עיד אל פיטר (חג סיום צום הרמדאן) (זכות)

עיד אל פיטר (חג סיום צום הרמדאן) 2014 יחול מיום שני 28.07.2014 ועד יום רביעי 30.07.2014
דף זה מרכז את זכויות העובדים וזכויות סטודנטים ואחרים הקשורות לחג
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק
Baklava shop, Damascus, Syria - 1.jpg

עיד אל פיטר הוא חג מוסלמי המציין את סיום צום הרמדאן.

  • עובדים מוסלמים רשאים להיעדר מעבודתם במהלך ימי החג מבלי ששכרם ייפגע.
  • דף זה מנסה לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים ולזכויות סוציאליות אחרות, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: הזכות לצאת לחופשה בערב החג, עבודה וחופשה בחג עצמו, שכר בחג, תשלום קצבאות מטעם המוסד לביטוח לאומי וכו'.

ערב החג

  • ערב החג חל ביום ראשון 27.07.2014.

עבודה בערב החג

  • ככלל, ערב החג עבור עובדים מוסלמים הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 5 - 7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנוהג המקובל במקום העבודה.
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
  • להרחבה על עבודה בערבי חג לחצו כאן.
  • להרחבה בדבר אורך יום עבודה ראו יום עבודה ושבוע עבודה.

חופשה בערב החג

  • חופשה ביוזמת המעביד
    • מעביד רשאי לקבוע מתי יצא העובד לחופשה.
    • מעביד רשאי להחליט כי בערב החג יצא העובד לחופשה.
    • על המעביד להודיע לעובד מבעוד מועד על כך.
  • חופשה ביוזמת העובד
    • ערב החג נחשב כיום בחירה. המשמעות היא כי זהו אחד המועדים שאותו רשאי העובד לבחור כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית.
    • לשם מימוש זכותו של העובד עליו לפנות אל המעביד לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב החג.
    • על המעביד לאשר את בקשתו.
    • למידע נוסף על ימי בחירה ראו ימי חופשה לבחירה.
  • יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו חופשה שנתית.
דוגמה:
ערב החג (בשנת 2014) חל ביום ראשון. החג חל בימים חמישי, שישי ושבת. אם העובד יצא מרצונו לחופשה בערב החג (ביום ראשון) או שהמעביד קבע כי על העובד לצאת לחופשה, או אם המעביד החליט כי ביום ראשון (ערב החג) לא יעבדו כלל במקום העבודה, אזי לכל העובדים שלא יעבדו באותו יום, ינוכה יום חופשה אחד מיתרת החופשה השנתית שצברו, והם יקבלו שכר רגיל עבור יום עבודה מלא.
    • במקומות עבודה רבים הסגורים בערבי חג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

הזכות לחופשה במהלך החג

  • כלל העובדים זכאים להיעדר מעבודתם בהתאם לחגים הנהוגים בדתם.
דוגמה:
מהנדסת תוכנה מוסלמית שעובדת בחברת הייטק בתל-אביב זכאית להיעדר באופן אוטומטי מעבודתה בימי החג המוסלמים, על חשבון מכסת ימי החגים שלה
  • משמעות הדבר היא כי עובדים מוסלמיים רשאים להיעדר מעבודתם במהלך ימי חג עיד אל פיטר, גם אם הם עובדים במקומות עבודה, שבהם נהוג לעבוד בחגים שאינם יהודים.
  • זכותם של העובדים המוסלמים להיעדר מהעבודה קיימת גם אם נעדרו מעבודה במהלך חגים יהודיים, מכיוון שמקום העבודה היה סגור במהלך החג היהודי.
דוגמה:
מורה מוסלמית בבית ספר יהודי בחיפה זכאית להיעדר מעבודתה במהלך חג עיד אל פיטר, גם אם נעדרה מעבודתה במהלך ראש השנה וסוכות, שבהם בית הספר היה סגור.

חופשה "כפויה" בימים שלפני או אחרי החג

  • מעביד רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
    1. אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא שבעה ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על דבר ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעביד, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, במקרה שימי החג חלים במהלך החופשה, החופשה נפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
דוגמה:

עיד אל פיטר חל בימים שני שלישי ורביעי. (28-30.07.2014).
המעביד מוציא את כלל העובדים במקום העבודה לחופשה שנתית "כפויה" של שבוע החל מיום ראשון 27.07.2014. העובדים חוזרים לעבודה ביום ראשון 03.08.2014.

