מערכת יחסים מינית בין ממונה לכפיפה יכולה להיחשב כהטרדה מינית (פסק דין)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

מערכת יחסים מינית בין ממונה לעובדת יכולה להיחשב כהטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות
גם היענות של ממונה ליוזמתה של מי שכפופה לו לפיתוח קשר כלשהו עמו, יכולה להיחשב ניצול יחסי מרות
בית הדין פסק לעובדת פיצוי בגין הטרדה מינית בסך 35,000 ש"ח וכן שכר טירחת עו"ד בגובה 5000 ש"ח

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי חעבודה
מס' תיק:
ע"ע 274/06
תאריך:
26/3/08

המערערת החלה לעבוד בחברת טכנולוגיות בחודש מאי 2000, בהיותה נשואה ואם לילדה. במועד שבו החלה המערערת לעבוד בחברה היה המשיב ממונה ישיר על מספר ראשי צוותים, כאשר המערערת הועסקה באחד מצוותי עובדים אלה. באותה תקופה היה המשיב נשוי.
בינואר 2002 החלו המערערת והמשיב בקשר אינטימי, אשר כלל קיום יחסי מין, הליכה משותפת במסגרת העבודה לבריכה, פגישות פרטיות בחוף הים וברכב, משלוח הודעות אישיות בדואר האלקטרוני ועוד.
המערערת העידה על עצמה, כי לא נתנה למשיב להבין שהיא סובלת ממערכת היחסים שנתפתחה ביניהם, מאחר וחששה ממנו מאוד. בקיץ 2002, ביקש המשיב להפסיק את מערכת היחסים האינטימיים עם המערערת, ולדבריה נענתה בחיוב למבוקשו זה. בשלהי שנת 2002, לאחר שהחל בהליך גירושין מאשתו, החל המשיב בקשר זוגי עם עובדת אחרת בחברה. המשיב דיווח על הקשר לממונים עליו בחברה, ובחודש יוני 2003 עברו בני הזוג להתגורר יחד ונולד להם בן.
המערערת הגישה תביעה לתשלום פיצויים לפי הוראות החוק למניעת הטרדה מינית ולתשלום פיצויים בשל נזקים כספיים ונפשיים שנגרמו לה, לטענתה, עקב הטרדה מינית מצד המשיב. בית הדין האזורי מצא, כי המערערת היא זו שיזמה את תחילת הקשר האינטימי וכי נסיבות העניין מצביעות על יחסי מין שהתקיימו בהסכמה בין בגירים, אשר רק בדיעבד ניסתה המערערת להציגם כ"הטרדה מינית", מסיבות הקשורות בתחושות תסכול ואכזבה. על רקע זה הוגש הערעור.

בית הדין הארצי קבע:

  • בהטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה מצדו של בעל מרות, לא נדרשת הבעת אי הסכמה מצידה של עובדת. למעשה, הוכחת יסודות עילת ההטרדה המינית בנסיבות אלו, מעבירה את הנטל להפריך חזקה זו לכתפי בעל המרות.
  • גם היענות של ממונה ליוזמתה של מי שכפופה לו לפיתוח קשר כלשהו עמו, יכולה להיחשב ניצול יחסי מרות. כל עוד מערכת היחסים שבין בעל המרות לעובדת מבוססת על יחסי מין מזדמנים, באופן שמוגבל למסגרת העבודה בלבד, מבלי שהוכחו סממנים אמיתיים המעידים על רצון הדדי לפיתוח מערכת יחסים - או אז לא תתקבלנה טענות הגנה בדבר הסכמה או פיתוי מצידה של עובדת. קביעה זו באה לאור חובת הזהירות והאחריות המוגברת החלה על בעל המרות, ובהתחשב בסביבת העבודה רוויית האינטרסים ופערי הכוחות.
  • כאשר מדובר במערכת יחסים המתמצית בקיום יחסי מין מזדמנים בחדר הבטחון שבמקום העבודה (ועל פי גרסתו של הממונה בעצמו, התמצתה מערכת היחסים ביחסי מין ותו לא), הרי שכל האחריות מוטלת על כתפיו של בעל המרות, ואין משמעות לסוגיה אם העובדת ניסתה לפתות את הממונה עליה בלבוש פרובוקטיבי, בהתנהגות וכיוצ"ב.
  • רצון והסכמה חופשיים שלא במסגרת יחסי עבודה אינם מתיישבים עם רצון והסכמה הנובעים מניצולה של מרות ביחסי עבודה, וניתן לומר שבינם ובין רצון כן ואמיתי אין דבר.

על דעת כלל השופטים נקבע כי המשיב הפר את החוק למניעת הטרדה מינית, תוך שניצל את יחסי המרות כלפי המערערת. נקבע כי המשיב ישלם למערערת פיצוי בגין הטרדה מינית בסך 35,000 ש"ח וכן שכר טירחת עו"ד בגובה 5000 ש"ח.

משמעות

  • מערכת יחסים מינית בין ממונה לעובדת יכולה להיחשב כהטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות.

חקיקה ונהלים