עמוד זה שייך למיזם המשותף לכל-זכות ולרשות לזכויות ניצולי השואה
מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il)

פסק הדין עוסק בניצול שואה יליד פולין שעלה לישראל בשנת 1949. הניצול חי בישראל עד שנת 1967, במהלכה ירד לארה"ב וחי שם עד עלייתו המחודשת לישראל בשנת 1998. לאחר חזרתו לישראל ביקש הניצול הכרה כנכה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. בקשתו נדחתה בטענה שלא שמר על אזרחות רציפה בישראל, ומשום כך אין הוא עומד בתנאי סעיף 3(1) לחוק נכי רדיפות הנאצים הקובע כי יש לשמור על אזרחות ותושבות רציפה בישראל מיום כ"ט  באדר  ב'  תשי"ז (1  באפריל  1957). ביהמ"ש פסק שיש לפרש את תנאי הסף המפורטים בחוק נכי רדיפות הנאצים בצורה רחבה. בנוסף נסיבות חייו של הניצול מצביעות על זיקה רציפה לארץ ועל כוונה ממשית לחזר לישראל ברבות הימים (בין השאר: שירות בצה"ל והשתתפות במערכות ישראל, סיבת ירידתו מהארץ היתה קבלת טיפול רפואי מתאים למחלת הסוכרת ממנה הוא סובל, ביקורים תכופים בארץ, אחד מבניו שירת בצה"ל ובתו ומשפחתה עלו לארץ לפניו).

משמעות

  • ניצול שואה שעומד בתנאי הסף להכרה כנכה רדיפות הנאצים, למעט זאת שלא נשאר אזרח ישראל לאחר ה-1  באפריל  1957, יהיה זכאי להכרה כנכה רדיפת הנאצים. זאת אם יוכיח, כי לאורך כל התקופה שלא שהה בישראל היתה לו זיקה רציפה וכוונה ממשית לעלות לישראל.
  • יש לפרש את דרישת חוק נכי רדיפות הנאצים לאזרחות ותושבות רציפה באופן רחב.

חוקים ותקנות

הרחבות ופרסומים

מקורות

  • המקור לערך זה באדיבות עו"ד אהוד מוזס מועידת התביעות.


endarticle

פרטי התקדים המשפטי אנו משתמשים בכותרת "תקדים" כדי לציין מקרה שנדון בבית משפט, בית דין או גוף שיפוטי או מעין-שיפוטי אחר, שממנו ניתן ללמוד על התייחסות מערכת המשפט למצב עובדתי מסוים. הכוונה איננה  רק ל"תקדים מחייב" או "תקדים מנחה" במובן המשפטי, ונביא גם החלטות המחייבות רק את הצדדים לאותו הליך. ניתן להתבסס על מקרים קודמים אלה בפנייה לרשות ציבורית או משפטית, ויש להם כוח משכנע, גם אם התקדימים אינם מחייבים.
שם התיק: ו"ע 373622-10-10 בר חמא נ' משרד האוצר
ערכאה: וועדת עררים (ת-א) לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
שופטים: השופטת בדימוס רחל גרינברג, פרופ' יוסף זהבי, עו"ד אראלה עפרון
מס' תיק: ו"ע 373622-10-10
תאריך: 22/08/2011
קישור: פסק הדין באתר מרכז המידע לניצולי שואה.
שתפו את הידע!