ככלל אין תוקף לסעיף בחוזה עבודה המגביל את זכותו של העובד להתפטר או להיות מועסק אצל מעסיקים אחרים
בית הדין לעבודה עשוי לתת תוקף לסעיף המגביל את הזכויות הנ"ל של העובד בנסיבות מסוימות המפורטות בדף זה
ניתן להגביל את הזכויות הנ"ל של עובד גם ללא סעיף מפורש בחוזה העבודה, במקרה שמדובר בפגיעה בסוד מסחרי או במקרה של הפרת חובת האמון או חובת תום הלב

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
שם התיק:ע"ע (ארצי) 164/99
תאריך:04.06.1999
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע עובדתי

  • דן פרומר עבד כמהנדס תוכנה וכאחראי על הפיתוח בחברת רדגארד מחשבים.
  • אחד מתנאי חוזה העבודה של פרומר קבע כי עליו לשמור על סודות החברה ועל כל מידע מסחרי שיגיע אליו במהלך עבודתו בחברה. תנאי אחר בחוזה הגביל את זכותו של פרומר לעבוד בכל עסק מתחרה במשך כל תקופת עבודתו בחברה ולמשך 22 חודשים נוספים מתאריך הפסקת עבודתו ברדגארד.
  • בשלב מסוים התפטר פרומר מעבודתו בחברת רדגארד וכעבור שבועיים החל לעבוד כמנהל פיתוח בכיר בחברת חברת צ'ק פוינט.
  • הן חברת צ'ק פוינט והן חברת רדגארד עוסקות בעיקר בשטח אבטחת תקשורת נתונים בין מחשבים ורשתות מחשבים המבוססת על VPN.
  • חברת רדגארד הגישה בקשה לבית הדין האזורי לעבודה למתן צו-מניעה זמני המונע מפרומר לעבוד אצל צ'ק פוינט במשך 22 חודשים, בטענה שצ'ק פוינט וחברת רדגארד הן חברות מתחרות, ועל פי תנאי החוזה בין פרומר לרדגארד, חל איסור על פרומר לעבוד אצל חברה מתחרה לאחר סיום עבודתו ברדגארד.
  • בית הדין האזורי לעבודה קיבל את הבקשה, והוציא צו-מניעה זמני המונע מפרומר ומצ'ק פוינט לבוא במגע עסקי למשך 18 חודשים. בין היתר שקל בית הדין את היקף ההגבלה על חופש העיסוק, סבירות זמן ההגבלה, תחומה הגאוגרפי ומאזן הנוחות (הנזק מול תועלת) של הצדדים.
  • על החלטה זו הגישו פרומר וצ'ק פוינט ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בטענה שלא מתקיימת תחרות בין החברות וכי אין מקום לאכוף את סעיף הגבלת העיסוק הכלול בחוזה. כמו כן נטען, כי אין בידי פרומר סודות מסחריים השייכים לרדגארד.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

