מדובר ביחסים מיוחדים רק הבעה גלויה וברורה של אי הרצון בהמשך ההתקרבות או ההתייחסות מצד ה"מטריד", עשויה להפוך את המשך ההתנהגות החיזורית לעבירה.

מאז חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית נשמעות טענות כנגד החוק שהוא מונע חיזור לגיטימי, חוסם אפשרות לפיתוח קשרים אישיים מרצון חופשי במקום העבודה. הפסיקה מנסה לקבוע עקרונות העוזרים להבחין בין הטרדה לחיזור לגיטימי.

הפסיקה חידדה לגבי הנסיבות שיחשבו להטרדה מינית - תוך כדי ניצול יחסי מרות, תלות או רק כאשר יש הבעה גלויה וברורה של אי רצון מצד המוטרדת:

  • החיזור הופך להטרדה אסורה על-פי החוק רק בנסיבות בהן הוא נעשה תוך כדי ניצול מרותו של המחזר, ניצול יחסי תלות, חינוך או טיפול (סעיף 3(א)(6 )(א)-(ג) לחוק) או תוך ביצוע עבירה (כמפורט בסעיפים 3(א)(2)-(1) לחוק). בהעדר נסיבות כאלה, הנחת המוצא היא כי מדובר ביחסים שבסיסם אוטונומיית הרצון החופשי של הצדדים המעורבים וביטויו בתקשורת המילולית והפיזית ביניהם.
  • רק הבעה גלויה וברורה של אי הרצון בהמשך ההתקרבות או ההתייחסות מצד ה"מטריד", עשויה להפוך את המשך ההתנהגות החיזורית לעבירה.
  • רק כאשר התנהגותו או מילותיו של המוטרד-המחוזר לא הותירו ספק סביר בדבר התנגדותו ואי רצונו בהמשך ה"התייחסויות" של המטריד-המחזר, הופכות ההתייחסויות הבאות מצד המטריד - לעבירה עצם התחושה הסובייקטיבית השלילית של ה"מוטרדת" אינה הופכת את מעשי ה"מטריד" לעבירה פלילית, אם לא ניתן לתחושה זו ביטוי חיצוני ברור (תפ 1342/00 מדינת ישראל נ' דהן אשר)

על אף צמצום התקיימות העבירה במקרים של "חיזור", הכירה הפסיקה בנסיבות בהן ברור כי כוונת המטריד הייתה הטרדה ולא חיזור, כך למשל במקרה של הטרדה של מספר מתלוננות:

"להבדיל מהטרדה מינית של אישה אחת, שיכולה אולי להיות מתורצת במשיכה מיוחדת לאותה אישה, אולי אפילו כניסיון (אמנם בלתי-ראוי) לחיזור, הטרדה מינית של ארבע נשים, בזו אחר זו, ואולי אפילו זו וזו בו-זמנית, היא כבר שיטה של הטרדה מינית. גם אם כל מקרה של הטרדה כזאת, שבא לידי ביטוי בחיבוק או נשיקה או אמירה מינית, אינו מקרה חמור, הצירוף של המקרים, האחד רודף את השני, עושה את ההטרדה המינית התנהגות גסה ומשפילה במיוחד: לא נותר בה מאום מקירבה רגשית וחיבה נפשית, אלא כולה ביזוי של האדם כמכשיר לגירוי וסיפוק מיני." (עשמ 1928/00 מדינת ישראל נ' עמוס ברוכין)

יודגש עוד כי הפסיקה דרשה כי האמירות הנכללות בהטרדה יהיו בעלות אופי מיני, וזאת בעיניו של "האדם הסביר":

"העובדה שהמטריד לא התכוון להטריד, שהוא סבר כי אין בהתנהגותו משום הטרדה, ואפילו שהאמין כי התנהגותו מתקבלת בהסכמה על-ידי הצד השני, אין בה כדי להכריע. גם העובדה שהצד השני ראה עצמו מוטרד, אין בה כדי להכריע. המבחן המכריע הוא המבחן האובייקטיבי. המבחן האובייקטיבי מתבסס, כרגיל, על האדם הסביר" (עש"מ 6713/96 מ"י נ' זוהר בן אשר)


בפסק הדין בעניינו של איציק מרדכי לא הכיר בית המשפט באמירות אשר יוחסו למרדכי וביניהן: "איזה עיניים יפות" וכן "את צריכה דיאטה? למה את חושבת שאת צריכה דיאטה. את לא צריכה דיאטה, את בשקט יכולה להיות דוגמנית" כאמירות הנכללות במסגרת הטרדה מינית.


פסקי דין

חקיקה ונהלים

חוק למניעת הטרדה מינית

הרחבות ופרסומים

מקורות

  • המידע בערך המקורי באדיבות עו"ד קרן בר יהודה
  • פסקי הדין באדיבות אתר "נבו"