פיצוי בסך 2,000 ש"ח לנוסע בגלל איחור של הרכבת (פסק דין)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

בית המשפט חייב את רכבת ישראל לשלם פיצוי בסך 2,000 ש"ח לנוסע בגלל איחור של הרכבת
לא ניתן להגביל את גובה הפיצוי ל-2 כרטיסי נסיעה חינם המשולמים על ידי הרכבת כפיצוי על איחור של מעל חצי שעה
מצד שני, בית המשפט המחוזי קבע בשנת 2008 כי לא ניתן לתבוע פיצוי כספי מהרכבת בגין איחור או ביטול רכבת. מכיוון שבית המשפט העליון טרם הכריע בסוגיה, אין עדיין הלכה מחייבת בסוגיה זו

פרטי פסק הדין

שם התיק:
שלף גל נ' רכבת ישראל
ערכאה:
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
שופטים:
אברהם נ. טננבוים
מס' תיק:
תק (י-ם) 5312/07
תאריך:
31.03.2008
  • תושב ירושלים ביקש להגיע לתל אביב באמצעות הרכבת היוצאת מירושלים לבית שמש ומשם ברכבת שיוצאת לתל אביב.
  • הרכבת היוצאת מירושלים לבית שימש איחרה, והנוסע שחשש כי הרכבת מבית שמש לתל אביב תצא לדרכה לפני שיגיע לבית שמש, פנה למנהל תחנת הרכבת בירושלים, שהבטיח לו כי הרכבת מבית שמש לתל אביב תחכה לנוסעי הרכבת מירושלים.
  • למרות זאת הרכבת מבית שמש לתל אביב יצאה לפני שהנוסעים מירושלים הספיקו להגיע אליה, והנוסע איחר לפגישותיו שתוכננו בתל אביב.
  • הרכבת הציעה לנוסע פיצוי בגובה 2 כרטיסי נסיעה חינם ברכבת, אך הנוסע לא הסתפק בכך, והגיש תביעה קטנה לבית המשט לתביעות קטנות.

החלטת בית המשפט

  • בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הרכבת לשלם לנוסע 2,000 ש"ח בגין נזקיו שנגרמו כתוצאה מאיחור הרכבת.
  • בית המשפט קבע:
    • לרכבת יש אחריות על איחורים, והיא חייבת היא לפצות בגין איחורים אלו.
    • תקנה 8(א) לתקנות מסילת הברזל (תנאי נסיעה ברכבת) קובעת כי מנהל הרכבת יקבע את שיעור הפיצויים שתשלם הרשות בגין איחור רכבת העולה על 30 דקות.
    • סעיף 5 בהוראת הנוהל של הרכבת קובע כי שיעור זכאות הפיצוי של נוסע הוא כרטיס נסיעה חינם עבור איחור של חצי שעה, ושני כרטיסי נסיעה חינם עבור איחור של שעה.
    • לא ייתכן שמנהל הרכבת, שהיא הגוף המאחר וגורם את הנזקים, הוא גם זה שיחליט על גובה הפיצוי. כיום, לאחר ההפרטה, המנהל נגוע בניגוד עניינים מובנה.
    • מעבר לנימוקים המשפטיים, הרי שכעניין שבמדיניות קשה לקבל הגבלת פיצויים על איחורי הרכבת.
      • ההקפדה על לוח הזמנים היא אינטרס לאומי. מבחינה חברתית, עדיף כי יותר אנשים ישתמשו בתחבורה הציבורית מאשר בכלי רכבם הפרטי. אחד התנאים למעבר מרכב פרטי לשימוש בתחבורה ציבורית הוא יעילותה. אם התחבורה הציבורית איננה יוצאת בזמן, ברור הוא שהנוסעים יימנעו מלהשתמש בה כמידת האפשר.
      • לרכבת יש יתרון גדול על חברות האוטובוסים בהיותה מונופול המשתמש באופן יחיד במסילות העומדות לרשותה. אם הרכבת לא יכולה לדייק, מי יכול? חברות האוטובוסים חייבות לצאת בזמן ונקבע בפסיקה כי אחריותן זו היא מוחלטת. מדוע תקבל הרכבת יחס מועדף?
      • בנוסף, אם לא תשלם הרכבת פיצוי על איחורים, לא ברור כי יהיה לה אינטרס כלשהו להשתפר.

משמעות

  • נוסעים שנגרם להם נזק כתוצאה מאיחור של הרכבת עשויים להיות זכאים לפיצוי בגין נזקיהם מעבר לכרטיסי הנסיעה המוענקים להם באופן אוטומטי על כל איחור של מעל חצי שעה.

חשוב לדעת

  • בניגוד לפסק הדין הנ"ל, קבע בית המשפט המחוזי בשנת 2008 כי לא ניתן לתבוע פיצוי כספי מהרכבת בגין איחור או ביטול רכבת, ויש להסתפק בפיצוי שנקבע בנוהל המובל לשווי כרטיסי נסיעה לפי משך האיחור. מכיוון שבית המשפט העליון טרם הכריע בסוגיה, אין עדיין הלכה מחייבת בסוגיה זו.

חקיקה ונהלים

מקורות

  • ננוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.