השכר המולן לצורך חישוב פיצויי הלנת שכר הוא שכר העבודה ברוטו, ללא תשלומים נלווים והחזרי הוצאות
אם המעסיק הוכיח כי מתוך השכר ברוטו הוא ניכה והעביר לייעודם את הניכויים המותרים על פי החוק (כגון מס הכנסה וביטוח לאומי), פיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו שיוותר לאחר העברת הניכויים המותרים
בנסיבות מיוחדות יוכל בית הדין לקבוע שפיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק טרם העביר את הניכויים המותרים לייעודם
ראו גם

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה
שם התיק:עע (ארצי) 731/07
תאריך:22.06.2008
קישור:לקריאת פסק הדין

רקע עובדתי

  • המערערים הנם עובדים של המועצה המקומית.
  • המועצה המקומית לא שילמה למערערים חלק ממשכורותיהם במועד, והתעוררה בבית הדין האזורי מחלוקת בעניין שיעור פיצויי הלנת שכר המגיעים למערערים.
  • בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי נסיבות העניין מצדיקות את הפחתת פיצויי ההלנה, וכי פיצויי ההלנה ישולמו על שכר העבודה בלבד ולא על רכיבים אחרים, כגון תשלום בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות.
  • המערערים הגישו ערעור על פסק הדין הנ"ל לבית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה את הערעור.
  • לאחר דחיית הערעור פנו הצדדים לחישוב הסכומים המגיעים למערערים, כמצוות בית הדין האזורי. בפני בית הדין האזורי הוגשה חוות דעת מומחה בה חושבו הסכומים המגיעים למערערים.
  • המערערים הסתייגו מחוות דעת המומחה מכיוון שהוא ערך את חישוביו לפי שכר נטו (לאחר ניכוי הסכומים המותרים משכר העבודה כגון מס הכנסה וביטוח לאומי), ולא לפי השכר ברוטו (לפני ניכוי הסכומים המותרים משכר העבודה).
  • בית הדין האזורי לעבודה קבע כי פיצוי הלנת שכר יחושבו לפי השכר נטו המגיע לעובד, לאחר ניכוי כל הסכומים המותרים מכח החוק.
  • על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

  • כאשר עסקינן בקביעת השכר לעניין פיצויי הלנת שכר, אין אנו עוסקים במונחים של שכר "ברוטו" או "נטו" אלא מהו השכר עליו ייווספו פיצויי ההלנה.
  • פיצויי הלנת שכר יחולו על השכר המולן באופן הבא:
    • העובד יגיש תביעה לפיצויי הלנת שכר לפי השכר ברוטו, ללא תשלומים נלווים והחזרי הוצאות.
    • על המעסיק להוכיח כי מתוך השכר ברוטו הוא ניכה והעביר לייעודם את הניכויים המותרים לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר (כגון סכומים שהמעסיק חייב לנכות למס הכנסה וביטוח לאומי) וסכומים אלה ייחשבו כסכומים שכבר שולמו על חשבון השכר המולן.
    • אם המעסיק הוכיח כי העביר לייעודם את הניכויים המותרים, פיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו שיוותר לאחר העברת הניכויים המותרים.
  • בנסיבות מיוחדות יוכל בית הדין יוכל לקבוע שפיצויי הלנת השכר יחול על שכר העבודה נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק טרם העביר את הניכויים המותרים לייעודם:
    • בנסיבות בהן המעביד עדיין לא ניכה את תשלומי מס ההכנסה והמוסד לביטוח לאומי מסיבותיו שלו והוא מוכיח כי הוא עומד לנכותם והסכומים הם קצובים, ברורים ומוגדרים בתלוש שכר המונפק כדין, ניתן יהא להפחית סכומים אלה מן השכר המולן גם אם אותם סכומים עוד לא נוכו בפועל במועד מתן פסק הדין.
    • במקרה זה לא ברור מהחלטתו של בית הדין האזורי האם החברה עמדה בנטל ההוכחה להוכיח מהם הסכומים שהיא הייתה רשאית לנכות משכר העובדה ברוטו של המערערים והאם היא ניכתה סכומים אלה בפועל והעבירה אותם לייעודם.
    • אשר על כן, התיק הוחזר לבית הדין האזורי כדי לבחון את עניין הניכויים ולקבוע את שיעורו של שכר העבודה לצורך קביעת שיעור פיצויי ההלנה.

משמעות פסק הדין

  • השכר המולן לצורך חישוב פיצויי הלנת שכר הוא שכר העבודה ברוטו, ללא תשלומים נלווים והחזרי הוצאות.
  • אם המעסיק הוכיח כי מתוך השכר ברוטו הוא ניכה והעביר לייעודם את הניכויים המותרים על פי החוק (כגון מס הכנסה וביטוח לאומי), פיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו שיוותר לאחר העברת הניכויים המותרים
  • בנסיבות מיוחדות יוכל בית הדין לקבוע שפיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק טרם העביר את הניכויים המותרים לייעודם.

חקיקה ונהלים