{{נתוני תרגום |שם=הכרה בנכות פחות מ-90 יום לפני גיל הפרישה אינה מזכה בקצבת נכות אפילו אם נקבעה דרגת אי כושר של 100% |שם מתורגם=الاعتراف بإعاقة لأقل من 90 يوم قبل بلوغ سن التقاعد لا ينشئ استحقاق لتقاعد العجز حتى لو بلغ فقدان القدرة على العمل 100% |תאריך עדכון מקור=20231129235527 |rev_id=548307 }} {{עצם העניין}} {{תקציר |תוכן= {{דגשים | מידע = מי שהוכרה להם נכות פחות מ-90 יום לפני שהגיעו לגיל פרישה, אינם זכאים לקצבת נכות (ובהמשך לא יהיו זכאים לתוספת נכה לקצבת אזרח ותיק), גם אם נקבעה להם דרגת אי כושר בשיעור של 100% | איסור = | חשוב = הקדמת מועד תשלום קצבת נכות לבעלי נכות רפואית של 100% החל מהיום ה-31 נועדה לספק תמיכה כלכלית לבעלי נכות חמורה שאיבדו את כושר ההשתכרות שלהם לתקופה ממושכת, ולא למי שציפו להפסיק להשתכר תוך זמן קצר, בהגיעם לגיל פרישה, ולקבל קצבת אזרח ותיק רגילה | פיצוי = | שאלה = | ממשל = }} }}{{עצם העניין/סיום}} {{פסק דין/תיבת מידע |ערכאה= בית הדין הארצי לעבודה |תיק= עב"ל 20956-10-20 |תאריך= 17.08.2021 |קישור= [https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-20-10-20956-862.htm לקריאת פסק הדין] }} == רקע עובדתי == * אישה שאובחנה כחולת לוקמיה במרץ 2017 הגישה תביעה לקצבת נכות. * ב-14.06.2017 (3 ימים לפני הגיעה ל[[سن التقاعد عن العمل|גיל פרישה]]), הוועדה הרפואית קבעה לאישה נכות רפואית בשיעור של 50% ואובדן כושר בשיעור של 100% החל מה-01.04.2017. * נמסר לה כי היא אינה זכאית לקצבת נכות היות שהגיעה לגיל פרישה לפני מועד הזכאות לקצבת נכות. * ב-17.06.2017 היא הגיעה לגיל פרישה והחלה לקבל [[مخصصات الشيخوخة (مخصصات المواطن المُسن)]]. * האישה הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה לקבלת תוספת לקצבת זיקנה בשל הנכות ([[مخصصات الشيخوخة لأصحاب الإعاقة]]), כדי שסכום קצבת הזיקנה שתקבל יהיה זהה לקצבת הנכות שהייתה יכולה לקבל. * המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה מהנימוק שתוספת זו משולמת רק למי שהיו זכאים ל[[مخصصات الإعاقة العامة]] לפני שהגיעו לגיל פרישה, ואילו התובעת לא הייתה זכאית לקצבת נכות לפני שהגיעה לגיל פרישה: ** לפי החוק, הזכאות לקצבת נכות מתחילה רק לאחר 90 יום מהמועד שבו נקבעה דרגת אי הכושר. **במקרה זה מועד קביעת אי הכושר היה 01.04.2017, ולכן מועד תחילת הזכאות לקצבת נכות היה 01.07.2017. ** התובעת הגיעה לגיל פרישה ב-17.06.2017 (לפני מועד תחילת הזכאות לקצבת נכות) ולכן לא הייתה זכאית לקצבת נכות לפני גיל הפרישה. * האישה הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, שדחה את התביעה וקיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי. בעקבות זאת היא הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. ==טענות הצדדים== *המערערת טענה כי לפי [https://www.nevo.co.il/law/74505#Seif198 סעיף 196(ג) לחוק הביטוח הלאומי], במקרה שנקבעה דרגת אי כושר בשיעור של 100% לתקופה ארוכה, הזכאות לקצבת נכות מתחילה כעבור 30 יום ולא כעבור 90 יום, ולכן היא הייתה זכאית לקצבת הנכות כבר ב-01.05.2017 (עוד לפני שהגיעה לגיל פרישה), ולאחר הגעתה לגיל פרישה היא הייתה זכאית לתוספת לקצבת הזיקנה ([[مخصصات الشيخوخة لأصحاب الإعاقة]]). * טענות המוסד לביטוח לאומי היו: ** סעיף 196(ג) לחוק נועד לאפשר רק את '''הקדמת התשלום''' של קצבת הנכות למבוטחים שנקבעה להם דרגת נכות לתקופה ארוכה, ומצבם קשה, כך שלא יאלצו להמתין 