עבריין מין הוא אדם אשר ביצע עבירה הקשורה במיניות (מגע בגופו של קורבן העבירה, הצגת מראות מיניים לנגד עיני קורבן העבירה, דיבורים פוגעים בעלי הקשר מיני וכד')
על עבריין מין עשויות להיות מוטלות הגבלות הקשורות לחופשות, למגורים ולעבודה גם לאחר שחרורו מהמאסר
אסיר עבריין מין
- עבריין מין - אסיר מוגדר כעבריין מין על-ידי שירות בתי הסוהר (שב"ס) במקרה שהורשע בביצוע עבירות מין לפי חוק העונשין:
- אחת מהעבירות המנויות בסימן ה' בפרק י' לחוק.
- עבירה של התעללות מינית בקטין/בחסר ישע לפי סעיף 368ג לחוק.
- עבירה לפי סעיף 214(ב) עד 214(ב3) לחוק.
- עבריין מין בתוך המשפחה - על-פי סעיף 4.2 להוראת תע״ס מס׳ 3.37, אסיר מוגדר כעבריין מין בתוך המשפחה אם מתקיימים שני התנאים הבאים:
- הוא הורשע בביצוע עבירות מין.
- עבירות המין נעשו כלפי בן משפחתו (לפי הגדרת החוק למניעת אלימות במשפחה) שאינו בן/ת זוגו.
- אסירים בעלי פרופיל גילוי עריות - על-פי סעיף 4.2 להוראה 3.37 לתקנון העבודה הסוציאלית (תע"ס), אסיר ייחשב כבעל פרופיל גילוי עריות אם הוא עונה לאחד משלושת המצבים הבאים:
- אסיר שהורשע בביצוע עבירות מין בתוך המשפחה -
- הורשע בביצוע עבירות מין.
- עבירות המין נעשו כלפי בן משפחתו שאינו בן/ת זוגו.
- בן המשפחה אינו עונה להגדרה של בן משפחה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, אך קיים קשר משפחתי אחר בינו לבין העבריין.
- מערכת היחסים בין העבריין לבן המשפחה מאופיינת ביחס תלות או מרות, או שקיים פער גילים או אי סימטריה.
- אסיר שהורשע בביצוע עבירות מין -
- הורשע בביצוע עבירת מין (שלא כלפי בן משפחה).
- הורשע במהלך ה-5 שנים שקדמו למאסר הנוכחי בעבירות של גילוי עריות.
- קיימת לגביהם חוות דעת של המרכז לבריאות הנפש (מב"ן) והערכת מסוכנות.
- אסיר שהורשע בביצוע עבירות מין והפגין אלימות כלפי בן משפחה -
- הורשע בביצוע עבירת מין (שלא כלפי בן משפחה).
- קיים מידע כי היו אירועי אלימות מינית כלפי בן משפחה.
- אסיר שהורשע בביצוע עבירות מין בתוך המשפחה -
הערכת מסוכנות מינית
- עבריין מין מורשע המרצה מאסר מופנה למרכז לבריאות הנפש (מב"ן) לצורך הערכת מסוכנות מינית.
- להערכת מסוכנות יש השפעה משמעותית על ההחלטות שמתקבלות בנוגע לאסיר והיא תיעשה לרוב לפני שהאסיר מיועד לצאת לחופשה או לפני דיון בוועדת שחרורים בעניינו.
- כאשר מדובר בעברייני מין המורשעים בגין ביצוע עבירות מין בתוך המשפחה ואסירים בעלי פרופיל גילוי עריות יתקיים דיון בפני ועדת גילוי עריות אשר תיתן חוות דעת רלוונטית בשאלות הנוגעות לתנאי מאסרו של האסיר (חופשות, התייחדויות עם בני הזוג וכו'.) ולשחרורו המוקדם.
פיקוח על עברייני מין לאחר שחרור ממאסר
- מי שהורשע בביצוע עבירות מין עשוי להיות נתון לפיקוח על-ידי רשויות המדינה ואף עשוי להיות כפוף להגבלת שונות שיוטלו עליו על-ידי בית המשפט, בין אם הוא נשלח למאסר ובין אם לא.
- חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, מעניק סמכויות פיקוח ומעקב אחר מי שהורשעו בביצוע עבירות מין:
- החוק חל על עברייני מין שהשתחררו ממאסר, וגם על מי שהורשעו בביצוע עבירות מין, אך לא הוטל עליהם עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.
- בהתאם לחוק, בית המשפט יקיים דיון בהוצאת צו הפיקוח אחר מי שהורשע בביצוע עבירות מין:
- במקרה שהמורשע בביצוע עבירת מין לא נשלח למאסר יתקיים הדיון לאחר מתן גזר הדין.
- במקרה שהמורשע בביצוע עבירת מין נשלח למאסר יתקיים הדיון לפני שחרורו ממאסר.
- בית המשפט יחליט האם להוציא צו פיקוח ומעקב אחר מי שביצע עבירת מין בהתאם להערכת המסוכנות של מב"ן ובהתאם להמלצה של היחידה האחראית על פיקוח ומעקב אחר עברייני מין.
- החוק מאפשר להטיל הגבלות שונות על עבריין המין המורשע, כגון: הגבלת אזור מגורים, הגבלה על נהיגה בכלי רכב, הגבלה על התחברות עם קטינים, הגבלה על צריכת אלכוהול ועוד.
- הפיקוח נעשה על-ידי יחידת צור שמנהלת מרשם, מעקב וקשר רציף עם עברייני מין הנתונים להשגחה ולפיקוח.
- חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה מאפשר גם הוא הטלת הגבלות על עברייני מין.
- בהתאם לחוק, בית המשפט רשאי להטיל על עבריין מין, בצו, מגבלות על מגורים או על עבודה בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה, אם שוכנע כי יש צורך בהטלת מגבלות משום שלנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי של ממש אם עבריין המין יתגורר או יעבוד בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו.
- במקרה שההגבלות הוטלו על עבריין מין המבצע עונש מאסר, הן יהיו חלק מתנאי השחרור שלו במקרה שיוחלט על שחרורו על תנאי.
גורמים מסייעים
ארגוני סיוע
גורמי ממשל
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין
- חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה
- הוראת תע״ס מס׳ 3.37 - ועדות מחוזיות לגילוי עריות ואלימות במשפחה לענייני אסירים ומשפחותיהם - סעיף 4.2
תודות
- המידע המקורי בערך זה נכתב בסיוע הקליניקה לייצוג אסירים במכללת שערי משפט.