אזהרה
דף זה אינו רלבנטי עוד!
דף זה אינו רלבנטי יותר, ולכן הועבר לארכיון במרחב "הקפאה".
כאשר עובד משתכר על בסיס שעתי או יומי, ומספר שעות העבודה או ימי העבודה משתנים מחודש לחודש, יש לחשב את פיצויי הפיטורים על פי מספר השעות או הימים הממוצע לחודש ב-12 החודשים האחרונים
שכר הבסיס שלפיו יחושבו הפיצויים יההי השכר האחרון בתנאי שלא חלה הפחתה בשכר בהמלך תקופת ההעסקה
בעת חישוב ממוצע הימים או השעות ב-12 החודשים האחרונים אין להביא בחשבון חלקי חודשים או תקופות שבהן נעדר העובד מעבודתו בשל תאונת עבודה או מחלה

פרטי פסק הדין

ערכאה:בית הדין הארצי לעבודה
שם התיק:דבע נז / 57 - 3‏
תאריך:1997
קישור:לקריאת פסק הדין
אזהרה
הלכה זו שונתה על ידי בית הדין הארצי לעבודה והיא אינה תקפה
  • עובדת הועסקה בסידור סחורה קפואה ובהדגמת מוצרים קפואים במרכולים החל מינואר 1993 ועד יולי 1994.
  • היא השתכרה לפי שעה, כאשר מספר השעות מדי חודש השתנה, ולכן גם שכרה החודשי השתנה מחודש לחודש.
  • במהלך העבודה נעדרה העובדת מספר חודשים בשל תאונת עבודה.
  • הצדדים היו חלוקים בין היתר על על אופן חישוב השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים של העובדת.
  • בית הדין האזורי לעבודה חישב את פיצויי הפיטורים על בסיס שכרה החודשי הממוצע בכל תקופת עבודתה והביא בחשבון לצורך חישוב הממוצע גם את התקופות בהן נעדרה העובדת מעבודתה בשל תאונת העבודה, דבר שהביא להקטנת מספר השעות הממוצע.

החלטת בית הדין הארצי לעבודה

  • כאשר עובד משתכר על בסיס שעתי או יומי, ומספר שעות העבודה או ימי העבודה משתנים מחודש לחודש, יש לחשב את פיצויי הפיטורים על פי מספר השעות או הימים הממוצע לחודש ב-12 החודשים האחרונים ולפי שכר הבסיס (השכר לשעה או השכר ליום) האחרון (בהנחה שלא חלה הפחתה בשכר).
  • בעת חישוב ממוצע הימים או השעות ב-12 החודשים האחרונים אין להביא בחשבון חלקי חודשים או תקופות שבהן נעדר העובד מעבודתו בשל תאונת עבודה או מחלה או חלקי חודשים שבהם לא התקיימו יחסי עבודה (למשל, אם העובד התחיל לעבוד באמצע החודש או אם העסקתו הסתיימה באמצע החודש, אין להתחשב במספר השעות שעבד באותם חודשים).
  • נימוקי בית הדין:
    • תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) אינן מבחינות לעניין השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים, בין "עובד במשכורת" (המקבל את שכרו על בסיס חודשי) ו"עובד בשכר" (המקבל את שכרו על בסיס תקופה קצרה יותר, כגון: שכר לפי שעה או שכר לפי יום).
    • ככלל מחושבים הפיצויים, גם לגבי "עובד בשכר", לפי השכר האחרון (תקנה 4(1) לתקנות).
    • עם זאת, כאשר היקף עבודתו של העובד משתנה, ויחד עמו השכר לחודש, חישוב הפיצויים לפי השכר החודשי האחרון לא ישקף נכונה את שכרו של העובד במהלך תקופת העבודה. במקרה כזה יהיה זה נכון לחשב את הפיצויים לפי שכרו הממוצע של העובד.
    • לענין זה ניתן להקיש מתקנה 9 לתקנות, שכותרתה "שכר קבלני", ולפיה "היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים." מן הראוי לנהוג באותה דרך גם בעניננו, כאשר השכר משולם לפי שעה והיקף העבודה משתנה מחודש לחודש.
    • מגמת התקנות היא כי חישוב הפיצויים יביא בחשבון שינויים בשכר במהלך תקופת העבודה, בין בשל שינוי בהיקף (חלקיות) המשרה, בין בשל הפחתה או שינוי זמני, ובין משום שהשכר משולם באופן "קבלני". בהתאם למגמה זו נפסק כי הדרך הנכונה לחישוב פיצויי הפיטורים במקרה שבו צורת ההעסקה השתנתה באופן יסודי, היא חישוב של פיצויי הפיטורים בגין כל אחת מתקופות ההעסקה. (הדבר נקבע לגבי שינוי בצורת ההעסקה שהתבטא במעבר מעבודה ב"משכורת" חודשית לעבודה ב"שכר" לפי שעה).
    • במקרה הנוכחי מדובר בעובדת שקיבלה שכר לפי שעה, ושעות עבודתה השתנו מחודש לחודש. במקרה כזה, הדרך ההגיונית והצודקת התואמת ביותר את רוח התקנות, הינה לחשב את השכר לצורך חישוב הפיצויים, לפי השכר הממוצע של המשיבה בשנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים, ולא לפי כל תקופת העבודה, כפי שעשה בית הדין האזורי.
    • בעת חישוב הממוצע של שנים עשר החדשים האחרונים אין להביא בחשבון את התקופה בה לא עבדה העובדת בשל תאונת העבודה (ינואר - אפריל 1994), שכן עובדת אי-עבודתה באותה עת אינה צריכה לפעול לרעתה. כמו כן אין להתחשב גם בחודשים ינואר ואפריל עצמם, בהם עבדה המשיבה באופן חלקי (עד התאונה ולאחריה), וכן בחודש יולי 1994, שבאמצעו סיימה המשיבה את עבודתה.

משמעות

  • כאשר עובד משתכר על בסיס שעתי או יומי, ומספר שעות העבודה או ימי העבודה משתנים מחודש לחודש, יש לחשב את פיצויי הפיטורים על פי מספר השעות או הימים הממוצע לחודש ב-12 החודשים האחרונים ולפי שכר הבסיס (השכר לשעה או השכר ליום) האחרון (בהנחה שלא חלה הפחתה בשכר).
  • בעת חישוב ממוצע הימים או השעות ב-12 החודשים האחרונים, אין להביא בחשבון חלקי חודשים או תקופות שבהן נעדר העובד מעבודתו עקב מחלה או תאונה.
  • כמו כן אין להביא בחשבון חלקי חודשים שבהם לא התקיימו יחסי עבודה, למשל: אם העובד התחיל לעבוד באמצע החודש או אם העסקתו הסתיימה באמצע החודש, אין להתחשב במספר השעות שעבד באותם חודשים.


ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

מקורות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.