90 יום ממועד קביעת דרגת אי הכושר ויקבלו את הקצבה כבר מהיום ה-31. ** בכל מקרה הזכאות לקצבת נכות מותנית בהיותם של הנכים "מבוטחים" בביטוח נכות (כלומר עליהם להיות לפני גיל פרישה) 90 ימים לאחר מועד קביעת אי הכושר. **הסעיף לא נועד להקנות זכאות למי שאינם "מבוטחים", כלומר למי שהגיעו לגיל פרישה לפני שחלפו 90 יום ממועד קביעת אי הכושר, גם אם נקבעה להם דרגת אי כושר בשיעור של 100%. == החלטת בית הדין הארצי == *בית הדין הארצי דחה את הערעור ואימץ את עמדת המוסד לביטוח לאומי. * אמנם סעיף 196(ג) לחוק יכול להתפרש בשני אופנים, אך יש להעדיף את הפרשנות של המוסד לביטוח לאומי, ולפיה הסעיף נועד לאפשר להקדים את התשלום למבוטחים שנקבעה להם דרגת נכות לתקופה ארוכה ומצבם קשה, ולא נועד להקנות זכאות לקצבה למי שמלכתחילה אינם "מבוטחים" כהגדרתם ב[https://www.nevo.co.il/law/74505#Seif197 סעיף 195] לחוק (מי שזכאותם לקצבה החלה לפני גיל הפרישה). * פרשנות זו מתיישבת עם לשון הסעיף, שכן המונחים "נכה" ו"התאריך הקובע" המופיעים בסעיף 196(ג) כוללים בהגדרותיהם את המונח "מבוטח" (מי שטרם הגיע לגיל פרישה). המערערת אינה "מבוטחת" ומשכך אינה "נכה" לפי לשון החוק, ואינה נכנסת לגדרי סעיף 196(ג) לחוק. * פרשנות זו מתיישבת גם עם תכלית החוק: ** תכליתו של סעיף 196(ג) היא לסייע לבעלי נכות חמורה שאיבדו את כושר ההשתכרות שלהם לתקופה ממושכת, והיו נשארים בלי תמיכה כלכלית ללא המענה המיידי יחסית שהסעיף הזה מספק. ** למי שמגיעים לגיל פרישה במהלך 90 הימים מקביעת הנכות, לא נוצרת הסתמכות ממשית על קצבת הנכות במהלך שנות ההשתכרות, שכן ממילא ציפו להפסיק להשתכר תוך זמן קצר עם הגיעם לגיל פרישה ולקבל קצבת אזרח ותיק בסכום הבסיסי (ללא תוספת לנכה). **אמנם במקרה זה ייתכן שהמבוטחים ימצאו את עצמם ללא תמיכה בחלק מתקופת 90 הימים (בין מועד קביעת אי הכושר למועד ההגעה לגיל הפרישה וקבלת קצבת אזרח ותיק) ולכאורה מטרת סעיף 196(ג) לסייע להם בתקופה זו, אולם אין במשך התקופה המצומצמת כדי להצדיק את הפיכת התמיכה לקבועה (בתשלום תוספת נכות לקצבת אזרח ותיק). == مدلول == * מי שהוכרה להם נכות פחות מ-90 יום לפני שהגיעו לגיל פרישה, אינם זכאים לקצבת נכות, גם אם נקבעה להם דרגת אי כושר בשיעור של 100%. בהמשך, כאשר יגיעו לגיל פרישה, הם לא יהיו זכאים לתוספת נכה לקצבת אזרח ותיק. == من المهمّ أن تعرف == * קיימות זכויות הניתנות למי שנקבעה להם נכות גם אם אינם זכאים לקצבת נכות. למידע נוסף ראו [[الحقوق بسبب إعاقة طبيّة (التي لا تتعلق بالحصول على مخصصات الإعاقة)]]. {{ראו גם | [[أشخاص مع إعاقة]] | [[الشيخوخة والتقدم في السن]] |[[مخصصات الإعاقة ومكافآت مرافقة]] | [[الحقوق بسبب إعاقة طبيّة (التي لا تتعلق بالحصول على مخصصات الإعاقة)]] }} == مراجع قانونية ورسمية == === تشريعات وإجراءات === * [[قانون التأمين الوطني]] - סעיפים 195, 196(ג), 200(א), 251(ב). === شكر وتقدير === * נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו. ==Metadata== {{מטא |סוג ערך = פסקי דין |תחום תוכן = זיקנה והזדקנות }} [[קטגוריה:אנשים עם מוגבלויות]] [[קטגוריה:קצבאות]] [[קטגוריה:קצבת זיקנה]] [[קטגוריה:המוסד לביטוח לאומי]] [[קטגוריה:קצבת נכות]] [[ar:الاعتراف بإعاقة لأقل من 90 يوم قبل بلوغ سن التقاعد لا ينشئ استحقاق لتقاعد العجز حتى لو بلغ فقدان القدرة على العمل 100%]] [[he:הכרה בנכות פחות מ-90 יום לפני גיל הפרישה אינה מזכה בקצבת נכות אפילו אם נקבעה דרגת אי כושר של 100%]]