  • בית הדין הארצי פסק כי למרות סעיף הגבלת העיסוק של פרומר, לא התקיימו במקרה זה נסיבות המצדיקות את הגבלת חופש העיסוק של העובד והורה לבטל את תוקפו של צו המניעה הזמני שאסר על העסקת פרומר בצ'ק פוינט.
  • יש לתת תוקף לסעיף בחוזה עבודה אישי, אשר מגביל את חופש העיסוק של העובד, רק אם מדובר בסעיף סביר אשר מגן בפועל על האינטרסים של שני הצדדים (הן על העובד והן על המעסיק הראשון, ובעיקר על סודותיו המסחריים).
  • ככלל תינתן עדיפות לחופש העיסוק, ולא יינתן תוקף לסעיף המגביל את חופש העיסוק, מלבד נסיבות מיוחדות, שבהן יורה בית המשפט לאכוף את סעיף הגבלת חופש העיסוק שבחוזה, למשל:
    • הכשרה מיוחדת: במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד, ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת ולדרוש ממנו שלא להפסיק לעבוד אצל המעסיק ולא לעבוד אצל מעסיק אחר במשך אותה תקופה. לעומת זאת, אם העובד רכש את ההכשרה במהלך עבודתו הרגילה או על חשבונו ובזמנו הפנוי, אין המעסיק הקודם רשאי להגבילו בשימוש שיעשה בה.
    • תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק: יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצדו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי, עם תום יחסי עובד-מעביד.
    • חובת תום-הלב וחובת האמון - כאשר חובת תום הלב מחייבת הגבלת חופש העיסוק. במקרה כזה יכול בית הדין לקבוע כי ניתן להגביל את חופש העיסוק של העובד גם ללא סעיף מפורש בחוזה העבודה.
    • סוד מסחרי: סוד מסחרי -הנו מידע המצוי בידי המעסיק בלבד, אינו נחלת הכלל ואינו ניתן לגילוי בקלות.
      • יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם.
      • עובד שמצוי בידו "סוד מסחרי" אינו מנוע בכל מקרה מלעבוד אצל מעסיק מתחרה. בית-הדין עשוי לקבוע כי ניתן להגביל את עיסוקו של עובד, וזאת רק אם קיימת הסתברות סבירה, כי העובד יעשה שימוש בסוד מסחרי וכי הדבר יפגע באופן ממשי במעסיקו הקודם. בית הדין יכול לקבוע זאת גם ללא סעיף מפורש בחוזה העבודה.
  • במקרה זה פרומר היה מומחה לפיתוח תוכנה בתחום אבטחת נתונים, בטרם הצטרף לשורות רדגארד. במהלך עבודתו ברדגארד העמיק את ידיעותיו וצבר ניסיון בתחום, עובדה שהינה אך טבעית כאשר מדובר בעובד מקצועי. ניתן להגדיר מומחיות זו כחלק מכישוריו המקצועיים. כישורים אלה הנם קניינו והוא רשאי לעשות בהם שימוש בכל מקום עבודה, כולל במסגרת עבודה אצל חברה מתחרה, אף אם קיימות הוראות בחוזה העבודה המגבילות את עיסוקו.
  • אומנם תוכניות הפיתוח של חברת רדגארד היו ידועת לפרומר, אך הן כבר אינן בגדר סוד מסחרי, לאור הזמן שחלף מאז עזיבתו את החברה.
  • רשימת לקוחות יכולה להוות "סוד מסחרי", המצדיק מתן צו המונע העסקת עובד אצל מתחרה. אולם, מחומר הראיות עולה, כי פרומר לא עסק בשיווק המוצר.
  • אין ראיה שהפרומר הפר את התחייבותו לשמור על סודותיה המסחריים של רדגארד, או שקיימים סיכויים גבוהים, כי במהלך עבודתו בצ'ק פוינט יפר התחייבות זו. רדגארד לא הוכיחה, כי המערער וצ'ק פוינט מתכוונים לנצל מידע השייך לה.

משמעות פסק הדין

  • אין תוקף לסעיף בחוזה עבודה המגביל את חופש העיסוק של העובד, אלא אם התקיימו נסיבות מיוחדות כגון:
    • שימוש בסוד מסחרי הפוגע בעסקו של המעסיק
    • הכשרה מיוחדת, בעקבותיה התחייב העובד לתקופת העסקה מינימאלית
    • תמורה מיוחדת שקיבל העובד תמורת הגבלת העיסוק
    • הפרת חובת תום הלב והאמון.
  • ניתן להגביל את חופש העיסוק של עובד גם ללא סעיף מפורש בחוזה העבודה, במקרה שמדובר בפגיעה בסוד מסחרי או במקרה של הפרת חובת האמון או חובת תום הלב.
  • בית הדין לעבודה ישקול את האיזון בין האינטרסים הלגיטימיים של המעסיק והאינטרסים הלגיטימיים של העובד.
  • כאשר יש חשש לפגיעה בסוד מסחרי, יגביל בית-הדין את עיסוקו של עובד, רק אם קיימת הסתברות סבירה, כי העובד יעשה שימוש ב"סוד המסחרי" וכי הדבר יפגע באופן ממשי במעסיקו הקודם
  • הכלל הבסיסי הוא, כי הידע והניסיון שרכש עובד בעבודתו הופכים לחלק מכישוריו והוא רשאי לעשות בהם שימוש כרצונו.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים