{{נתוני תרגום
|שם=עובדים שחלים עליהם הסדר פנסיוני מכח צו ההרחבה הפנסיוני והסדר פנסיוני מכח הסכם קיבוצי זכאים להסדר המיטיב מביניהם
|שם מתורגם=يستحق العامل الترتيب التقاعدي الأحسن من بين ترتيبين يسريان عليه في آن واحد بموجب أمر التوسيع واتفاقية جماعية
|תאריך עדכון מקור=20231129235821
|rev_id=548757
}}
{{עצם העניין}}
{{תקציר |תוכן=
{{דגשים 
| מידע  = עובדים בענף המלונאות שלשכרם מתווספות עמלות מכירה אישיות, זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני בהתאם לקבוע בהסכם הקיבוצי הענפי (שאינם כוללים את רכיב העמלות), אלא אם ההסדר הכללי מכוח [[واجب التأمين التقاعدي للعاملين|צו ההרחבה הפנסיוני]] (הכולל את רכיב העמלות אך מוגבל בתקרה) הוא הסדר עדיף מבחינתם
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
| חשוב  = עובדים זכאים שהמעסיק יפקיד עבורם לביטוח הפנסיוני תשלומים בהתאם להסכם הקיבוצי הענפי או לפי צו ההרחבה הפנסיוני,  לפי הגבוה מביניהם
| חשוב2  = ההשוואה מי מבין ההסדרים הוא הסדר מיטיב תתבצע באמצעות בחינה של "נושא מול נושא", ולא של "הוראה מול הוראה" ויש לבחון את מכלול ההוראות בנושא הפנסיוני בכל אחד מההסכמים: בסיס השכר הקובע, שיעור ההפרשות, הגבלות לגבי תקרת הפרשות וכדומה 
|מידע2=  החובה להפריש לקרן השתלמות, היקפה ושיעורה, הם בהתאם לאמור בהסכם הקיבוצי או האישי החל על הצדדים
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
| ממשל  = <!-- קישור לגורם ממשל אחראי -->
}}

}}{{עצם העניין/סיום}}
{{פסק דין/תיבת מידע
|ערכאה=בית הדין הארצי לעבודה
|תיק=ע"ע 25181-03-19
|תאריך=04.03.2021
|קישור= [https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-19-03-25181-233.htm לקריאת פסק הדין] 
}}

==רקע עובדתי==
* עובדות הועסקו במוקד מכירה טלפוני של רשת בתי מלון וחל עליהן ההסכם הקיבוצי הענפי בענף המלונאות.
*שכרן של העובדות הורכב משכר יסוד שעתי ומרכיב של עמלות מכירה  אישיות, שהיווה חלק משמעותי מהשכר הכולל.
* המעסיקה (רשת בתי המלון) הפקידה לעובדות תשלומים לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות מרכיב שכר היסוד בלבד, ללא עמלות המכירה. רק בסמוך לסיום עבודתן של העובדות, הועברו תשלומים לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות גם מרכיב העמלות, בעקבות סיכום בין המעסיקה לבין נציגות העובדים.
* לאחר סיום עבודתן הגישו העובדות 2 תביעות שונות בבית הדין לעבודה לתשלום הפרשי הפקדות לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות גם מרכיב העמלות.
*  בשני פסקי הדין של בית הדין האזורי התקבלה טענת העובדות לפיה הן היו זכאיות כי יועברו הפקדות לקרן פנסיה גם בגין רכיב העמלות. בפסק דין אחד נקבע כי יש להעביר תשלומים מרכיב העמלות גם לקרן השתלמות ובפסק דין אחר נקבע כי העובדות אינן זכאיות להפרשות לקרן ההשתלמות בגין רכיב העמלות.
*  המעסיקה הגישה  ערעור על 2 פסקי הדין של בית הדין האזורי  לבית הדין הארצי לעבודה. הערעור  התמקד בשאלה אם העובדות זכאיות להפרשות לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות גם מרכיב העמלות.

==פסק הדין==
*[[أمر توسيع للتأمين التقاعدي الشامل في السوق الاقتصادي|בצו ההרחבה הפנסיוני]] נקבע שהשכר שממנו יש להפריש ל[[واجب التأمين التقاعدي للعاملين|ביטוח פנסיוני]] הוא [[مركبات الأجر التي تُؤخذ في حساب تعويضات الإقالة واقتطاع مخصصات التقاعد| השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים]], עד לתקרה של השכר הממוצע במשק. [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p189_004.htm#Seif5 תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים] קובעת שעמלות אישיות מהוות חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים, ולכן על פי צו ההרחבה הפנסיוני עובדים זכאים שהמעסיק יפריש עבורם תשלומים לקרן הפנסיה גם מרכיב העמלות.
*  לעומת זאת, על פי ההסכם הקיבוצי הענפי בענף המלונאות, עמלות המכירה אינן מהוות חלק מה"משכורת הכוללת" ועל המעסיק לא חלה חובה להכליל את רכיב העמלות בשכר ממנו יש להפריש עבור העובדים לביטוח פנסיוני ול[[صندوق الاستكمال]].
* בית הדין קבע כי צו ההרחבה הפנסיוני מהווה "רשת ביטחון" המקנה לעובדים זכויות מינימום בתחום הביטוח הפנסיוני. המשמעות היא כי בכל נקודת זמן יש לבדוק איזה הסדר פנסיוני מיטיב יותר עם העובדים: ההסדר הפנסיוני לפי צו ההרחבה הפנסיוני או ההסדר הפנסיוני בהתאם להסכם הקיבוצי החל על העובדים, ולהפקיד לעובדים לפי ההסדר הפנסיוני שהוא "לטובתם",  בהתאם  ל[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/114_001.htm#Seif21 סעיף 23 לחוק הסכמים קיבוציים].
* בית הדין דחה את טענת העובדות לפיה הן זכאיות לכך שחישוב השכר הקובע לביטוח הפנסיוני יתבצע לפי צו ההרחבה הפנסיוני (כולל עמלות המכירה) אך ללא התקרה של השכר הממוצע במשק, שכן הוראה זו אינה קיימת בהסכם הקיבוצי הענפי. בית הדין קבע כי ההשוואה מי מבין ההסדרים הוא הסדר מיטיב תתבצע באמצעות בחינה של "נושא מול נושא", תוך פרשנות תכליתית, ולא של "הוראה מול הוראה", וכי יש לבחון את מכלול ההוראות בנושא הפנסיוני בכל אחד מההסכמים: בסיס השכר הקובע, שיעור ההפרשות, הגבלות לגבי תקרת הפרשות וכדומה. ההסדר שנותן את התוצאה הטובה ביותר לעובדים הוא ההסדר המיטיב ועל המעסיק לפעול בהתאם לאמור בו.
* בהתאם לכך עולה כי עובדים בענף המלונאות שלשכרם מתווספות עמלות מכירה אישיות, זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני בהתאם לקבוע בהסכם הקיבוצי הענפי (שאינן כוללות את רכיב העמלות),  אלא אם ההסדר הכללי מכוח צו ההרחבה הפנסיוני (הכולל את רכיב העמלות אך מוגבל בתקרה) הוא הסדר עדיף מבחינתם. כלומר: '''עובדים זכאים שהמעסיק יפקיד עבורם לביטוח הפנסיוני תשלומים בהתאם להסכם הקיבוצי הענפי או לפי צו ההרחבה הפנסיוני, לפי השיעור הגבוה מביניהם.'''
* לגבי ההפרשה לקרן ההשתלמות- בשונה מהחובה הכללית המוטלת על מעסיקים לבטח את עובדיהם בהסדרי ביטוח פנסיוני מקיפים, במרבית ענפי התעסוקה לא מוטלת חובה דומה של העברת תשלומים לקרן השתלמות ולא קיים הסדר מינימום במתכונת צו ההרחבה הפנסיוני. החובה להפריש לקרן השתלמות, היקפה ושיעורה הם פועל יוצא של המערכת ההסכמית החלה על המעסיק ועובדיו. על כן, במקרה זה, שבו על פי ההסכם הקיבוצי הענפי רכיב העמלות אינו מהווה חלק מהמשכר הקובע, לא חלה על המעסיק חובה לכלול את רכיב העמלות כחלק מהשכר ממנו יש להפריש לעובדים לקרן השתלמות.
*  בית הדין פסק כי במקרה זה ההסדר הפנסיוני בצו ההרחבה מיטיב עם העובדות, ולכן העמלות האישיות מהוות חלק מהשכר ממנו יש להפריש לביטוח הפנסיוני. יחד עם זאת,  בהתאם לאמור בהסכם הקיבוצי הענפי, העמלות האישיות אינן מהוות חלק מהשכר שיש להפריש ממנו לקרן השתלמות.

