נרדפי נאצים אזרחי מדינות מערב אירופה, ייתכן שיהיו זכאים לתשלום חד פעמי מקרן הסיוע
הזכאות למענק מותנת בכך שהמבקש לא קיבל בעבר כל פיצוי מההסכם הגלובלי או ממקור גרמני, כגון הקצבה ממשרד האוצר שנבעה מהסכם השילומים בין גרמניה לישראל.
התשלום הינו בסך של 2,556 אירו (כ-13,000 ₪).
ניצולים הזכאים למענק זה , זכאים בנוסף לתשלום שנתי עבור כל אחת מהשנים 2021-2027
מידע נוסף באתר מידע נוסף באתר ועדת התביעות - קרן הסיוע

החל מיום 1.1.2012, נרדפי נאצים אזרחי מדינות ממערב אירופה, שברחו מפחד הגרמנים, ולא קיבלו קצבה ממקור גרמני, עשויים להיות זכאים למענק חד פעמי מקרן הסיוע.

  • עד מועד זה, ניצולים אלה לא יכלו לקבל את המענק, גם אם לא קיבלו בעבר כל פיצויי ממקור גרמני, כיוון שבמהלך שנות ה-50 וה-60 גרמניה חתמה על הסכמים גלובלים עם מדינתם, לפיהם תמורת שילומים היא הייתה צריכה לפצות אותם במקום גרמניה.
  • הכרה זו מאפשרת לראשונה לניצולים רבים אזרחי מדינות מערב אירופה לקבל פיצוי של 2,556 אירו (כ-13,000 ₪) על סבלותיהם.
  • ניצולים הזכאים למענק זה , זכאים בנוסף לתשלום שנתי עבור כל אחת מהשנים 2021-2027. למידע נוסף ראו :תשלום שנתי לניצולי שואה שהוכרו כזכאים למענק מקרן הסיוע של ועידת התביעות.
  • ניצולי שואה המקבלים מענק זה עשויים לקבל הטבות נוספות המפורטות בפורטל ניצולי שואה שאינם מקבלים קצבה חודשית.
שימו לב
החל מחודש אוקטובר 2021, ניצולי שואה ששהו לפחות 3 חודשים תחת המצור בלנינגרד או 3 חודשים במסתור בצרפת או שהו לפחות 3 חודשים בשטחים שנכבשו ברומניה ע"י מדינות הציר, זכאים לקצבה חודשית מועידת התביעות. למידע נוסף : לחצו כאן.

רקע

  • עד ה- 1.1.2012 קריטריוני הזכאות של קרן הסיוע, שנקבעו על ידי גרמניה, לא אפשרו לתת את המענק החד פעמי לנרדפי נאצים אזרחי מדינות ממערב אירופה, גם אם לא קיבלו בעבר כל פיצויי ממקור גרמני. זאת מכיוון שבמהלך שנות ה-50 וה-60 גרמניה חתמה על הסכמים גלובלים עם מדינתם שתמורת שילומים היתה צריכה לפצות אותם במקום גרמניה.
  • החל מה-1.1.2012 גם יהודים אלו יהיו עשויים לראשונה לקבל את המענק מהקרן, בתנאי שהם לא קיבלו בעבר כל פיצוי מההסכם הגלובלי או ממקור גרמני, כגון הקצבה ממשרד האוצר שנבעה מהסכם השילומים בין גרמניה לישראל.

מי זכאי?

  • ניצולי רדיפות הנאצים אזרחי מדינות מערב אירופה שסבלו מנזק בריאותי משמעותי.
    • פונה נחשב כ"נרדף מערבי" אם היה אזרח של אחת המדינות הבאות בתקופת הרדיפות, ובשנה המצוינת ליד אותה מדינה: אוסטריה- רלוונטי רק לאנשים שהייתה להם אזרחות לפני ה-13 במרץ 1938, איטליה -1961, בלגיה- 1960, בריטניה- 1964, דנמרק- 1959, הולנד -1960, יוון - 1960, לוקסמבורג -1959, נורווגיה -1959, צרפת- 1960, שבדיה- 1964 ושוויץ -1961.
  • ניצול השואה צריך להיות בחיים בעת הגשת הבקשה. יורשים אינם זכאים להגיש בקשה.
  • רדיפה כוללת, בין השאר:
  1. שלילת חירות למשך תקופה של פחות משנה; או
  2. בריחה מהמשטר הנאצי; או
  3. "הגבלת החופש" כפי שהוגדר בחוק הפיצויים הגרמני; או
  4. הגבלת חופש התנועה (כמו עוצר, חובת רישום תוך הגבלת מקום מגורים, ענידת טלאי צהוב)
  • חשוב להדגיש, כי גם מי שהיה עובר בבטן אימו בעת הרדיפות עשוי להיות זכאי.

מי אינו זכאי?

ניצולי שואה שקיבלו בעבר תשלום חד פעמי ממקור גרמני

  • ניצולי שואה שקיבלו בשנות ה 50 וה-60 תשלום חד-פעמי ממקור גרמני (על ענידת טלאי צהוב, הפסקת לימודים או שלילת חופש) נדחו על ידי קרן הסיוע מכיוון שקיבלו כבר בעבר פיצוי חד פעמי מגרמניה.

.* החל מחודש ספטמבר 2017, ניצולי שואה אשר קיבלו בשנות ה 50 וה-60 תשלום חד-פעמי ממקור גרמני, זכאים לתשלום חד-פעמי נוסף מועידת התביעות, אם סכום התשלום המקורי היה נמוך מסכום התשלום הנוכחי של קרן הסיוע, והם עומדים בשאר תנאי הזכאות של קרן הסיוע, כמפורט למעלה.

תהליך מימוש הזכות

  • לשם מימוש הזכות יש למלא את טופס הבקשה המצורף:
  • את הטופס יש למלא בצרפתית, אנגלית או גרמנית (לא בעברית!)
  • יש להגיש את טופס הבקשה הנושא את החתימות המקוריות.
  • יש לשמור העתק של טופס הבקשה, ושל כל המסמכים שצורפו אליו.
  • לטופס יש לצרף העתקים בלבד. לא לצרף לטופס מסמכים מקוריים.
  • יש לצרף לטופס הבקשה צילום של המסמכים הבאים, אם ניתן:
  1. העתק תעודת לידה.
  2. העתק תעודת נישואין.
  3. העתק מסמכים אחרים הקשורים לשינוי שם (אם רלוונטי).
  4. תעודה מזהה (תעודת זהות או דרכון) ואישור לגבי מגורי קבע (אם רלוונטי)
  5. מסמכים המוכיחים את המקור היהודי של הפונה.
  6. כל מסמך נוסף המוכיח את הרדיפות שעבר הפונה בתקופה השואה ומבסס את הבקשהץ
  • אימות המסמכים - יש לאמת את המסמכים המצורפים ואת החתימה על הטופס הבקשה (על-ידי עו"ד, בנק, משרד ממשלתי (כמו ביטוח לאומי),קונסוליה גרמנית , משרד ועידת התביעות בתל אביב, משרדי עמותת עמך, רשות מקומית, או כל גוף ציבורי העוסק בשירותים סוציאליים והוא בעל חותמת).
    • כדי שהמסמכים יאושרו באופן נכון, כל מסמך חייב לכלול: חותמת של הרשות המאשרת, השם המלא (באותיות דפוס)של האדם שאישר שהצילום מתאים למקור, המעמד (כגון התפקיד) של אותו האדם שאישר את המסמך, החותמת של אותו אדם שאישר את המסמך ותאריך האישור.
שימו לב
בתקופת הקורונה ניתן להגיש את המסמכים ואת טופס הבקשה ללא חתימת אימות וזאת כדי למנוע מהניצולים לצאת מביתם ולשמור על בריאותם. למידע נוסף ראו כאן או התקשרו לוועידת התביעות בטלפון 03-5194400.
  • אפוטרופוס- אם הפונה איננו מסוגל לחתום על טופס הבקשה,אפוטרופוס מוסמך יכול לחתום בשמו. במקרה כזה בנוסף למסמכים שצוינו, יש לצרף את כל המסמכים הבאים
    • צילום של מסמך המעניק את האפוטרופסות החוקית.
    • צילום של תעודת הזיהוי של האפוטרופוס שהונפקה על ידי הממשלה
    • טופס רופא ממולא במלואו . להורדת טופס הרופא בשפות נוספות לחצו כאן.
  • את הטופס המלא והחתום יש לשלוח ל: ועידת התביעות ת"ד 20064 תל אביב, 6120001.
  • למידע נוסף וקבלת טופסי הבקשה בחינם, ניתן לפנות לוועידת התביעות בטלפון 03-5194400.

בקשה שנייה

  • מגישי בקשות שנדחו על ידי קרן הסיוע יהיו רשאים להגיש בקשה שנייה, בכפוף לתנאים הבאים:
    • ניצולי שואה שקיבלו או מקבלים פיצוי ממקור גרמני כלשהו, כגון BEG, קרן סעיף 2, קרן מרכז ומזרח אירופה, קרן הסיוע או משרד האוצר הישראלי, במסגרת החוק האוסטרי לפיצוי נרדפים (OFG); מברלין במסגרת החוק על הכרה ותמיכה באנשים אשר נרדפו בידי הנאצים מסיבות פוליטיות, דתיות או גזעניות (PrVG); פיצוי GDR לנרדפי המשטר הנאצי (VdN) במסגרת החוק לנכי רדיפות הנאצים, אינם זכאים לקבלת תשלום.
    • אנשים שקיבלו תשלום מקרן הסיוע של ועידת התביעות אינם רשאים להגיש בקשות.
    • הזכאות תתבסס על השאלה אם מגיש הבקשה השנייה עומד בקריטריוני קרן הסיוע נכון לתאריך מילוי הבקשה השנייה.
  • אדם העונה לתנאי המענק ואשר פנה בעבר לקרן הסיוע ופנייתו נדחתה, נדרש להחיות את הבקשה באמצעות פנייה טלפונית לועידת התביעות בטלפון: 03-5194400.

ערעור על החלטה שלא להעניק את המענק

  • במקרה של דחיית בקשה למענק, ועידת התביעות מיידעת את מגיש הבקשה לגבי סיבת הדחייה, ולגבי אפשרותו להגיש ראיות נוספות שיתמכו בבקשתו. תאריך היעד להגשת הערעור יכתב במכתב החלטת הדחייה.
  • את הערעור יש לשלוח לועדת הערעורים. שם וכתובת ועדת הערעורים ייכללו במכתב ההחלטה שיישלח למגיש הבקשה.
  • על הערעור להיות חתום על ידי מגיש הבקשה או על ידי לעורך דינו, עליו להסביר את הסיבות לערעור ולכלול כל מידע נוסף, תצהירים ו/או ראיות אחרות שהוא רואה כרלוונטיות ותומכות בבקשתו, ואשר לא הוגשו בעבר לוועידת התביעות.

חשוב לדעת

  • אין חובה לפנות לעורך-דין לשם קבלת המענק מקרן הסיוע. ניתן לקבל טפסים וסיוע ישירות מועידת התביעות:
טלפון פקס דואר דוא"ל
03-5194400 03-6241056 ועידת התביעות רחוב קרליבך 25 ת"ד 20064 תל אביב, 6120001
  • חוק התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול) קובע כללים לגבי טיפול בתביעות של ניצולי שואה המוגשות בחו"ל, לרבות מגבלות על שכר הטרחה שיכול לגבות עו"ד המטפל בתביעה. בפסיקת בית המשפט נקבע כי החוק חל גם על תביעות המוגשות לועידת התביעות, לרבות תביעות לקצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות ובקשות למענקים מהקרן. למידע נוסף, לחץ כאן.
  • התשלום הינו חד פעמי, אדם שכבר קיבל את המענק אינו זכאי להגיש בקשה נוספת לקבלת המענק.
  • מי שקיבל תשלום ממקור גרמני (קרן הסיוע, קצבה מקרן סעיף 2 או קצבה ממשרד האוצר הישראלי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים למי שעלה עד 1.10.1953) - אינו זכאי לקבל את המענק.
  • ניצולים המקבלים קיצבה מתוקף חוק הטבות לניצולי שואה אינם נחשבים כמקבלים תשלום ממקור גרמני, ולכן הם רשאים להגיש בקשה לקבלת המענק.
  • * ניצולי שואה המקבלים מענק זה עשויים לקבל הטבות נוספות המפורטות בפורטל ניצולי שואה שאינם מקבלים קצבה חודשית.
  • המענק אינו ניתן להעברה, שיעבוד, ערבות או עיקול, אלא לשם תשלום מזונות או מילוות שניתנו לנכה מאוצר המדינה.במקרה שניתן עיקול לשם תשלום מזונות או מילוות שניתנו לנכה מאוצר המדינה, ניתן לעקל רק עד מחצית מערך המענק. בנק או דואר שבאמצעותם שולם התשלום לניצול השואה, אינם רשאים לעקל תשלום זה במשך 30 ימים מיום התשלום. (אם ניצול השואה לא ימשוך את הסכומים הללו מהבנק או מהדואר במהלך 30 הימים, ניתן יהיה לעקל אותם). למידע נוסף ראו : קצבאות ותשלומים של ניצולי שואה שאסור לעקל.
ראו גם

גורמים מסייעים

גורמי ממשל

גורם ממשלתי אתר אינטרנט זכויות ותחומי אחריות
הרשות לזכויות ניצולי השואה - טל' 5105*

מרכז מידע נייד של הרשות לזכויות ניצולי השואה

אתר הרשות לזכויות ניצולי השואה טיפול בניצולי שואה הזכאים לסיוע מכוח חוק נכי המלחמה בנאצים, מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים, מכוח חוק ההסדרים 2001- תיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים ומכוח חוק הטבות לניצולי שואה
הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל (במשרד האוצר) - טל' ‎03-6234100,מייל: מידע באתר משרד האוצר טיפול בזכויות ניצולי השואה, הוא מתן שירות ואמצעי קשר מול הרשויות הגרמניות עבור ניצולי השואה המקבלים תגמולים מכוח חוק הפיצויים הפדרלי הגרמני (BEG). הלשכה מתמקדת בנזקי בריאות של ניצולי השואה והדרכה וסיוע במימוש זכויותיהם.
ועידת התביעות (במשרד האוצר) - טל' ‎03-5194400 אתר ועידת התביעות טיפול בבקשות לקבלת סיוע מהקרנות שבניהולה ובמימון ממשלת גרמניה, כגון: מענק פעמי מקרן הסיוע, קצבאות לניצולי שואה מקרן ועידת התביעות ופיצוי חד פעמי לניצולים שהיו ילדים בתקופת השואה
מוקד 8840* לאזרחים ותיקים אתר המוקד לאזרחים ותיקים מוקד *8840 של אגף בכיר אזרחים ותיקים מהווה כתובת מרכזית לטיפול בפניות של אזרחים ותיקים, למתן מידע אודות כלל הזכויות, השירותים וההטבות המגיעים לציבור האזרחים הוותיקים ולסיוע במיצוי זכויות.
יחידת סגולה - מוקד מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים בבתי חולים אתר המשרד לשוויון חברתי מוקד זכויות בריאותיות לאזרחים ותיקים, לסיוע לאזרחים ותיקים ובני משפחותיהם בבירור זכויות המאושפז, במהלך תקופת האשפוז בבית החולים
המוסד לביטוח לאומי

שירות הייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו
מרכז תמיכה ומידע 9696*

זכויות בגיל השלישי באתר המוסד לביטוח לאומי זכאות לקצבאות שונות בהתאם לגיל ולמצב הכלכלי והפעלת שירותי יעוץ לקשיש ומוקד טלפוני חינם לקשישים ולבני משפחותיהם
משרד הרווחה והביטחון החברתי

שי"ל - שירות ייעוץ לאזרח - מוקד טלפוני: 118

אזרחים ותיקים באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים מימון מגורים במסגרת מוסדית לקשישים עצמאיים ותשושים ומתן שירותים שונים במסגרת קהילה ופנאי
משרד הבריאות

קול הבריאות - מוקד השירות הטלפוני של משרד הבריאות 5400*

הגיל המבוגר באתר משרד הבריאות ביטוח בריאות וסיוע לסובלים מבעיות רפואיות שונות על רקע גיל
משרד הבינוי והשיכון - מוקד טלפוני בנושא דיור 5442* אתר משרד הבינוי והשיכון סיוע בדיור ומתן פתרונות דיור לקשישים

מקורות משפטיים ורשמיים

הרחבות ופרסומים