ועדת העררים קבעה כי העובדה שניצול שואה עובד לפרנסתו מספר חודשים בשנה לא מונעת ממנו את ההכרה כנזקק או כנצרך, אם הוא עומד במבחן ההכנסות

פרטי פסק הדין

ערכאה:ועדת ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
שם התיק:ו"ע 29476-10-10
תאריך:01.08.2011
קישור:באתר נבו

ניצול שואה שעבד מספר חודשים בשנה הגיש לרשות לזכויות ניצולי שואה תביעה להכרה כנזקק בטענה שהכספים שהוא משתכר אינם מספיקים למחייתו. הרשות לזכויות ניצולי השואה דחתה את בקשתו מבלי לבצע מבחן הכנסות, בטענה שהוא עדיין עובד ולכן אינו זכאי לתגמול.

בית המשפט בדק את הגדרת "נזקק" (ניצול שואה שנכותו המוכרת פחות מ-50%) לפי החוק וקבע כי - "בהחלטת הרשות היא מפנה להגדרת "נזקק" שבסעיף 1, כאשר, כאמור, בסעיף 1 אין הגדרת "נזקק" וההגדרה מופיעה דווקא בסעיף 4(ג)(1)(א). על פי ההגדרה שבאותו הסעיף אין כל מקום לבחון האם הנזקק מסוגל להשתכר למחייתו אם לאו. כל מה שנזקק צריך להוכיח הוא את שיעור נכותו. לאחר מכן יש להפעיל כמובן את מבחן ההכנסות."

לגבי "נצרך" (ניצול שואה שנכותו המוכרת 50% ומעלה) קבע בית המשפט כי "גם אם היתה נערכת בדיקה על פי הגדרת "נצרך" כי אז עולה בבירור שהעורר לא עבד כעובד שכיר 12 חודשים בשנה כמקובל בעבודה של עובד שכיר, שאז ניתן לקבוע כי הוא היה "מסוגל לעבוד למחייתו"".

בית המשפט פסק כי "הערר מתקבל כך שאנו קובעים שהעורר עומד בהגדרת "נזקק". כעת על הרשות לבחון את זכאותו של העורר לתגמול נוסף על פי מבחן הכנסות.

משמעות

  • ניצולי שואה העומדים במבחן הכנסות, יוכרו כנזקקים/נצרכים גם אם הם עובדים.

חשוב לדעת

ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

תודות

  • המקור לערך זה באדיבות עו"ד אהוד מוזס מוועידת התביעות