== مدلول ==
* עובדים זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי החל עליהם, אלא אם  ההסדר הכללי מכח [[أمر توسيع للتأمين التقاعدي الشامل في السوق الاقتصادي|צו ההרחבה הפנסיוני]] מיטיב עימם, ובמקרה זה יחול ההסדר הקבוע בצו ההרחבה הפנסיוני, המהווה "רצפת זכויות אחידה".
*ההשוואה מי מבין ההסדרים הוא הסדר מיטיב תתבצע באמצעות בחינה של "נושא מול נושא", תוך פרשנות תכליתית, ולא של "הוראה מול הוראה", ויש לבחון את מכלול ההוראות בנושא הפנסיוני בכל אחד מההסכמים: בסיס השכר הקובע, שיעור ההפרשות, הגבלות לגבי תקרת הפרשות וכדומה. 
* החובה להפריש לקרן השתלמות, היקפה ושיעורה, הם בהתאם לאמור בהסכם הקיבוצי או האישי החל על הצדדים.

<noinclude>{{ראו גם 
| [[مخصصات التقاعد والتوفير بعيد المدى للأجيرين]]
| [[التسوية المُحسِّنة في التأمين التقاعدي]]
| [[واجب التأمين التقاعدي للعاملين]]
| [[صندوق الاستكمال]]
| [[مركبات الأجر التي تُؤخذ في حساب تعويضات الإقالة واقتطاع مخصصات التقاعد]]
}}</noinclude>
== مراجع قانونية ورسمية ==
=== تشريعات وإجراءات ===
* [[أمر توسيع للتأمين التقاعدي الشامل في السوق الاقتصادي]]
* [http://beaver-global.com/clients/hotels/wp-content/uploads/2019/04/הסכם-קיבוצי-מלונאות-2010.pdf הסכם כללי בענף המלונאות 2010]

=== توسُّع ونشرات ===
* למידע על הלכות נוספות שנפסקו בפסק הדין ראו [[من واجب المشغل الاستفسار عن وجود ترتيب تقاعدي سابق لكل عامل جديد لديه]].
=== شكر وتقدير ===
*פסק הדין באדיבות אתר נבו.

==Metadata==

<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
{{מטא
|סוג ערך =  פסקי דין
|תחום תוכן = פנסיה וחיסכון ארוך טווח
}}
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
[[קטגוריה:שכר העבודה ומרכיביו]]
[[ar:يستحق العامل الترتيب التقاعدي الأحسن من بين ترتيبين يسريان عليه في آن واحد بموجب أمر التوسيع واتفاقية جماعية]]
[[he:עובדים שחלים עליהם הסדר פנסיוני מכח צו ההרחבה הפנסיוני והסדר פנסיוני מכח הסכם קיבוצי זכאים להסדר המיטיב מביניהם]]