בית הדין פסק פיצויים בסך 25,000 ₪ לעובד שפוטר בגלל עברו הפלילי
מעסיק רשאי, בתנאים מסויימים, לשאול על עברו הפלילי של מועמד לעבודה ועברו הפלילי יכול להיות שקול רלוונטי בהתאם לנסיבות
אין לדרוש ממי שהורשע בפלילים ושילם את חובו לחברה לחשוף לפני כל מעסיק את עברו, גם מבלי שהתבקש, כאילו הוא נושא "אות קלון" למשך כל חייו
במקרה בו העובד לא נשאל על עברו הפלילי, ולאחר תקופת עבודה מסויימת התגלה עברו הפלילי, השימוש בעברו כשיקול כבד משקל לפיטוריו אינו מידתי והוא פסול
פרטי פסק הדין
| ערכאה: | בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב |
|---|---|
| שם התיק: | סעש (ת"א) 36904-03-13 |
| תאריך: | 03.06.2015 |
| קישור: | לקריאת פסק הדין |
רקע עובדתי
- התובע הועסק אצל הנתבעת, חברה המעסיקה מטפלים בנכי משרד הביטחון, במשך 7 חודשים כמלווה לשלושה נכי צה"ל.
- עם קבלתו לעבודה הצהיר התובע בטופס "כרטיס עובד" כי שירת בצה"ל, למרות שלא עשה שירות צבאי, ואף כתב את שמו בצורה שונה מכפי שמופיע שמו בתעודת זהות. התובע לא נשאל (או לא נדרש לענות) על עברו הפלילי ולא גילה מידע זה מיוזמתו.
- בין התובע למשפחתם של שני נכי צה"ל הראשונים בהם טיפל, התגלעו חילוקי דעות, והתובע הפסיק את עבודתו אצלם.
- אמו של נכה צה"ל השלישי גילתה באקראי שהתובע הורשע לפני 19 שנים בעבירות של סיוע לביצוע שוד והחזקת סמים, ונשלח בגין עבירות אלו לתקופת מאסר. לאור ממצאים אלה ביקשה האם לסיים את תפקידו של התובע בטיפול בבנה.
- התובע פוטר מעבודתו אצל הנתבעת, והגיש נגדה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בטענה שפיטוריו אינם כדין, שכן השיקול של עברו הפלילי כסיבה לפיטוריו אינו שיקולו לגיטימי ומהווה אפליה פסולה. התובע דרש להשיבו לעבודה ולחייב את הנתבעת בפיצויים.
- הנתבעת טענה מנגד שהתובע פוטר מעבודתו מסיבות ענייניות, ובהן: עברו הפלילי של התובע והסתרתו, ההצהרה הכוזבת שמסר בטופס "כרטיס העובד", חוסר שביעות הרצון של משפחות המטופלים ובקשת אמו של נכה צה"ל בו התובע טיפל להפסיק את עבודתו בשל גילוי עברו.
פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
- מעסיק רשאי, בתנאים מסוימים, לשאול על עברו הפלילי של מועמד לעבודה, ועברו הפלילי יכול להיות שקול רלוונטי בקבלתו לעבודה בהתאם לנסיבות.
- לנתבעת, המעסיקה מטפלים בנכי משרד הביטחון, בהם נכים קשים שאינם יכולים לתקשר עם הזולת, יש אינטרס לגיטימי לדעת מהו הרקע של העובדים שהיא מציבה בבתיהם של המטופלים, לעתים קרובות ללא כל השגחה. לכן הבקשה לקבל מידע אודות עברו הפלילי של העובד יכולה להיות רלוונטית ולגיטימית אך יש לנהוג בנושא זה במידתיות תוך הפעלת שיקול דעת.
- אין לדרוש ממי שהורשע בפלילים ושילם את חובו לחברה לחשוף לפני כל מעסיק את עברו, גם מבלי שהתבקש, כאילו הוא נושא "אות קלון" למשך כל חייו. זו דרישה "לא מידתית", מעבר לנדרש, הפוגעת במי שמבקש להשתקם.
- במקרה הזה, בו העובד לא נשאל (או לא נדרש לענות) על עברו הפלילי, ולאחר תקופת עבודה מסוימת התגלה באופן אקראי עברו ואותו גילוי הווה שיקול לפיטוריו, תהיה זו פגיעה לא מידתית בכבוד האדם של מי שהורשע, מעבר לנדרש למען ההגנה על חופש העיסוק של המעסיק.
- במקרה זה, גם אם נאמר שאינטרס הנתבעת לדעת מה הרקע של התובע בעת קבלתו לעבודה הוא לגיטימי, הרי השימוש בעברו כשיקול כבד משקל לפיטוריו אינו מידתי והוא פסול וזאת לאור העובדה שעברו הפלילי של התובע התגלה רק לאחר שהועסק תקופה.
- במסגרת חובת תום הלב המוטלת על הצדדים לחוזה עבודה, חובת לומר אמת. עם זאת, כאשר נשאלת שאלה שאינה לגיטימית ואינה רלוונטית, אזי ייתכן שאין במסירת "מידע לא נכון" כדי "שקר".
- לאחר שהתגלו הרשעותיו של התובע, הנתבעת לא עשתה מאמץ כן ואמתי לחפש לו הצבה חדשה. נראה שגילוי עברו של התובע יצר סטראוטיפ לגבי אופיו ותפקודו של התובע והיווה שיקול כבד משקל לפיטוריו.
- בנסיבות העניין, כאשר חלק מהסיבות לפיטורים אינו קשור לעברו הפלילי אלא למשבר האמון בינו לבין המעסיקה ולסיבות נוספות, ולאור הזמן שחלף מאז סיום העסקתו ועד למתן פסק הדין, החליט בית הדין שלא להורות על השבתו לעבודה אלא לחייב את הנתבעת בפיצוי כספי עקב הפגם בפיטורים.
- בית הדין פסק לתובע פיצויים בסך 25,000 ₪.
משמעות
- מעסיק רשאי, בתנאים מסוימים, לשאול על עברו הפלילי של מועמד לעבודה, ולהתחשב בנתון זה לצורך שיקול העסקתו של העובד או המועמד, וזאת בתנאי ששיקול זה הינו רלוונטי לתפקיד, נעשה במידתיות ותוך הפעלת שיקול דעת.
- אין לדרוש ממי שהורשע בפלילים ושילם את חובו לחברה לחשוף לפני כל מעסיק את עברו, גם מבלי שהתבקש, כאילו הוא נושא "אות קלון" למשך כל חייו.
- במקרה בו העובד לא נשאל (או לא נדרש לענות) על עברו הפלילי, ולאחר תקופת עבודה מסוימת התגלה באופן אקראי עברו ואותו גילוי הווה שיקול לפיטוריו, הפיטורים עשויים להיחשב לפסולים.
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
תודות
- נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.