{{נתוני תרגום |שם=קצבת זיקנה לעובדת שהמעסיק שלה לא שילם דמי ביטוח לאומי בחלק מתקופת העסקתה |שם מתורגם=دفع مخصصات الشيخوخة لإمرأة، لم يدفع عنها صاحب العمل رسوم التأمين الوطني لجزء من الفترة التي عملت فيها |תאריך עדכון מקור=20231129235922 |rev_id=548906 }} {{עצם העניין}} {{תקציר |תוכן= {{דגשים | מידע = אישה שהגישה תביעה לקבלת [[مخصصات الشيخوخة (مخصصات المواطن المُسن)]], נדחתה על-ידי המוסד לביטוח לאומי בנימוק שלא צברה מספיק שנים שבהן שולמו עליה דמי ביטוח לאומי כעובדת שכירה |חשוב = בית הדין איפשר לה להוכיח באמצעות עדות של חברה לעבודה כי עבדה בתקופה זו, ועל כן צברה את [[فترة تأهيل للحصول على مخصصات الشيخوخة|תקופת האכשרה]] הנדרשת |פיצוי = בית הדין חייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לאישה קצבת זיקנה, למרות שהיו חסרים לה מספר חודשים שבהם שולמו לה דמי ביטוח לאומי כשכירה | איסור = | שאלה = | ממשל = }} }}{{עצם העניין/סיום}} {{פסק דין/תיבת מידע |ערכאה= בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו |תיק= 18354-08-15‏ |תאריך= 31.03.2019 |קישור= [https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-15-08-18354-660.htm לנוסח פסק הדין] }} * התובעת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום [[مخصصات الشيخوخة (مخصصات المواطن المُسن)|קצבת זיקנה]]. בקשתה נענתה בסירוב, מאחר והיא סווגה כעקרת בית ונטען שלא צברה [[فترة تأهيل للحصول على مخصصات الشيخوخة|תקופת אכשרה]] (תקופה של מספר שנים מינימלי שבהן משולמים עבור העובדת [[رسوم التأمين الوطني للعامل الأجير|דמי ביטוח לאומי]] כעובדת שכירה) לצורך קבלת קצבת זקנה. * התובעת תבעה את ביטוח לאומי כדי לשנות החלטה זו. היא טענה כי במשך 13 שנים עבדה במפעל הסיגריות "דובק" מה שמזכה אותה בקצבת הזקנה. * המוסד לביטוח לאומי טען כי חסרות לה 12 חודשים, בהם לא שולמו עבורה [[رسوم التأمين الوطني]], כדי להוכיח שעבדה בכל תקופה זו. * היות שהמעסיק של התובעת אינו בחיים, ולא ניתן לבדוק מולו אם אכן התובעת הועסקה אצלו ובמשך איזו תקופה, בית המשפט נאלץ להסתמך על עדויות שהביא התובעת, המוכיחות כי עבדה ב-12 החודשים החסרים. התובעת הצליחה להוכיח זאת בפני בית המשפט, בין היתר על ידי עדות של חברתה שזוכרת כי עבדה איתה. * בית המשפט קבע, כי לאור הצלחתה של התובעת להוכיח שעבדה בתקופה המדוברת - תהיה זכאית לקצבת הזקנה. == مدلول == * במקרים מסוימים יכול עובד להוכיח כי עבד כשכיר בתקופות מסוימות, ויהיה זכאי לקצבת זיקנה, גם אם לא שולמו עבורו דמי ביטוח לאומי בתקופות אלה ועקב כך לא צבר את [[فترة تأهيل للحصول على مخصصات الشيخوخة|תקופת האכשרה]] הנדרשת. == من المهمّ أن تعرف == * האחריות על העברת דמי הביטוח הלאומי לשכירים חלה על המעסיק (ראו [[رسوم التأمين الوطني للعامل الأجير]]). * מעסיק שאינו משלם את דמי הביטוח הלאומי עבור עובד, עשוי להיות חשוף לתביעות כספיות הן מצד המוסד לביטוח לאומי והן מצד העובד. * אם המעסיק ניכה משכרו של העובד את חלקו של העובד בדמי הביטוח הלאומי אך לא העביר אותם אל המוסד לביטוח לאומי, הוא מבצע עבירה פלילית. * למידע נוסף ראו [[تقديم التقارير والدفع لمؤسسة التأمين الوطني من المشغل عن عماله الأجيرين ومن يحصلون على مخصصات التقاعد]]. {{ראו גם | [[مخصصات الشيخوخة (مخصصات المواطن المُسن)]] | [[مدفوعات لمؤسسة التأمين الوطني]] | [[دليل استنفاد الحقوق للمواطنين المُسنين]] | [[مخصصات التقاعد والتوفير بعيد المدى للأجيرين]] | [[الاستعداد للتقاعد]] }} == مراجع قانونية ورسمية == === تشريعات وإجراءات === * [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/039_002.htm#Seif248 חוק הביטוח הלאומי] - סעיף 246. === شكر وتقدير === * נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו. ==Metadata== {{מטא |סוג ערך = פסקי דין |תחום תוכן = זיקנה והזדקנות }} [[קטגוריה: קצבת זיקנה]] [[ar:دفع مخصصات الشيخوخة لإمرأة، لم يدفع عنها صاحب العمل رسوم التأمين الوطني لجزء من الفترة التي عملت فيها]] [[he:קצבת זיקנה לעובדת שהמעסיק שלה לא שילם דמי ביטוח לאומי בחלק מתקופת העסקתה]]