  • מספר ימי החופשה שינוכו מעובד מוסלמי הוא 4, למרות שבפועל נעדר מהעבודה במשך שבוע שלם. ימי החג באותו שבוע (יום שני, שלישי ורביעי) אינם מובאים במניין החופשה, ואילו ימי המנוחה השבועית (שישי ושבת) מובאים במנין החופשה.
  • מספר ימי החופשה שינוכו מעובד יהודי, מעובד דרוזי ומעובד נוצרי, הוא 7, שכן ימי החג של דתות אחרות כמו גם ימי המנוחה השבועית נחשבים לצורך חישוב ניצול החופשה.
  • אם ישנם עובדים, אשר אין לזכותם די ימי חופשה לניצול, יוכל המעביד לנקוט את אחת הפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה;
    2. להוציאם לחופשה, אך לא לנכות את ימי החופשה מימי החופשה שיצברו בעתיד;
    3. ניתן, בהסכמת העובד, להוציאו לחופשה ללא תשלום לתקופה זו.
  • להרחבה ראו חופשה שנתית.
  • תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג

    • עובדים מוסלמים -
      • עובד חודשי - עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג.
      • עובד שעתי/יומי- עובד מוסלמי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר שלושה חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג. להרחבה ראו זכותון עובדים שעתיים/יומיים.
      • להרחבה ראו דמי חגים.
    • עובדים שאינם מוסלמים - עובדים שאינם מוסלמים ושיצאו לחופשה במהלך החג, יקבלו דמי חופשה בגובה השכר הרגיל (ללא הוצאות נסיעה) וימי החופשה ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו.

    עבודה במהלך החג

    • יש לשלם לעובדים מוסלמים בעבור עבודתם בחג, לפחות 150% משכרם (תוספת של 50% על שכרם). אם חל על העובד ועל המעביד הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, המעניקים גמול גבוה יותר מהמחויב על פי חוק, יחויב המעביד בשיעור הגמול האמור.
    • להרחבה ראו גמול עבור העסקה ביום המנוחה.

    דמי מחלה בחג

    • בחוק דמי מחלה אין כל התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד אשר חל ביום חג.
    • עובד אשר נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג - קיימות שתי דרכי פרשנות לגובה התשלום (שאלה זו טרם נידונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך, שתי הפרשנויות אפשריות):
      1. יום המחלה שחל ביום החג - יש לשלם בשיעור של דמי מחלה הקבוע בחוק.
      1. את יום החג יש לשלם לעובד במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
    • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

    בני דתות אחרות

    • עובד שאינו מוסלמי (למשל, יהודי, דרוזי או נוצרי) זכאי להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.
    • עובד שאינו מוסלמי ואשר בחר כימי חג את חגי דתו ועובד במקום עבודה הסגור בחגים מוסלמים, ימי החג ייחשבו כימי חופשה (כלומר ימים אלה ינוכו ממכסת ימי החופשה שצבר), והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
    • עובד שאינו מוסלמי ושיעבוד במהלך ימי עיד אל פיטר, יקבל שכר רגיל ולא יהא זכאי לגמול עבור העסקה ביום המנוחה.
    • לפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת ראו דמי חגים.

    סטודנטים

    • בחלק ממוסדות הלימוד האקדמיים קיימים הסדרים מיוחדים לגבי זכויות הסטודנטים בימי החגים הנהוגים בדתם.
      • האוניברסיטה העברית מתירה לסטודנטים המוסלמים להיעדר מלימודים במהלך עיד אל פיטר, בהתאם לנוהלי ההוראה והלימודים. כמו כן סטודנטים הצמים במהלך החג זכאים להיעדר מבחינה שנערכה באותו יום לאחר השעה 14:00 ולהיבחן במועד מיוחד בכפוף לנהלים. למידע נוסף לחצו כאן.
      • אוניברסיטת חיפה הכריזה על עיד אל פיטר כיום חופשה מלימודים לכלל הסטודנטים החל משנת הלימודים תשע"ד.
    • מומלץ לבדוק ישירות מול מוסד הלימודים את התנאים המיוחדים שהוא מעניק לתלמידיו בחגים הנהוגים על פי דתם.

    מתנדבי השירות אזרחי - לאומי

    • מתנדבי השירות אזרחי - לאומי, שהינם מוסלמים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
    • מתנדבים שאינם מוסלמים, אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
    • להרחבה ראו: חופשות חגים למתנדבי שירות אזרחי - לאומי.

    הקדמת תשלומי קצבאות של המוסד לביטוח לאומי

    חופש פולחן של נאשם במשפט פלילי

    ארגוני סיוע

    גורמי ממשל

    חקיקה ונהלים

    הרחבות ופרסומים