עמוד זה שייך למיזם המשותף לכל-זכות ולרשות לזכויות ניצולי השואה
מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il)
מידע כללי
ועדת העררים קבעה כי העובדה שניצול שואה עובד לפרנסתו מספר חודשים בשנה לא מונעת ממנו את ההכרה כנזקק או כנצרך במידה ועומד במבחן ההכנסות

ניצול שואה שעבד מספר חודשים בשנה הגיש לרשות לזכויות ניצולי שואה תביעה להכרה כנזקק בטענה שהכספים שהוא משתכר אינם מספיקים למחייתו. הרשות לזכויות ניצולי השואה דחתה את בקשתו מבלי לבצע מבחן הכנסות, בטענה שהוא עדיין עובד ולכן אינו זכאי לתגמול.

בית המשפט בדק את הגדרת "נזקק" (ניצול שואה שנכותו המוכרת פחות מ-50%) לפי החוק וקבע כי - "בהחלטת הרשות היא מפנה להגדרת "נזקק" שבסעיף 1, כאשר, כאמור, בסעיף 1 אין הגדרת "נזקק" וההגדרה מופיעה דווקא בסעיף 4(ג)(1)(א). על פי ההגדרה שבאותו הסעיף אין כל מקום לבחון האם הנזקק מסוגל להשתכר למחייתו אם לאו. כל מה שנזקק צריך להוכיח הוא את שיעור נכותו. לאחר מכן יש להפעיל כמובן את מבחן ההכנסות."

לגבי "נצרך" (ניצול שואה שנכותו המוכרת 50% ומעלה) קבע בית המשפט כי "גם אם היתה נערכת בדיקה על פי הגדרת "נצרך" כי אז עולה בבירור שהעורר לא עבד כעובד שכיר 12 חודשים בשנה כמקובל בעבודה של עובד שכיר, שאז ניתן לקבוע כי הוא היה "מסוגל לעבוד למחייתו"".

בית המשפט פסק כי "הערר מתקבל כך שאנו קובעים שהעורר עומד בהגדרת "נזקק". כעת על הרשות לבחון את זכאותו של העורר לתגמול נוסף על פי מבחן הכנסות.

משמעות

  • ניצולי שואה העומדים במבחן הכנסות, יוכרו כנזקקים/נצרכים גם אם הם עובדים.

חשוב לדעת

חוקים ותקנות


מקורות

  • המקור לערך זה באדיבות עו"ד אהוד מוזס מועידת התביעות

endarticle

פרטי התקדים המשפטי אנו משתמשים בכותרת "תקדים" כדי לציין מקרה שנדון בבית משפט, בית דין או גוף שיפוטי או מעין-שיפוטי אחר, שממנו ניתן ללמוד על התייחסות מערכת המשפט למצב עובדתי מסוים. הכוונה איננה  רק ל"תקדים מחייב" או "תקדים מנחה" במובן המשפטי, ונביא גם החלטות המחייבות רק את הצדדים לאותו הליך. ניתן להתבסס על מקרים קודמים אלה בפנייה לרשות ציבורית או משפטית, ויש להם כוח משכנע, גם אם התקדימים אינם מחייבים.
ערכאה: ועדת ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
שופטים: ענת רביד, אראלה עפרון, יהודית ארבל
מס' תיק: ו"ע 29476-10-10
תאריך: 1 באוגוסט 11
קישור: באתר מרכז המידע לניצולי שואה
שתפו את הידע!