בג"צ קבע כי אופן העסקתם המיוחד של עובדים זרים בסיעוד בבית המטופל, אינו מאפשר החלה של חוק שעות עבודה ומנוחה לגבי תנאי העסקתם
בג"צ הורה למדינה לחוקק תקנות שיסדירו את תנאי העסקתם של עובדים זרים בסיעוד
לפסיקה בנושא מנוחה שבועית לעובדים זרים בסיעוד, ראו סעיף פסקי דין

פרטי פסק הדין

ערכאה:בג"צ
שם התיק:בג"ץ 1678/07
תאריך:29.11.2009
קישור:לקריאת פסק הדין

עובדת זרה מהפיליפינים הועסקה כמטפלת סיעודית בביתה של קשישה המחוברת למכונות הנשמה. תפקידה של המטפלת היה להשגיח על המטופלת במשך 24 שעות ביממה, ולוודא שצינור הנשימה לא ייסתם או יתנתק ממכונות ההנשמה (לטפל במכשיר בכל פעם שהוא משמיע קולות צפצוף).

  • משפחתה של המטופלת הלינה את שכרה של העובדת בחודש דצמבר 2000, והמטפלת תבעה את המשפחה בבית הדין האזורי לעבודה, ובין היתר דרשה תשלום עבור שעות נוספות.
  • בית המשפט לא קיבל את תביעתה לתשלום שעות נוספות.
  • העובדת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, אך בית הדין הארצי דחה את הערעור.

נימוקי בית הדין הארצי לעבודה

  • אין להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה באופן גורף על עובדים בסיעוד המועסקים בבית המטופל, אלא לבחון כל מקרה לגופו, במיוחד לאור העובדה שאין באפשרות מעסיקים שהם מטופלים סיעודיים לפקח על שעות העבודה של העובדים.
  • כיוון שהעובדים מתגוררים במקום עבודתם, קשה להפריד בין שעות העבודה לשעות המנוחה של העובד.

ההליך בבית המשפט העליון

  • העובדת ערערה לבית המשפט העליון.

טיעוני העובדת

  • העובדת טענה כי מכוח החוק היא זכאית לתגמול עבור שעות נוספות, ובין היתר כי:
  • החריגים הקבועים בחוק שעות עבודה ומנוחה (שמאפשרים להימנע מתשלום תגמול עבור שעות נוספות) נועדו עבור עובדים בכירים, ואינם חלים על עובדים סיעודיים, שברובם המכריע הם זרים המשתייכים למעמד החברתי הנמוך ביותר.
  • שעות ההשגחה של עובדי סיעוד על המטופלים צריכות להיחשב כשעות עבודה לכל דבר, לאור המבחן שנקבע בעניין זה אם העובד עומד "לרשות העבודה" או "לרשות עצמו", כלומר, יש לבחון אם העובד חפשי לעשות כרצונו או לאו.

פסיקת בית המשפט העליון

  • בית המשפט העליון דחה את העתירה, וזאת לאור תבנית ההעסקה המיוחדת של עובדי הסיעוד המתגוררים בבית המטופל, שמעצם הגדרת עבודתם מחויבים לשהות 24 שעות בבית המטופל, דבר המאפשר להם גם חסכון בעלויות מגורים.
  • נימוקי בית המשפט העליון:
  • אופן העסקתם של עובדים זרים בסיעוד אינו מאפשר פרשנות רגילה של חוק שעות עבודה ומנוחה.
  • תכלית חוק שעות עבודה ומנוחה אינו רק לתגמל כספית עובד המועסק מעבר למכסת השעות הקבועה בחוק אלא ליצור תמריץ שלילי למעסיקים מלהעסיק עובד מספר שעות כה רב.
  • לא ניתן להכריע בעתירה רק על סמך האינטרס האחד של החוק (לתגמל עובד עבור עבודה מעבר למכסת השעות) מבלי להתייחס לאינטרס האחר (תמריץ שלילי של מעסיק שלא להעסיק עובד מספר שעות כה רב), בשעה שמטבע הדברים העסקת עובדים אלה מלכתחילה מתבססת על מספר שעות רב.
  • מסיבה זו העדיף בית המשפט העליון לא להתערב בהחלטת בתי הדין לעבודה, אך קרא לכנסת להתערב ולחוקק חוקים שיסדירו את תנאי העסקתם של עובדי סיעוד, ויגנו על עובדים מפני ניצול של מעסיקיהם באמצעות הפרצה בחוק.

משמעות

שימו לב
עובדים זרים המועסקים במוסד סיעודי , זכאים לתשלום גמול שעות נוספות , בהתאם לחוק

חשוב לדעת

  • בית המשפט העליון קיים דיון נוסף בפסק הדין ופסק מחדש כי חוק שעות עבודה ומנוחה בכללותו אינו חל על עובדי סיעוד המועסקים בבית המטופל, לרבות הוראותיו ביחס להיקף השעות השבועי המקסימלי והגמול המגיע בגינן.
  • פסק דין זה דן במקרה של עובדים זרים בסיעוד המתגוררים בבית המטופל, אשר בית המשפט העליון פסק לגביהם שאופן העסקתם אינו מאפשר להחיל עליהם את חוק שעות עבודה ומנוחה.
  • יחד עם זאת, אם העובד הזר מועסק מחוץ לבית המטופל (לדוגמה, כשהעובד מתלווה למטופל שאושפז בבית החולים) ניתן לפקח על שעות עבודתו בפועל, חוק שעות עבודה ומנוחה יחול על העובד, והוא יהיה זכאי לגמול עבור שעות נוספות.
ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים